Volume 3

Page 1169

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אברהם לבזובסקי

נולד בקוסובה, פלך גרודנה, רוסיה-פולין, בשנת תרנ"ז (16.12.1896) לאביו חיים (סוחר יערות) ולאמו אהובה בת אליעזר ליפניק .

נתיתם מאביו בילדותו ואמו המשיכה לנהל את העסקים בעזרת קרובי בעלה. למד ב"חדר", ובתלמוד תורה. בן י"ג נמסר ללמוד סנדלרות. אח"כ למד חקלאות בחוה של חברת יק"א ליד מינסק, ואחרי גמרו נשאר זמן-מה מדריך בחוה זו ועבר לנהל משק חקלאי ליד סמילנסק, והיו לו סיכויים להתקבל למורה בבית-הספר החקלאי שלמד בו, אך משיכתו לציון נתנה כוון אחר לחייו.

ב- 1913עלה ארצה עם אמו ושתי אחיותיו (אחת מהן, שרה , נישאה ללוי יצחק מדורסקי , אכר בחדרה). היה חבר בקבוץ הראשון שעלה על אדמת כרכור ואח"כ כפועל חקלאי מומחה בחדרה. הנהיג שכלולים שונים בעבודה, ביניהם: גידול שתילי אקליפטוס בלי עציצים, דבר שהוזיל בהרבה את מחיר השתילים.

נשא לאשה את שטרנה בת משה וייסבלך ,

אחרי מלחמת-העולם הראשונה החל עוסק בניהול הנטיעה והעיבוד של פרדסים שנטעו בעלי-הון תושביחוץ בחדרה ובסביבותיה. העסיק רק פועלים עבריים בתנאים טובים והעניק להם הרבה מידיעותיו בחקלאות ובנטיעה להלכה ולמעשה.

ב-1930 רכש לו קרקע ליד כרכור, ממזרח לחדרה, נטע וניהל פרדסים לאנשים שרכשו קרקע בשכנות לאדמתו. בהיות הסביבה ההיא נגועה בחוסר מים נטל על עצמו לקדוח באר ולמצוא מים בשפע. ב-15 קידוחים לנסיון השקיע הרבה כסף ועמל ולא הצליח. בקידוח ה-16 הגלע עד לעומק 70 מטרים ולא מצא מים, הקבלן, הפועלים וסתם מכירים ונבונים יעצוהו לחדול מהנסיון, אך הוא המשיך בעקשנות כי אחת החליט: למצוא מים במקום הזה. כשהגיע לעומק של 100 מטר שוב יעצוהו רבים להפסיק, אך הוא המשיך לקדוח בשכבת הסלע ובעומק 140 מטר מצא מים בשפע עצום, שהספיקו להשקאה כברכור ובפרדס חנה, ובאדמתו הניח רשת צנורות

השקאה בשטח שלמעלה מאלף דונם. לחנוכת הבאר ערך חגיגה גדולה והזמין הרבה אורחים מהערים ומהמושבות ואף נכבדי הערבים מ-13 כפרים באו לשמוח בשמחתו של ''חוג'ה איברהים" ושחט צאן ובקר לכיבוד האורחים.

ערביי הסביבה הקרובה והרחוקה כיבדוהו וחיבבוהו, ובשנות המאורעות 1936/39 לא נגעו לרעה באדמתו וברכושו ואף שמרו לבל יפגעו בהם אחרים. הודות לקשריו הטובים עם הערבים עלה בידו לגאול שטחיקרקע גדולים בנגב, שהעבירם אח"כ לרשות הקה"ק.

בפעילותו רבת-התנופה הסתבך בחובות ונפל בידי נושכי-נשך פרטיים, והמשבר שבא על הפרדסנות בפרוץ מלחמת-העולם השנית הכביד עוד יותר את מצבו החמרי, ומאבקו הקשה להחזיק מעמד מוטט את בריאותו.

נפטר בחדרה ט"ו אייר תש''ג. החלק העיקרי של רכושו עבר לידים אחרות (על אדמתו ליד כרכור הוקם הקיבוץ מענית) , ובעמל ובמרץ רב הצילה אשתו את שארית רכושו וגידלה וחינכה את בנותיהם: תקוה (תלמידת בית-המדרש למורים בירושלים), זיוה, חיימה, רות.

שמחה ברורמן (בראוורמן)

נולד בסיקוראני, פלך בסראביה, רוסיה, י"ד אדר תרל"ב (1872), לאביו ר' אלכסנדר יהודה (שוחט) ולאמו חוה . למד בחדרים ובישיבות ובן 22 הוסמך להוראות איסור והיתר.

נשא לאשה את מרים בת קרפל מורגנשטרן. בן 24 בהיותו כבר נשוי ומטופל במשפחה, נסע לאודיסה להשתלם בהשכלו, כללית, מבלי לדעת

אף מלה ברוסית. עסק בהוראה עברית, התכונן ועמד בבחינת בגרות ואח"כ למד 3 שנים באוניברסיטת אודיסה היסטוריה, פילוסופיה ופסיכולוגיה. בעיר מגורו אודיסה ובערי בסרביה ועידותיה, הפיץ שם את הרעיון הציוני וארגן אגודות ציוניות. בימי המהפכה בשנת

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1169). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1169