Volume 3

Page 1164

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והצליח בעסקיו, ועד מהרה נחשב לאחד האמידים בעיר זו.

היה הראשון מיוצאי וילנה שעלו עם משפחתו לארץ ישראל. בא לארץ בשנת 1906, כדי שיוכל לחנך את חמשת ילדיו בבתי הספר העבריים בארץ ישראל. כל בניו היו בין התלמידים הראשונים בגימנסיה "הרצליה".

היה בין מיסדי תל-אביב, ומששים הבונים הראשונים בה. בשנות המלחמה העולמית הראשונה היה ברוסיה ומשפחתו נשארה בארץ והשתקע בפטרבורג, בה עסק במסחר. ועשה הון גדול שנשאר בידי הבולשביקים. בקשי רב עלה בידו לחזור לארץ ישראל בשנת 1920.

בשובו נעשה פעיל בענינים צבוריים ונבחר לועד תל-אביב. היה גם חבר ועדת הבקורת שלו. אח"כ היה זמן-מה חבר במועצת עירית תל אביב.

כשהתחילו בונים את בית הכנסת הגדול, היה אחד מראשוני הבונים, ונבחר לועד הבנין של בית הכנסת. היה זמן-מה גם גבאי בבית הכנסת הגדול אחרי שנבנה.

היה תלמיד חכם מובהק ומיזג בתוכו תורה והשכלה: היה מהטפוס המעולה של הליטאים, שינקו מתורת הגר"א ואד"ם הכהן גם יחד. כעסקן צבורי היה מחונן בטמפרמנט לוהט וגם מחונן בחוש בקרתי חריף. כשהנהלת הענינים בבית הכנסת לא מצאה חן בעיניו פרש בשנת תרפ"ו מהנהלת בית הכנסת, ובשנת תרפ"ז הוציא חוברת מיוחדת בשם: "בנין בית הכנסת הגדול בתל-אביב ותעלולי הגבאים", שבה גילה את כל הלוט וכל הפגימות הצבוריות שמצא בהתנהגות גבאי בית הכנסת הגדול, ושם סיפר גם פרטי הדברים שגרמו לפרישתו.

בתרפ"ז התחיל לפרסם ב"הארץ" פרקי זכרונות מענינים בשם "ווילנה לפני ארבעים שנה", שהצטיינו בהסתכלות חדה, בסגנון עשיר ומגוון, בציורים חיים ובחדורה עמוקה לתוך ההווי של יהודי ליטה. את כל הפרקים האלה אסף אח"כ והוציאם בספר בן שני חלקים בשם "ירושלים ודליטה" (ת"א, 1930).

חלה זמן-מה ונפטר פתאום ביום ט"ז אלול תר"ץ (9.9.1930). נקבר בבית הקברות הישן בתל-אביב.

צאצאיו: רחל אשת יהודה נדיבי (מזכיר העיר תלאביב), אליעזר (מהנדס ממנהלי חברת "פורד" בא"י), דבורה , אשת גוסטב מאירשטיין (מהנדס), שלמה , ד"ר למדיצינה (אפריקה הדרומית), דינה אשת שמואל שליט (מגד ליד פרדס-חנה), עמנואל (ז"ל), נספה בהפצצת תל-אביב ע"י מטוסים איטלקיים בו' אלול ת"ש (9.9.40). בוגר ביה"ס החקלאי מקוה ישראל).

שלום שטיער

נולד בבנדין, פולין, בשנת תרמ"ו (1886), לאביו צבי (בעל תעשית סוכריות) ולאמו אהובה בת דוד מרקוביץ מקראקוב. קיבל חינוך יהודי וכללי בבית

ספר עממי ויצא לעבודה בתעשיה של אביו והצטרף ל"פועלי ציון" שבעיר.

אחרי שרתו שנה בצבא הרוסי באלכסנדרופול שבקאוקאז עלה ארצה ב-1908. עבד בישור החולות בשכונת "אחוזת בית" (היא תל-אביב) בהוסדה. בהשפעת ישראל גלעדי הצטרף ל"השומר". שמר במשך שנה ביבנאל, חלה בקדחת וסבל כמה חדשים. יצא מ"השומר" והלך לשמור באופן עצמאי בראש פינה, ואח"כ בבורג' (אדמת בנימינה לפני הוסדה) ובזכרון יעקב. כשהקדחת חזרה להציק לו עבר לתל-אביב ועבד בבנין עד הגירוש הכללי בניסן תרע"ז. יצא עם הגולים לכפר סבא ועזר להקים צריפים לשיכון המוני המהגרים מיפו ות"א, טיפל בחולים והתמסר לכל עזרה לטובת המהגרים והפליטים בהבאת צרכי מזון וכדומה. משגורשו המהגרים גם מכפר סבא, עבר לטול כרם ועבד בשרותים אצל הצבא הגרמני ותוך כך הרבה לעזור לחיילים ולמהגרים היהודים שעברו שם.

נשא לאשה את אהובה בת צבי מיאס .

אחרי המלחמה התישב בחדרה ועבד בבנין ובצבעות, ומשהתגברה עליו הקדחת עבר לעבוד במקצועות אלה בחיפה ואח"כ בירושלים, ובעקב מחלה זו שחזרה ופקדה אותו גם שם הסתדר בשנים האחרונות כתושב ועובד בשני מקומות בכל שנה, בהתאמת העונה והאקלים לדרישות בריאותו: בקיץ בצפת ובחורף בטבריה.

צאצאיו: שמשון, אריה, לאה, רחל, משה.

הרב מרדכי זילברמן

נולד באומן, פלך קיוב, אוקראינה (עיר קבורתו של ר' נחמן מברצלב) בשנת תקע"ט (1819). קיבל חינוך תורני-חסידי והוסמך לרבנות.

נשא לאשה את רוחמה בת הרב ר' אברהם ליב , שהיה רב באומן, וירש אחריו את כסא הרבנות שם. עלה ארצה בשנת תר"י ונתמנה לרבה של עדת

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1164). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1164