Volume 3

Page 1207

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ישראל כהן

נולד בסובאלק, אלול תרמ"א (3.9.1881), לאביו הלל קפלן (תלמיד חכם, סוחר) ולאמו רבקה בת יוסף.

אחרי שאביו עלה ארצה בתרמ''ב (לפי עצת ר' דוד גורדון , עורך "המגיד" מליק, פרוסיה המזרחית, מקום-מגוריו האחרון בחו"ל) והתיישב בפתח-תקוה, העלה אליו את משפחתו בשנת תרמ"ז.

ישראל למד שנים אחדות ב"חדר" ובבית-הספר של המושבה ואח"כ החל לעבוד כפועל בפרדסי הבארון רוטשילד, ולאחר זמן נתמנה למשגיח בפרדס מס' 1 במשכורת של 1/2 3 נפוליונים לחודש.

נשא לאשה את מאשה בת משה יוסף סטורדזי. אחרי פטירת אביו בתר"ע קיבל עליו את ניהול משק המשפחה, עסק בפלחה על שטח גדול, אח"כ עבר את מדורי משק הנטיעות (נטיעת גפנים עקירתם, נסיעות פרדסים) וממשיך בענף הפרדסנות עד היום.

רעיתו עזרה לו בשקידה רבה בכל עבודות המשק, בנטיעות ובפלחה והיתה למופת בזריזותה ובמסירותה בעבודה. בשנות מלחמת-העולם הראשונה, כשבעלה הוכרח להסתתר לבל ילקח בכפייה לצבא הטורקי, נשאה היא בכל עול המשק, ועזרה לעשרות מבני ירושלים שבאו לפתח תקוה, להמלט מהגיוס לצבא.

צאצאיו: משה, נחום, אבשלום, הלל, בלה אשת צבי כץ.

יוסף מרדכי אהרוני (רוסטובסקי)

נולד בחברון, בשנת תר"ן (1890), לאביו אברהם אהרן (שען וחזן, מחניכי ר' שלמה ברדקי , החזן הראשי של בית-הכנסת "החורבה" בירושלים; מגזע הגר"א מוילנה ; העמיד תלמידים בחזנות) ולאמו אסתר בת ר' שלמה (מגזע הגאון ר' חיים מוולוזין; אחותו של ר' חיים דב השוחט משפיה ; נפטרה במושב זקנים בירושלים בגיל 90 שנה).

בילדותו עבר עם הוריו לירושלים (אביו היה חזן שנים אחדות בשכונת מזכרת משה וכעשרים שנה בשכונת ימין משה). למד בתלמוד תורה ובישיבת "עץ חיים" ועוד בת"ת הצטיין בכשרון הסברה ומוריו הטילו עליו לעזור בהסברה לתלמידים הנחשלים. משהגיע לגיל בר-מצוה הוזמן לעבור לפני התיבה בבית המדרש "אור החיים" שבעיר העתיקה ונחשב כ"נער פלא" בחזנות. המשיך ללמוד ובגיל 17 יסד עם חבריו בשכונת ימין משה חברת "משומרים", שחבריה היו לומדים בבית-המדרש כל הלילה בשתי משמרות שהתחלפו בחצות. באותו זמן היה אוסף כספים לעזרת נצרכים. דודו ר' חיים דב לימד אותו שחיטה, אך הוא לא נטה לעסוק במקצוע זה, והדיין ר' ליב הרשלר הציע לעזור לו להשתלם בתורה ולהיות רב, אך גם מקצוע זה לא משך אותו, בהיותו כרוך לא פעם במחלוקת.

בתרס"ט נשא לאשה את מרים בלומה בת חיים זאב לוי ן. עסק שנתים בהוראה לתלמידים מעטים. הוזמן על-ידי ח. מ. קאלוואריסקי מ טעם פקידות יק"א לחזן ומורה בכפר תבור, אך העדיף את ההזמנה שקיבל להיות חזן בפתח-תקוה במשכורת קטנה ואת החסר להכנסותיו השלים מעבודת הוראה, כתיבת שטרי-מכר, מזכירות בועד כפר סבא (בזמן שמושבו היה בפתח-תקוה) ובמוסדות החינוך "נצח ישראל". ניהל זמן מה את מס הרכוש המקומי, היה מנהל באגודת הפרדסנים "דן" שנוסדה על-ידי זלמן גיסין, היה מזכיר בהסתדרות "המזרחי" בעת ה"הגירה" של תושבי פתח תקוה כשהצבא הבריטי

גירש אותם לתל-אביב בגלל קרבת המקום לחזית המלחמה בקיץ תרע"ח, היה גובה כספים לועד ביתהכנסת ולמוסדות שונים ומנהל פנקסים למוסדות. ניהל את חרישת האדמה, שנעזבה במלחמה הראשונה, בששים סוסים שניתנו מטעם השלטונות.

בפעילותו הצבורית בפ"ת השתתף בארגונה ובניהולה של החברה קדישא ובסידורי בית-הקברות, בניהול עניני חברת לינה לעזרה לחולים עניים, עזר לביילה שפירא (אמו של אברהם שפירא ) לעת זקנתה

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1207). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1207