Volume 3

Page 1204

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

שמי "קיובלאנין" בכללם) שיעשו כל מה שביכלתם למניעת פרעות, והרב ביקר בכל התחנות והמערכות והצליח בשליחותו, - ומרוב מאמץ והתרגשות נפל אין אונים בגמר הסיבוב ובמשך יומים אסור היה להזיזו במטתו. ואח"כ, כשנשפט בוגרוב למות הוזמן הוא אליו לשרות דתי אחרון (וידוי ועידוד נפשי לקראת הגרדום) ושהה אצלו כשעה וחצי, בתאריכו את ביקורו בכוונה, שמא בינתים יתרחש נס ותינתן לו חנינה.

ב-1917 קיבל מאוניברסיטת קיוב תואר דוקטור למשפטים וב-1918 תעודת סגן עורך-דין.

אחרי מהפכת פברואר 1917 היה חבר הנהלת הקהלה הדמוקרטית בקיוב, חבר פעיל במועצה הלאומית מטעם רשימת "אחדות ישראל'', חבר הנשיאות של הפנסיה הלאומית באוקראינה בשנות 1917/19, חבר המזכירות הלאומית ליהודי אוקראינה, ציר מפלך ווהלין לאספה המכוננת האוקראינית וחבר המרכז הציוני לאוקראינה.

בתרפ"א נשלח מקיוב כציר לקונגרס הציוני הראשון שלאחר המלחמה, נעצר בפולין יחד עם העסקן הציוני ד''ר י. סלונים מוויניצה באשמת גניבת הגבול, ישב ששה שבועות במאסר ולא הספיק להגיע אל הקונגרס, וכששוחרר נשאר בוארשה.

נשא לאשה בזיווג שני את צילה בת יחיאל טרגר מז'יטומיר (מורה).

בוארשה היה חבר מרכז המזרחי לפולין, אח"כ גם מזכיר הלשכה לאירופה של המזרחי העולמי ויו"ר הועד המרכזי של פליטי רוסיה ובתפקידו זה נשלח יחד עם ד"ר גולדפלאם מועד העזרה הוארשאי לארצות אירופה לאסוף כספים לטובת הפליטים.

ב-1925 הוזמן לרב ראשי ומנהל הגימנסיה היהודית בהלסינקי, בירת פינלנד, בתנאים טובים, אך באותה שנה, בהיותו בקונגרס הציוני, הוצעה לו משרה צנועה הרבה יותר, כמנהל מוסדות החינוך "נצח ישראל'' בפתח-תקוה, ואז עלה ארצה. בתרפ"ז נתמנה למנהל בית-הספר לבנות "תלפיות" (בפיקוח "המזרחי") בתלאביב. כשגמר המחזור הראשון של בי"ס זה בתרפ"ט הצליח לעורר את התענינות ההורים של התלמידות

הגומרות (ביניהם זלמן מייזל. פנחס מרגלית, א. ארטן , י. פטר, י. גזונדהייט, א. רוטנברג ויעקב צבי לוין יליד ליטא שעלה ארצה משיקאגו ובהשפעתו תרם אחיו משה אליעזר לוין מטרהוט 6000 דולר להקמת הבנין) ולהשיג את עזרתם ליסוד בית-ספר תיכון דתי לבנות, וכך יסד וניהל מתר''ץ ואילך את הגימנסיה לבנות "תלפיות", שקלטה את המוכשרות שבגומרות ביה"ס העממי העירוני "תלפיות" והתקיימה שנים אחדות כמוסד צבורי-פרטי ואח"כ בקואופרטיב של המורים ואחרי שנים אחדות, בתרצ"ז, הוסיף לה גם סמינר לגננות דתיות, שהוציא 9 מחזורים של 300 גננות. ביזמתו נוסדה הקיטנה הראשונה בת"א ל-20 תלמידות ביה"ס "תלפיות" שהיו זקוקות להבראה.

כן יסד את גן הילדים הדתי הראשון בת"א. בהשפעתו ובמרצו נוסדו הסניפים "שלמה המלך" בתרצ"ו בהנהלת ד"ר רבקה בלכמן ו"נוה שאנן" בתרצ"ט בהנהלת שושנה שרשבסקי.

גם בארץ המשיך בפעולתו הצבורית והציונית כחבר המרכז הארצי של המזרחי ויו"ר מועצתו הארצית, חבר לשכת בני ברית "שער ציון" ראש ביתהדין של הסתדרות המורים ובמשך שנים רבות סגן חבר הועד הפועל הציוני הגדול וחבר ועד התאחדות יהודי רוסיה בארץ. נואם ומרצה, מוכן לעזור לזולת, חביב על מכיריו ועל אלפי תלמידותיו.

נפטר בתל-אביב, י' שבט תש"ו.

בנותיו: (מאשתו הראשונה) ד"ר שרה אליש קובסקי אשת יעקב סמונוב, בתיה אשת חיים מייזל , (מאשתו השניה) רות (אחות רחמניה).

ד"ר אידה זגורודסקי

בת אברהם וולוביק , סוחר יערות ותבואות ואמה סופיה בת אליהו ליפשיץ , נולדה בשנת 15.7,1879

בבוברויסק. קבלה חנוך כללי בבתי ספר ברוסיה וסיימה את למודיה בבית הגבוה לרפוי שנים בחרקוב. היתה רופאת שנים בפלך חרקוב במשך כמה שנים.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1204). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1204