Volume 3

Page 1198

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

לעזוב את המקום והמשיכו באומץ ובמסירות בעבודת המשק. עבד גם כשכיר בנטיעת כרמים למתנחלים אחרים, ותוך עבודתו הקשה בבית ובשדה היה עומד גם בלילות על משמר המושבה ונלחם בגבורה בהדיפת התקפות והתנפלויות של השכנים הערבים.

כשהגיע בנו לבר-מצוה קנה לו זוג תפילין ורובה ציד ואמר לו, שכדי להצליח כבנין הארץ ולשמור על הרכוש העברי נחוץ להתאמן גם בשימוש בכלי הזה. הקדיש מזמנו וממרצו גם לצרכי הצבור. השתתף כציר מחדרה בכנסית היסוד של ארגון הישוב (ביזמתו ובראשותו של מ. אוסישקין ) בא-ג אלול תרס"ג בזכרון יעקב.

בנסעו בעניו צבורי דחוף לזכרון יעקב בליל גשם וסופה בחורף תרס"ד חלה ונפל למשכב ונפטר ביום י"ז ניסן תרס"ד בחדרה.

רעיתו המשיכה לנהל את המשק ולגדל את ילדיה ברוח הנאמנות למולדתו ולקרקע. נשאה את סבלה באומץ גם אחרי שקברה אחדים מילדיה שמתו מהקדחת, ובלי תלונות. בעת התעלפות בגלל קדחת נפל נוזל חריף של תרופה על אחת מעיניה ושרף אותה ללא תקנה. השלימה גם עם אבירה זו והמשיכה לנהל את המשק יחד עם בנה. הרבתה לעזור ולהיטיב לזולת והיתה ידועה בכל חדרה בכינוי "הדודה אסתר". נפטרה בביתה בחדרה, ביום כ' תמו"ז תש"ג צאצאיהם: הניה אשת אלתר אולדס (באמריקה). לוי יצחק, דבורה אשת ד"ר יוסף אליש.

יהודה גורודיסקי

נולד בעיר-הישיבה מיה פלך מינסק, רוסיה הלבנה, כ"ד כסלו תרמ"ה (סוף 1864), לאביו ר' יצחק סוחר, חובב ציון, (בן ר' שמואל , ממיסדי רחובות) ולאמו

נשה בת משה ריינשטיין . התחיל ללמוד בחדרים במיר ובן 12 עלה ארצה עם הוריו וכל ביתם והתישבו ברחובות. המשיך את למוריו ב"חדר" המסורתי שהיה אז במושבה וגמר בבית-הספר העממי ויצא לעבודה במשק. אבי-אביו ואביו היו חברים בועד המושבה

ועסקו בצרכי צבור, ואף הוא התחיל את עבודתו הצבורית בבחרותו כספרן מתנדב בספריה הצבורית המקומית ובפעולות החברתיות והתרבותיות של הנוער.

נשא לאשה את רחל בת יעקב סולניק .

ניהל משק פלחה וגידול שקדים והשתתף בנסיונו של פרופ' א. וארבורג במטעי שקדים בשיתוף הון פרטי וצבורי. התרועע עם אנשי העליה השניה שהיו לדמויות בולטות בצבור הפועלים ובישוב החדש כולו (יוסף אהרונוביץ , שעבד אצלו את העבודה הראשונה בארץ, א. ד. גורדון ועוד). עסק זמן-מה גם במסחר בתפוזי בררה ובענבים שלא נתקבלו ליקב. המשיך במסורת המשפחה והתמסר אף הוא לטיפול בצרכי הצבור, שקד על קליטת עולי תימן, שיכונם וסדורם בעבודה, ומשנת 1914 נבחר בכל פעם מחדש לועד המושבה ואח"כ למועצה המקומית, והיה עוזרו וסגנו של אפרים זאקס , נשיא המועצה הראשון, ושפרש זאקס מחמת זקנה מהעבודה הצבורית נבחר הוא במקומו ב-1931 לנשיא- המועצה והתמיד בכהונתו זו עד יומו האחרון.

עם גידולה המתמיד של המושבה גדלו תפקידיבעניני הנהלה, פיתוח, יצוג כלפי המוסדות והשלטונות והוא מילא את תפקידיו בהתמסרות שלמה, בכשרון ובכבוד, תוך יחס אדיב וקורקטי כלפי כל הפונים אליו ושקידה מתמדת על טובת הצבור וכל המעונינים, הובר כעסקן מוניציפלי משובח אף בהיקף ארצי, ונבחר ליו"ר חבר המועצות. השתתף בפעילות בכל ענפי העבודה הצבורית והלאומית, הגיש עזרה לרבים ושקד על הפחתת שטחי הפילוגים בישוב.

נפטר ברחובות, כ"ט תשרי תש"ז (6.10.45). צאצאיו: יורם , מרים אשת שלמה קמינסקי, חוה .

צבי שפירא

נולד במאיר שפיה, י"ז תמוז תרנ"ד (17.7.1894), לאביו יהושע , מבוני המושבה, וראשוני אכריה, ולאמו בתיה בת ר' יוסף פנחסוביץ , מראשוני פתח תקוה. למד בבית הספר העממי בזכרון יעקב, שם גמר את לימודיו בתרס"ו. עבד שנתיים במשק אביו, ואח"ב נסע לאיסטמבול להשתלם בלימודים באוניברסיטה, כדי שיוכל לשרת את הישוב בהופעות לפני הרשות. שם כבר מצא אגודה של מתלמדים מבני הארץ ומרוסיה שבאו ללמוד בבירת הממלכה לשם אותה מטרה, ביניהם גד פרומקין, מרדכי לבנון, כרמי אייזנברג, יצחק נופך, דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, ישראל שוחט, זרו בבל חביב, משה שרתוק , ועוד. ב-1909, אחרי מתן החוקה התורכית ושויון אזרחי ליהודים, נתקבל לבית הספר לקציני צבא באיסטמבול, שם היו ששה תלמידים יהודים בין למעלה מ-5000 לא-יהודים. ב-1914 נתמנה ללויטננט בצבא הפעיל ונשלח במלחמת-העולם

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1198). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1198