Volume 3

Page 1180

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

זרדים של עצי אוקליפטוס בימות החורף והתפרנסה על מסעדה קטנה לפועלים,

היתה מרבה בנתינת צדקה ומתן בסתר, בכלכלת חלוצים, עולים חדשים וסתם נזקקים, ובהל

נתם בביתה. כמה שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה היו כמה מערביי קלקליה נוהגים, בבואם ליפו, לסור אל ביתה ולדרוש בשלומה. הסופר י. ח. ברנר, שהכירה מחדרה, היה נוהג לבקרה ולשוחח עמה במטבח בשעת עבודתה. בשנותיה האחרונות התגוררה אצל בתה בפריז. בשנת 1930 נפטרה והובאה לקבורת ישראל בפריז.

צאצאיהם: מרים - אשת המנוח ר. גור-אריה, מראשוני "המכבי" ביפו - תל-אביב ; יוסף (חוקר ארץ-ישראל, סופר ומרצה בידיעת-הארץ (תל-אביב); יהודית\_ אשת מרדכי אוברמן (עסקנית ציונית ומרצה על ארץ-ישראל וספרותה (מונטריאול, קנדה); משה (חבר קיבוץ נען, סופר, חוקר תולדות תנועת הפועלים בא"י, מעורכי "מבפנים" וספרי הוצאת הקיבוץ המאוחד) ; צפורה אשת נחמן בן-דב (מנהל המחלקה הטכנית של מרכז הטלפון והטלגרף בחיפה (חיפה).

שרה רוזוב

נולדה בריאזאסק , פלך ריאזאן, רוסיה המרכזית, בשנת תרל"ג (1873), לאביה ר' ישראל אברהם לב מגדולי סוחרי הנפט ברוסיה, עסקן פעיל בעניני הצבור היהודי, הציונות והחינוך העברי; ממיסדי תל-אביב ועסקניה הפעילים) ולאמה פייגה רחל בת חיים הכהן קפלן בסקאפין. קיבלה חינוך עברי לאומי וחינוך כללי בגימנסיה רוסית.

בתרנ"ז נישאה לישראל רוזוב , שהיה כבר אז מגדולי המסחר בנפט ומראשי הפעילים בתנועת "חיבת ציון". גרו כמה שנים בצאריצין (היא סטאלינגראד) ובאסטראחאן, ובכל המקומות היה ביתם מרכז לפעילות יהודית וציונית, ומתרס"ה ואילך בעיר-הבירה פטרבורג. כאן עסק בעלה בניהול עסקים גדולים של מסחר ותעשיה, אך התעסקותו העיקרית והחשובה

לו ביותר היתה בעניני ציונות ותרבות. עברית וביתם היה מגדלור ציוני בלב בירת רוסיה, פתוח לכל הכוחות הצעירים והקשישים, הפעילים בציונות ובכל ענפי התרבות והאמנות היהודית, - והיא היתה עוזרת נאמנה ומצליחה בכל הפעולות של בעלה ובעיקר בניהול הבית, קבלת האורחים הרבים לסוגיהם, עידוד ועזרה ואף עצה והדרכה לפעולותיהם ביחוד התמסרה ליסודו ולהחזקתו של גן-ילדים עברי בפטרבורג. ולעזרה והשתתפות בעריכתו והוצאתו של העתון "ראזסביט", מבשר הציונות ליהודים שקראו רוסית בכל רחבי הממלכה. תרגמה לרוסית את ספר הפיליטונים של הרצל, התרגום אמנותי ראוי למחבר וליצירתו.

בתרע"ט עלתה ארצה עם בעלה והמשפחה והודות לידיעתה בשפה העברית, שהחלה ללמוד עוד בפטרבורג, יכלה להשתלב במהרה בחיים העבריים המתהוים כאן. ואם כי כאן לא היתה לביתם אותה עמדה מרכזית שהיתה לו בציונות ברוסיה היתה מורגשת השתתפותה בפעילות הציונית ועזרתה לעולים חדשים, וביחוד לתנועה הרביזיוניסטית ומפעליה.

נפטרה בתל-אביב, חי כסלו תש"ה, ולבקשת בעלה שר קהל המלוים את "התקלה" ליד קברה הפתוח.

(ראה את הערך של בעלה ישראל בנימין רוזוב, בכרך ב', עמוד 896).

אברהם ברוך גורדון

נולד בוילנה, בשנת תרנ"ז (1.6.1897), לאביו יעקב אליהו (נכדו של ר' שמואל גורדון מביאליסטוק שעלה ירלשלימה לפני כ-80 שנה) ולאמו תמרה לבית מיניקיס. קיבל חינוך מסורתי והשתלם בשפה ובספרות העברית ופעל בארגוני-נוער ציוניים. גמר גימנסיה רוסית והמ

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1180). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1180