Volume 3

Page 1202

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אפרים רוזנפלד

נולד בסמילה-קאמינקה, פלך קיוב, אוקראינה,בחו דש שבט תרל"ו (1876), לאביו אהרן ולאמו שושנה לבית ימפולסקי.

אביו אהרן נולד במשפחת עמדין מצאצאי רבי יעקב עמדין מאלטונה, בן הרב בעל "חכם צבי". בת

קופת ילדותו השתוללה ברוסיה מגפת חטיפות ילדי ישראל לצבא הצאר ניקולאי הראשון. כדי להצילו מצרה זו לקח אותו אביו בהיותו בן שש למולדבה, הנסיכות הצפונית של רומניה, שהיתה אז תחת חסות תורכית, וקבל יחד עם בנו את הנתינות התורכית ואת שם-המשפחה רוזנפלד וחזרו הביתה בשינוי-שם בופספורט תורכי, וכך היה הילד פטור משרות בצבא הרוסי והאב המשיך בעסקיו ברוסיה תחת חסות השולטן והקונסולים שלו. גם הבן גדל ונשא אשה והוליד בנים וחי ברוסיה כנתין טורקי.

בשנת תרמ"ו יצאה פקודה, שהנתינים הזרים היושבים בקביעות ברוסיה חייבים לקבל את הניתנות הרוסית, ואם לא עליהם לחזור למולדתם. אהרן עמדין רוזנפלד לא רצה להתאזרח ברוסיה, לבל יוכרחו בניו לשרת בצבא הצאר, ובכן בחר בברירה השניה ובשנת תרמ"ז הפליג עם משפחתו באניה מאודיסה לעלות ארצה. בנמלי יפו וחיפה סירבו פקידי הבקורת להכיר בנתינותו הטורקית, ובהיות אז בתקפו האיסור על כניסת יהודים מרוסיה ומרומניה לארץ, נהגו הפקידים גם כלפי משפחה זו בכל חומר הדין של גזירה זו, ואחרי טלטולים רבים בנמלי הארץ המשיכו לנסוע לבירות ושם סידרו את הענין עם פקיד הבקורת ב"טורקית", ובמחיר מתנת-יד הגונה הרשה להם לעלות על החוף. מבירות עלו לצפת. שם למד אפרים שנה בתלמוד תורה. בינתים נפטרה אמו בצפת והמשפחה עברה לירושלים ואח"כ עבר גם הוא שמה ולמד שנתים בבית הספר למל. אחרי שנים אחדות עבר עם אביו ואחותו לזכרון יעקב.

אביו נכנס לעבוד כפועל חקלאי תחת השגחת הגננים של הבארון רוטשילד ונפטר לאחר זמן מועט, והוא המשיך לעבוד כשנתים כפועל חקלאי. כשבקר

הבארון במושבה בשנת תרנ"ב נתקבל אצלו לראיון ובקש משרה במפעליו ולפקודת הבארון נתקבל כעובד מתלמד ביקב זכרון יעקב בין הראשונים למד את כל עבודות היקב על בוריין ועבד שנים רבות בפועלאומן ואח"כ כפקיד בהנהלה המקצועית של היקב.

בתרנ"ח נשא לאשה את דבורה אהובה בת אריה ליב ניידרמן מבראילה, מראשוני האכרים מיסדי המושבה (היא חברה פעילה במוסדות החסד המקומיים ובלשכת בנות-ברית ''שרה").

פעיל כל הזמן בעניני הצבור המקומיים. היה ספרן בספריה הצבורית של המושבה, חבר ועד המושבה, ממיסדי לשכת "בני ברית" ונשיאה לשעבר, גבאי בבית הכנסת ובהכנסת אורחים, חבר ותיק ופעיל בחברה קדישא, חבר הועד לתמיכה בישיבות בארץישראל, תומך בקרנות הלאומיות ובמגביות הצבוריות וכו'.

צאצאיו: אהרן (מראשי סוכני הספנות ואנשי המסחר, עסקן צבורי וכלכלי, קונסול בלגיה בחיפה), תיאודור (שותף לאחיו אהרן בעסקי המסחר והספנות), שושנה אשת צבי הנרי רוזנפלד, שרה אשת יוחנן מתיאש, שולמית אשת כרמלי ברונר. (בנימין זאב) הרצל רוזנצווייג

נולד בפתח תקוה, ו' אייר תרס"ו (1.5.1906), לאביו דוד (מראשוני פתח תקוה) ולאמו פרידה בת שלום פישל מלציק (תלמיד-חכם מפורסם, מטובי המלמדים ביפו). למד בבית-הספר "נצח ישראל" בפתח-תקוה, בביה"ס "תחכמוני" ובביה"ס למסחר בת"א ובבי"ס גבוה למסחר בברלין.

חזר ארצה, גמר את בית-הספר הממשלתי למשפטים בירושלים, הוסמך ב-1929 לעורך-דין ונתקבל לשרות ממשלתי במחלקה לסידור עניני הקרקעות והבעלות עליהם (''סטלמנט"). ב-1935 התפטר ועבד שנתים כעורך-דין במשרד הורביץ בירושלים. ביום 1.9.1937 נתמנה לשופט-שלום בתל-אביב, וכאן השתתף ב-1940 ביסוד האגודה למען האסיר והעבריין

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1202). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1202