Volume 3

Page 1154

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"משפט וכלכלה", "המשפט", "המשפט העברי", "סיני", "בצרון", בספר היובל של אדולף שווארץ, ב"כנסת" לזכר ביאליק, ב"דברי סופרים", ב"מעט מהרבה" ואת המונגרפיה על קהלת לבוב בספר "ערים ואמהות" בהוצאת מוסד הרב קוק. חיבר פירושים מדעיים למשניות של מסכתות שבת, פסחים וחגיגה, ספר "הקדיש", ויחד עם לוי פרוינד הוציא ספר זכרון לד"ר משה פירמן.

בנותיו: שולמית (סופרת) אשת צבי בר שלמה (חברה בקיבוץ יגור), תמר (מורה) אשת המהנדס אריה קארפף.

אפרים כהן-רייס

נולד בירושלים, כ"ה אייר תרכ"ג (1863), לאביו ר' אריה ליב מווילקובישק (מנכבדי כולל סובולק ולומזה ושד"ר לטובת מוסדות ירושלים במסעיו לאירופה). למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים" מפי הרב משה נחמיה כהנוב ("הרב מחאסלוביץ") והצטיין בכשרונותיו.

בהיותו בן 15 שלח אותו גיסו ר' משה יצחק גולדשמידט (מראשי כולל הו"ד, בעל אחותו שרה לאה) ואת אחיו חיים על חשבונו לגרמניה, ללמוד בבית-המדרש למורים יהודים בהאנובר. אחרי גמרם את לימודיהם שם, למד אחיו חקלאות באוניברסיטת מונפליה בצרפת והיה אח"כ מדריך חקלאי במושבות הבארון בנימין רוטשילד בארץ, והוא נתמנה למורה בבית-ספר יהודי ובבית היתומים היהודי בלונדון והמשיך להשתלם שם ב"גואיש קולג'" (בית-מדרש לרבנים).

באביב תרמ"ז נתמנה לעוזרו של הד"ר זאב (וילהלם) הרצברג בניהול בית-הספר הקטן שליד ביתהיתומים בירושלים מטעם חברת יהודים נדיבים בפרנקפורט ענ"מ. לאחר שנה נתאחד בית-ספר זה עם בית-הספר למל והוא נתמנה למנהלו. באותה שנה היה אחד מעשרה הראשונים שיסדו בט"ז סיון תרמ"ח את הלשכה הראשונה, לשבת "ירושלים", של

"בני ברית" בארץ, והשתתף במסירות בכל פעולות הלשכה (יסוד גן ילדים עברי, בית-הספרים "מדרש אברבנאל" שהיה הגרעין הראשון לספריה הלאומית והאוניברסיטאית, יסוד המושבה מוצא, ועוד). והודות לקשריו המשפחתיים (שני גיסיו, ר' משה יצחק גולד שמידט הנ"ל והרי"ד פרומקין בעל ה"חבצלת", שבזיווג שני נשא לאשה את בילה אחותו של אפרים כהן ) התיחסו קנאי האשכנזים בסבלנות שקטה אל פעולתו החינוכית ולא הפעילו את ה"חרם" נגד בית-ספרו ונגד הורי תלמידיו.

באב תרנ"ה נשא את אסתר בת א. ליפמן קאמי ניץ, בעל מלון קאמיניץ בירושלים, בן ר' מנחם מנדל בוים - מקאמיניץ, מחבר הספר "קורות העתים" שעלה ארצה בתקצ"ג, חלוץ ענף בתי-המלון בארץ. (יסדה את "מעון יתומות" בירושלים, היתה גבאית ב"עזרת נשים", פעילה ב"ביקור חולים" ובמפעלים רבים של "צדקה וחסד".

באוקטובר 1898 השתתף בועד בן עשרה (חמשה ספרדים וחמשה אשכנזים בראשותם של הרבנים הראשיים יעקב שאול אלישר ושמואל סלנט) שהתארגן לקבלת פני קיסר גרמניה וילהלם ה-2 בזמן בקורו בירושלים, היה ממקבלי פניו בשער הכבוד הנאה שסודר מטעם העדה היהודית ע"י בנין בי"ס אליאנס ושמש כמתורגמן בין הקיסר והעדה היהודית.

ב-1901 עם פטירתה של מלכת אנגליה ויקטוריה, הספידה בשם העדה היהודית במעמד הקונסול האנגלי והמושבה האנגלית בירושלים, בבית הכנסת של "החורבה". עמד על זה, שלפני נאום ההספד באנגליה, להספיד אותה מקודם בעברית. נאומו העברי הזה, היה הנאום העברי הראשון בבית כנסת זה.

כשנוסדה בתרס"ב חברת "עזרה" (הילפספראיין") של יהודי גרמניה נסע לברלין והשפיע על ראשי החברה, שיפתחו פעולה חינוכית נרחבת בארץ-ישראל, והצליח בהשתדלותו. ראשי החברה ראו בכך גם חובה פטריוטית גרמנית: בהתחרות ב"אליאנס" המפיצה תרבות צרפתית בין יהודי המזרח הקרוב ולכבוש מקום בין היהודים לתרבות הגרמנית ולקשרי מסחר ואהדה לטובת גרמניה. בהשתדלותו ובמאמציו הוקם הבנין החדש של בית הספר "למל" בירושלים, שנבנה ע"י בעלי מלאכה ופועלים יהודים ונחנך בי"א אב תרס"ג. במשך כעשר שנים הקימה והחזיקה החברה למעלה מעשרים מוסדות-חינוך (גניילדים, בתי ספר בערים ובמושבות, ואף בבירות ובסאלוניקי, תלמודי-תורה, בית-ספר למסחר, ביתמדרש למורים, שיעורים לגננות, שיעורים לרבנים להשתלמות בשפות ובהשכלה כללית - והכל בהנהלתו הראשית של אפרים כהן. אך בניגוד לשלטון השפה הצרפתית במוסדות אליאנס הקדיש הוא במוסדות "עזרה" את המקום העיקרי לשפה ולתרבות העברית, משך אליהם את טובי כוחות-ההוראה העברים (דוד ילין, יוסף מיוחס, ח. א. זוטא ועוד). ונתן להם עזרה וחופש פעולה להנחת היסוד לרשת-חינוך

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1154). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1154