Volume 3

Page 1144

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

צאצאיו: ירמיהו (ד"ר לכימיה, מנהל המחלקה הכימית של מכון התקנים הא"י בתל-אביב), שרה אשת יוסף בנטביץ (מפקח ממשלתי על בתי הספר העבריים), יעקב (רופא ממשלתי בחיפה, חתנו של שבתאי לוי, ראש עירית חיפה).

בתרצ"ט יצא בהוצ' "דביר" ספרו "דור מעפילים", המכיל: יומנו, זכרונותיו ומכתביו.

לזכרו: "נוה הלל" , בית הבראה של קופת-חולים של הסתדרות העובדים ע"י בני ברק והמושב "בית הלל" בגליל העליון.

חיים פייגין

נולד בקלימוביצי, פלך מוהילב (רוסיה הלבנה), בשנת תר"ן (25.1.1890), לאביו אליהו (חניך ישיבת וולוז'ין, בעל בית-חרושת לבורסקאות) ולאמו בילה בת זלמן לוקשין . בן 7 נתיתם מאביו. למד תורה בחדרים ובישיבה המקומית ושפות ולימודי-חול מפי מורים פרטיים. למד כשלש שנים בישיבת מיר, בהנהלת הרב אליהו ברוך קמאי והרב אברהם טיקטינ סקי, וכשלא נתמלאה דרישת בחורים רבים, והוא ביניהם, לשיפור התנאים הכלכליים, עבר עמהם לישיבת סלוצק, בהנהלת הרב איסר זלמן מלצר (כעת בישיבת "עץ חיים" בירושלים), ולמד שם שנה.

בהשפעת ספרי ההשכלה העברית הצטרף מנעוריו לתנועה הציונית והתכונן לבחינת בגרות בבית גיסו הרב ישראל מרדכי סובולב , רב רוחני ורב-מטעם ברוסלאבל, פלך סמולנסק, הצליח בבחינות בססמולנסק, וב-1910 נתקבל כתלמיד לבית-הספר הגבוה לחקלאות בפטרבורג (אחד מ-4 יהודים בין 1500 תלמידים), שבין מוריו היה הפרופ' דב ברוצקוס לכלכלה חקלאית. הצטרף לתנועת פועלי ציון והיה פעיל בחוגי הסטודנטים הציוניים, שארגנו באמצעות החברה הספרותית היהודית הרצאות והקראות של טובי הסופרים והמשוררים בעברית ובאידית, וע"י החברה המוסיקאית היהודית (מיסודם של אחרון, סמונסקי, קיסילגוף וש. רוזובסקי). קונצרטים ונשפים למוסיקה יהודית ובקורי התיאטרון היהודי של קמינסקי ועמדו בקשרים הדוקים עם קבוצת הציונים שהתרכזה מסביב לעתון "ראזסבייט". ב-1914 גמר את לימודיו במגמה לכלכלת המשק וב-1915 עבד בשרות ה"זמסטבו" (ההנהלה העצמית המחוזית) למחוז ביחוב, פלך מוהילב, ניהל שדות-נסיון, עסק בחקירה כלכלית במשקים גדולים וקטנים ואסף חומר לחיבור הגמר.

ב-1916 יצא לדניה, עבד במחלבה קואופרטיבית גדולה (בת 170 חברים ובעלת 35.000 ליטר חלב ליום) ליד העיר אודנזה והתמחה במשק תעשית תוצרות חלב, בקואופרציה החקלאית ובתורת ההזנה של פרות חולבות. השתתף בעבודה הציונית המקומית בקופנהאגן, בקשרים עם הלשכה הציונית העולמית שהתקיימה אז שם כמרכז בארץ נייטרלית לקשר

בין ההסתדרויות הציוניות שבארצות הלוחמות משני הצדדים, הרצה על בעיות התרבות בועידת ציוני סקנדינביה (קופנהאגן, 1916) והיה פעיל כמזכיר בועד העזרה הסקנדינבי מיסודם של המהגרים היהודים מרוסיה (שבראשו עמדו: נחומסון, וו. גרוסמן ועוד), הידק את הקשרים עם ועד העזרה של יהודי דניה לנפגעי המלחמה היהודים ברוסיה ובגליציה והשתתף בפעילות בועידתו ב-1916 בשטוקהולם.

אחרי מהפכת פברואר 1917 ברוסיה חזר לפטרבורג, שנשתנה שמה לפטרוגראד, השתתף בועידת "צעירי ציון" (נבחר כנציג התנועה לקהלת פטרוגראד ולועדה הכלכלית שלה), נבחר לועד הציוני העירוני ולמורשה מקומי של הקה"ק, השתתף בועידה המחוזית של "החלוץ" והדריך את הקבוצה

הראשונה, שנתארגנה על-ידי יוסף טרומפלדור, בגידול ירקות באחוזה בקרבת העיר; השתתף בכנסיה הציונית הכל-רוסית והוטל עליו מטעם הועדה הארצישראלית של מרכז ציוני רוסיה לארגן קבוצות למטעים ולמשק מעורב בא"י וקואופרטיבים לעליה, ולמרות קשיי התחבורה בתוהו-ובוהו של סערות המהפכה נסע וארגן קואופרטיבים כאלה בערים וולוגדה, בוריסוב, בוברויסק, סלוצק, אורשה, קופוסט, זלובין ועוד.

השתתף בועידת הקהלות הכל-רוסית במוסקבה שהתקיימה ביולי 1918 ונבחר לועד המרכזי של הקהלות ("צ. ועד").

בראשית 1919 נחתם הסכם לשיתוף-פעולה בין מרכז ציוני רוסיה ובין חברת "ארט" והג'וינט בדבר קימומה ועידודה של החקלאות היהודית בחבל הצפוני-מערבי, וביחוד בפלך מינסק, והכשרה חקלאית של חלוצים ואנשי המעמד הבינוני לשם עליה לארץ ישראל, - והוא נתמנה לעבוד בארגונה ובניהולה של פעולה זו, ועבר למינסק. באותו זמן הכין את ספרו (באידית) על הדרכים והשיטות להתישבות עובדת בארץ-ישראל, שיצא ב-1920 בוארשה בעריכת ד"ר ח. ד. הורוביץ. נבחר לועד קהלת מינסק כנציג "צעירי ציון" וליו"ר הועדה הכלכלית, לועד הגלילי של צ"צ במינסק, לועידת הקהלות של רוסיה הל

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1144). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1144