Volume 3

Page 1197

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ב"האדמה" של ברנה ב"הפועל הצעיר" וב"הדים" (בעריכת אשר ברש - יעקב רבינוביץ ) שהיה ממשתתפיו הקבועים.

ב-1917 הפסיק את לימודיו בסמינר והתנדב לגדוד העברי הארצישראלי (גדוד ה-40 של קלעי המלך "הראשון ליהודה"), בו גמר קורס לאיתות ופרסם ב"הארץ", את שירו הראשון, "המתנדב", מהתרשמותו בגדוד, בחתימת "שמואל הקטן". אחרי שחרורו מהצבא חזר ללימודיו, גמר אה הסמינר בתרפ"א ובראשית תרפ"ב נתמנה למורה לעברית ואנגלית בבית-הספר הערבי-עברי שיסד ח. מ. קלוואריסקי בשביל ילדי הערבים בטבריה מטעם חברת פיק"א. בית הספר, שנועד לפתח את הידידות בין שני העמים בארץ והגיע לרמה גבוהה, היה לצנינים בעיני הסכסכנים הבריטים ומשרתיהם הערבים, ולא נחו ולא שקטו עד שהקימו בית-ספר ממשלתי לילדי הערבים כדי להצילם מההשפעה ה"ציונית" ולאחר שנתים נסגר ביה"ס של פיק"א. אז עבר ש. בס לתל-אביב והורה בביה"ס לבנות, בבי"ס לבנים גאולה, בבי"ס ביאליק והגיע בו לתפקיד סגן-מנהל. ב-1929 יצא להשתלם בפסיכולוגיה ובחינוך באוניברסיטת ייל שבארצות-הברית, ומשחזר המשיך בעבודתו במנהל בתי-ספר עירוניים בת"א: הדרום, לוינסקי ומ-1943 ואילך מנהל ביה"ס "יבנה". היה מראשוני המרצים לספרות עברית וכללית ב"בית העם" בת"א מיסודו ובהנהלתו של הד"ר יעקב סלע (בלובשטיין ) ומרצה מעל במות שונות על הדרמה, ספרות וחינוך.

בשנת תרפ"ג נשא לאשה את חנה בת זכריה שפירא (נפטרה בת"א, י"ט שבט תש"ו). אחרי שהתאלמן, נשא לאשה את ד"ר צפורה בת יחזקאל רנין , ממיסדי העיר תל-אביב (ראה כרך א', עמוד 480).

להזמנת העורך הראשי ד"ר מ. גליקסון היה במשך עשר שנים מבקר ספרותי קבוע ב"הארץ" וכתב מאמרי הערבה ובקורת על סופרים וספרים, וביחוד על הספרות הסקנדינבית, הגרמנית והאנגלית. פרסם מאמרים בעניני פסיכולוגיה וחינוך ב"הד החנוך" ו"הד הגן" וערך יחד עם א. קוזובסקי את דו-הירחון "פסיעות" למורי כתות א'-ב'. ערך יחד עם מ. דפנא את ספרי-הקריאה לתלמידים "במולדת" (הוצאת "אמנות" 1933).

פרסם הרבה שירים למבוגרים, לנוער ולילדים בעתוניס, בקבצים ובירחונים ובספרים. ואלה ספריו בשירה: "אדם" (הוצאת "הדים", 1926); "חופים" (ספר מסעות בשירה, הוצ' שטיבל, 1933); "בלדות מעבר לנער" (הוצ' "שטיבל" 1938); "נחל קדומים" (קובץ שירי תנ"ך, הוצ' "יזרעאל", 1941); הדמות הקוסמה" (הוצ' נ. דרימר, 1947). שירי ילדים: "עדני" (הוצ' "פסיעות", 1931); "חגים לילדים" (שירי מחזה שהוצגו לילדים בצורת אופרות בלווי מנגינות, 1939); "ארץ לנו קטנה" (הוצ' מ. ניומן, ציורים מאת תרצה, 1947); ספרות לילדים ולנוער: "נס הרצל" (מחזה, הוצ' שטיבל) ; ''כך כתב הרצל את מדינת היהודים" (הוצ'

מ. ניומן), ועוד. "אריה" (רומן מחיי הגדוד העברי); "דרך ספרותנו" (מסה בקרתית על ספרותנו החדשה, הוצ' ההסתדרות העברית באמריקה); "אמריקה לא נודעת" (רשימות מסע, הוצ' "ספרון").

בהוצאת "ספרא" יצא בעריכתו דו-הירחון לנוער "שערים" ובעריכתו נתחדש הירחון לנוער "מולדת", בהוצאת הסתדרות המורים, שעורכיו לפנים היו בשעתם ש. בן-ציון, יעקב פיכמן, דב קמחי.

השתתף בתרגום "מדעי החיים" של ה. ג. ולס ; תרגם ספורי טבע של קארל אוואלד. ודברי שירה מאידית, גרמנית ואנגלית ("בלדת בית-הכלא רידינג" של אוסקאר וויילד).

הכין לדפוס: קובץ שירים "בדרך" (משירי איטליה), "דרכים ודברים" (ספר מסע), הוראת הספרות בבית-הספר (מתודיקה למורים), תרגום ספרו של פרופ' טרמן (מאנגלית) על ספרות ילדים, רשימות בקורת והערכה על ספרים וסופרים עברים ולועזים.

בנו: עדני ,סיים בימ"ד למורים, עתה בחיל התעופה הישראלי).

שמשון מדורסקי

נולד ברוגצ'וב, פלך מוהילב, רוסיה הלבנה, בשנת תרי"ז (1857), לאביו יעקב . למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את אסתר בת מאיר (ת"ח, סוחר) מנוביביכוב שבאותו פלך. עסק במסחר ובתעשיה ותמר במוסדות הצבור ובפעולות "חובבי ציון".

בתרנ"א קנה נחלה בחדרה ועלה ארצה יחד עם קרובו צבי מדורסקי . עבד כשנה בתור פועל בראשון לציון כדי להתמחות בעבודה חקלאית ואח"כ עבר לחדרה והתישב ב"חאן" עם יתר. חלוצי המקום. אחרי כשנה ורבע הביאו הוא וקרובו את משפחותיהם מרוסיה, כעשרים נפש, וגרו כולם ב"חאן" עד שבנו את בתיהם.

הקדחת החדרתית פגעה בהם עוד בשנה הראשונה והרבתה את חלליהם. כמה מהילדים שהביא מרוסיה ושנולדו לו בחדרה מתו, אך הוא ורעיתו סירבו

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1197). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1197