Volume 3

Page 1184

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

את גבולות הרצליה והסביבה. וכשפרצו מהומות 1936 וערבים התנפלו על ישובי יהודים רץ לבדו ברכיבה אל השכנים, למרות הסכנה, והטיף להם מוסר והצליח לרסנם. וכשנוסדה משטרת הישובים העברים נתמנה לסרג'נט הנוטרים בהרצליה ופעל רבות למען הבטחון. התמסר לשרותו יומם ולילה ולא חס על בריאותו. גם על כספו לא חס ועזר לכושלים ולנצרכים אף למעלה מיכולתו.

נפטר בזכרון יעקב, י' טבת תש"ו (14.12.45), והובא לקבורה בהרצליה.

לזכרו נוסדה בהרצליה קופת גמילות חסדים על שמו.

צאצאיו: לאה, דב.

יוסף ביי מויאל

נולד בראבאטי, מארוקו, בשנת תר"ג (1843), בן בבור לאביו אהרן (אבי משפחת מויאל בארץ) ולאמו סעדה לבית עמיאל. קיבל חינוך בתורה ובחיי המעשה. בשנת 1860 עלה ארצה עם הוריו וכל ביתם ואחרי שהותם כשלש שנים בחיפה השתקעו ביפו.

נשא לאשה את שמחה בת הרב משה פרדו (שהיה רב ראשי באלכסנדריה, ממשפחה מיוחסת של גולי ספרד וראשי עדת הגולים במארוקו) נפטרה כ"ט אלול תרס"ג ביפו.

עסק במסחר סיטוני בשמן ותבואות. בשנת תרל"ד נתמנה לסגן קונסול ספרד ביפו (היהודי הראשון במשרה זו בשרות ספרד, כי קודם לכן אסור היה למנות יהודים לשרות ממשלתי ספרדי) וקיבל ממלך ספרד את אותות-הכבוד "קארלוס השלישי" ו"איזאבלה קאתוליקה" (על שם המלכה איזאבלה, שהיא ובעלה פרדיננד גירשו את היהודים מספרד ב-1492), וגם בקבלת אותותכבוד אלה היה ראשון בין יהודים, כי לפניו לא ניתנו ליהודים.

היה ידוע בחכמתו ונדיבתו ורבים, כיהודים כנוכרים, אהבוהו והוקירוהו, ואף אנשי השלטון ביניהם.

משהתפטר משרות ספרד נתמנה לקונסול פרס ביפו וממשלת תורכיה נתנה לו את התואר "בק" ואת אות-הכבוד "מג'ידה" דרגה ג'.

יסד בית-כנסת ביפו, הרבה לפזר לצדקה, וגם רעיתו נתנה צדקה ביד רחבה (נפטרה ביפו, כ"ט אלול תרס"ג). ביחוד היה מחלק כסף לנצרכים בפורים ולפני הפסח היה מחלק ליהודי יפו הנצרכים כסף, מצות, ותפוחי אדמה, תמך בצרכי הצבור והיה ראש ומנהיג בעדת המערבים.

כשהגיעו 11 מתישבי עקרון באניה לחוף יפו בהנהגת יחיאל בריל בתרמ"ג ופקידי החוף סירבו להרשות להם את העליה, פנה אליו שמואל הירש מנהל מקוה ישראל, שיעשה משהו לטובת העולים והודות להשתדלותו הורשו לעלות.

גאל קרקעות להרחבת הישוב העברי ביפו. על

השטחים שגאל יחד עם אהרן שלוש וחיים אמזלג נבנו השכונות נוה צדק, נוה שלום, חלק ממחנה יהודה ושכונת אהרן, ועל הקרקעות שגעל לבדו נבנו השכונות. קרטון (חלק מכרם התימנים), מחנה ישראל ומחנה יוסף.

נפטר ביפו, ט"ו אב ,תרע"ד.

צאצאיו: ד"ר שמעון (רופא), דוד (עו"ד), מסעודה אשת משה בוינו סו, סולטנה אשת שמואל אמזלג; מאשתו השניה (רחל לבית רג ונס): נסים, אברהם, אהרן, משה, אסתר.

ישעיהו שטרייט

לאביו יעקב ולאמו צביה בת שמואל הבר . נולד בכ"ז תמוז תרמ"ד (1884) בעיר טלומטש בגליציה; אחיו של הסופר שלום שטרייט.

למד ב"חדר" ובבית המדרש ולמודי חול אצל מורים פרטיים.

היה פעיל בחברות הציוניות "תקות ישראל", "צעירי ציון" ו"פועלי ציון". ממיסדי בית הספר העברי "שפה ברורה" ומפיץ שקלים, מוכר מניות של ה"קולוניאלבנק" ופעיל בעבודה למען הקרן הקיימת לישראל.

לשם פרנסתו עסק זמן-מה בהנהלת בתים וגם בעסקי יערות של המשפחה.

לארץ ישראל עלה בל"ג בעומר תרס"ח ותיכף נתמנה למנהל החברה לתעשייה ומכירה של יינות בשם "כורמי התקוה". בעת שניהל את החברה הנ"ל (1908 - 1911) הפיץ את יינותיה בכל קצוי עולם (אמריקה, קנדה, רוסיה, גרמניה, פולניה ואוסטריה).

בשנת 1912 נתמנה למנהל בית חרושת לשמן וסבון במוצא. אח"כ עבר לפ"ת והתעסק במשקו. באותו פרק הזמן נבחר לועד המושבה, והיה בין הלוחמים העזים בעד השפה העברית נגד חב' "עזרה" בשעתה. לשם הפצת ספרים והוצאתם יסד בתרע"ג את חברת "השרון", שהוציאה את קובצי "רביבים" בעריכת י. ח. ברנר ועוד.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1184). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1184