Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1173

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"תפארת ישראל" לעדת החסידים של כולל ווהלין ("ביהכ"נ של ניסן בק") בעיר העתיקה בירושלים.

נפטר בירושלים בליל שמיני עצרת, כ"ב תשרי תרל"ב, ורעיתו נפטרה בירושלים, ז' חשון תר"ן.

צאצאיו: שאול, בנימין, פרג' חיים, משה שמעון, יחזקאל, רבקה, שרח אשת יהושע ילין, מזל טוב אשת יהושע ציון ב''ר אברהם חיים הלוי, חנה כאתון .

מאיר רוטמן

נולד בקורוסטן, פלך ווהלין, אוקראינה, חשון תר"ס (1899), לאביו בן-ציון (בר-אורין, סוחר, בעל מדות תרומיות, עסקן במפעלי צדקה וגמילותחסדים בקורוסטן ואח"כ בתל-אביב) ולאמו פסיה לבית וילנסקי (גם היא פעלה במעשי חסד שם וכאן). למד ב"חדר'', בחדר מתוקן, בגימנסיה הפרטית היהודית של כגן בייקאטרינוסלאב, גמר גימנסיה רוסית בקיוב ולמד שנה אחת בפוליטכניון הצטיין בלימודיו, ביחוד בספרות, תלמוד, היסטוריה ומדעי החברה. היה פעיל בחוגים של הנוער הלומד הציוני ואח"כ הצטרף לתנועת "צעירי ציון" והיה מפעיליה.

בעת המהפכה הרוסית בסוף מלחמת-העולם הראשונה התנדב לצבא האדום, כדי להשתתף בפועל במלחמה לביעור הכנופיות האוקראיניות שפרעו ביהודים, ובתקופת שרותו זו ארגן פעולות תרבותיות לחיילים ולתושבי המקומות הנכבשים.

בשנת תר"פ, משהתבסס המשטר הסוביטי וביער את הכנופיות והחל מכביד את ידו על הציונות, ברח מרוסיה בזרם הפליטים והחלוצים והגיע לרובנה שבווהלין, שהיתה אז תחת שלטון פולני, והצטרף ל"החלוץ". שלש שנים פעל בארגון מקומות הכשרה לחלוצים ובעזרה לחברים ולפליטים המסתננים מרוסיה, ריכז את לשכות העלית, השתתף בתנועת "צעירי ציון" ובועידותיה, בועידות "החלוץ", בועד המקומי והגלילי, ובמשרד הארצישראלי.

בתרפ"ג עלה ארצה בראש קבוצת חלוצים, עבד שנים אחדות כפועל חקלאי בשוני, ביבנאל ובמגדל.

פעל בעבודה ארגונית של צבור הפועלים כמזכיר ועד הפועלים ביבנאל ובמגדל, וכחבר מזכירות פועלי הגליל התחתון השתתף בועידות ובמועצות של ההסתדרות והמרכז החקלאי. ארגן קבוצת הכשרה להתישבות קיבוצית "משמר", שעבדה שנים אחדות ביבנאל, מגדל והרצליה ובהתנחלה במשמר השרון בעמק חפר.

בגלל אסון משפחתי עזב לשנים אחדות את קבוצתו ועבד בת"א. ארגן את מובילי הקרח מקואופרטיב "לבנון". להטבת מצבם החמרי והחברותי ולשיפור השרות, והיה מראשי הארגון במשך 3/1/2 שנים והשקיע הרבה מרץ בשיפור היחסים בין ארגון מנהלי הקרח ובין בעלי בתי-החרושת לקרח והחוזה הראשון להסכם העבודה עובד על-ידו. חזר אל קבוצתו ויחד אתה עלה על הקרקע להתנחל בנקודתם משמר השרון שבעמק חפר.

בגלל מחלות וחולשה גופנית הוכרח לפרוש מהעבודה החקלאית ולהיות מנהל החשבונות של המשק, וגם בעבודה זו השתדל להשקיע מסירות ולהט חלוצי. בשנים האחרונות התמסר לפעולת חינוך והדרכה לנוער לעולה והשפעתו היתה ניכרת בעיצוב דמותם הנפשית של בני נוער זה לחלוצים מסורים לעבודה בבנין הארץ.

המחלה החלישתו מיום ליום עד שהכריעתו כליל, וביום השישי למות אביו נפטר גם הוא ביום י"ט חשון תש"ז.

בעל אופי טוב ובעל מדות תרומיות את כל זמנו ומרצו השקיע למען הנצרך והסובל, בעל רגש דתי עמוק, מסור ונאמו לעיקרונות היהדות והגשימם למעשה בחיים היום-יומיים.

צבי פכטהולט

נולד בדרוהוביץ', מזרח גליציה, י"א חשון תרל"ה (1.11.1874) לאביו בן-ציון הלוי (מצאצאי הרב זונדל פריינדליך מסטארי-סאמבור, ממשפחת האדמו''ר ר' יצחק אייזיק מז'ידאצ'וב ושושלת של רבנים ושוחטים) ולאמו בינה בת צבי הלוי זינגר מדרוהוביץ. למד בחדרים ובישיבת דרוהוביץ' מפי הרב יוסף זינגר והשתלם בהשכלה ומדעים מפי מורים פרטיים. למד את מלאכת הבנאות בקורס של הפוליטכניון הלבובי וקיבל ב-1898 תעודת בנאי-אומן מטעם שלטון המחוז בסאמבור.

בתרנ''ח נשא לאשה את שרה בת יהודה איגלר מכפר קלינוף, מחוז סאמבור. התישב בסאמבור ועסק בקבלנות-בנין. הקים הרבה בניני מגורים ותעשיה. היה פעיל בעבודה צבורית וציונית יחד עם הד"ר פ. רוטנ שטרייך במשך 25 שנה, השתתף באספה ציונית בסאמבור בה הופיע הד"ר הרצל. היה חבר בהרבה ועדים צבוריים ובמשך 11 שנה יו"ר אגודת בעלי-המלאכה "יד חרוצים". בזמן המלחמה העולמית הראשונה, בימי הכבוש הרוסי השתתף כחבר פעיל בועד ההצלה ועזרה

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1173). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1173