Volunteers needed for an exciting new digitization project. Click here.

Volume 3

Page 1196

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הפליגו בסוף שנת 1914 לאמריקה. בניו-יורק הוזמן להיות עורכו של השבועון ההומוריסטי "דער גרויסער קונדס" ופירסם בו שורה ארוכה של סיפורים ופיליטונים "בע... בע.. ." ושמות בדויים אחרים. באדר תרע"ו ייסד בהשתתפות ד"ר שמריהו לוין ובסיוע ההסתדרות הציונית באמריקה את "התורן" השבועי וערך אותו שלוש שנים ושני חדשים. ב"התורן" כתב סיפורים, תירגם חלק גדול מכתבי שלום-עליכם, אף פירסם פיליטונים בחתימת "י. ד. ברק" ו"י. אביתמר". באותו פרק זמן, אחרי מות שלום-עליכם, ערך לדפוס את המהדורה השלמה של כל כתבי שלום-עליכם במקורם, שיצאו ממנה במשך שנים אחדות עשרים ושמונה כרכים. כיוצא בזה עיבד והתקין לבימה את מחזותיו של שלום-עליכם, שהוצגו ב"תיאטרון היהודי" של מוריס שווארץ.

בראשית תר"ף נתמנה מנהל ועורך ראשי של הוצאת שטיבל, סניף אמריקה, אף ערך במשך שנה וחצי את הירחון "מקלט". אחרי הפסקתה של הוצאת שטיבל באמריקה הוציא בניו-יורק ספריה קטינה מנוקדת לנוער בשם "מקראות קטנות", שכולה נכתבה או תורגמה על-ידיו. כיוצא בזה ערך במשך זמן קצר עתון חדשי לנוער בשם "עדן". באותו פרקזמן כתב מחזות באידית, שהוצגו על-ידי מוריס שווארץ ויעקב בן-עמי.

בתרפ''ו פירסם בניו-יורק ספר באידית על שלוםעליכם ("דאס שלום-עליכם בוך"), שרובו הגדול נכתב על-ידיו.

בחורף תרפ"ח עלה עם משפחתו לארץ-ישראל, על-מנת להשתקע בה. בתרפ"ט ערך (עם פ. לחובר) את השבועון "מאזנים". במשק עשרים שנות שבתו בארץ פירסם בהוצאת "דביר" את ספריו: "אחרונים", "מחזות", "מנחם-מנדל בארץ-ישראל", "ימות המשיח", "הראשונים כבני-אדם" (חמשה כרכים), את תרגום כתבי שלום-עליכם במהדורה מתוקנת ומושלמת בשלשה עשר כרכים. אף עיבד בשביל "הבימה" בנוסח עברי חדש את מחזותיו של שלום-עליכם: "האוצר", "עמך", "קשה להיות יהודי", "טוביה החולב", "במטבח", ואת מחזהו שלו "אותו ואת בנו''. בירחון "מאזנים" פירסם מחזה בשם "מירה" (שהנוסח האידי שלו הוצג באמריקה ובהרבה תיאטרות באירופה).

חלק מספריו המנויים למעלה כתב גם באידית ופייסם בעתון הניו-יורקי "פארווערטס". כיוצא בזה כתב ב"טאג" וב"פארווערטס" הניו-יורקים ציורי-מסע מארץ-ישראל בששים פרקים, שרק מקצתם פורסמו בעברית. כתביו אלה נעתקו מעתוני ניו-יורק בכמה וכמה עתונים אידיים בתפוצות הגולה.

מקצת מסיפוריו תורגמו בזמנים שונים לרוסית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, איטלקית, פולנית וספרדית.

השתתף בכתבי-עת עבריים בדברי מקור לתרגום שלום-עליכם.

ב"הצופה" (גם בחתימת "י. ד. זליגסון"), "השילוח", "לוח אחיאסף", "הזמן" (גם בחתימת "ברק", "בה...

בה...", ליטוואק"), "העם" (ניו-יורק), "העולם" (גם בחתימת "ברק", "ב. ארנסט"), "הצפירה", "מולדת". "התורן" (גם בחתימת י. ד. ברק, ב. ארנסט, י. אביתמר, ובעילום שם), "מקלט" (גם בחתימת י. אביתמר), "הדואר", "עדן" (גם בחתימת י. אביתמר, י. ד. ב., יצחק אבן-עזריאל ובעילום שם), "הארץ", "דבר", "מאזנים" (גם בחתימת י. ד. ב.), "עתידות", "קציר", "מחברות לספרות" ואחרים.

בכתבי-עת אידיים: "די צייט", "דאס אידישע פאלק", "לעמבערגער טאגעבלאט", "דער אידישיער קעמפער" (גם בחתימת "ברק"), "יידישעס טאגעבלאט" (ניו-יורק), "דער אמעריקאנער" (גם בחתימת י. עזריאלי) "דאס פאלק" (נ. י.), "צוקונפט", ,'דער פריינד", "מארגען זשורנאל", "די נייע וועלט" (גם בחתימת "ב. ארנסט" ובעילום שם), "דאס לעבען", "דער גרויסער קונדס" (בחתימת "בע... בע..." ושמות שונים), "דער טאג", "פארווערטס" ואחרים.

תרגם (מלבד כתבי שלום-עליכם) מכתבי טולסטוי. א. טשחוב ואחרים.

בתו תמרה אשת המהנדס אוריאל כהנא (בן הפרופ' אברהם כהנא).

שמואל בס

נולד בפוצ'פ, פלך צ'רניגוב, אוקראינה, כ"א תשרי תר"ס (1899), לאביו ר' אהרן צבי (ציוני מסור, מטובי המורים בשיטת עברית בעברית ברוסיה ; אח"כ מורה בתלמוד-תורה בראשון לציון ובסוף בנוה שלום, יפו) ולאמו מינה לבית האפט .

ב-1905 עלה ארצה מאודיסה עם הוריו ואחותו הקטנה מרים. למד ב"תחכמוני", בבית הספר לבנים ביפו ואח"כ בסמינר למורים בירושלים. ב"תחכמוני" הצטיין כתלמיד ראשון בכתתו וקבל מטבע-זהב טורקי בתור פרס. בעודו תלמיד נתגלה כשרון בחיבוריו ובשיריו. הסופר ש. בן-ציון , שהיה מורו בסמינר, עודדו להמשיך בכתיבה ובהיותו בן 16 פרסם י. ח. ברנר בתרע"ו את מאמרו הראשון, על שלום עליכם. כן נדפסו שיריו

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1196). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1196