Volume 3

Page 1212

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הכסף הכללית שקיבל הכולל פעם בפעם ממרכזו שבחוץ לארץ) בהקצבת ה"חלוקה". כן מצא לו פעם הכנסה צדדית כשסידר לדפוס את הספר "לחמי תודה'' של הרב מרדכי אליעזר וועבר מהונגריה על מסכתות ערכין, תמורה ומעילה. למד זמן-מה בחבורת אברכים בישיבה שנוסדה מטעם חברת "דגל תורה" ולימד בה הרב נפתלי הירץ הלוי מביאליסטוק, עד שנתמנה לרב ראשי ביפו והמושבות.

החל לעבוד כסופר-עוזר בכולל אונגארן. הצטיין בכושר אדמיניסטרטיבי, בתפיסת הענינים בקלות ובחדירה לתוך-תוכם ובכושר-כתיבה מוצלח בהסברה ובפולמוס מהוגן ועושה-רושם. השתתף בניהול הענינים להשתקת ערעורי ה"אופוזיציה" ולחיסול המחלוקת שקמה בין הגדולים בעניני הנהגת הכולל. אח"כ עבד כפקיד בבנק של אביו, התמצא במהרה בסבך הענינים והתמחה בהכרת שטרי-כסף מזויפים, עד כי גם אנשימסחר ותיקים ומנוסים היו מבקשים את חות-דעתו, וכן עסק בשרות הדואר האוסטרי והרוסי כשאביו היה סוכנם. היה זמן-מה מזכיר המשרד הירושלמי של התלמוד-תורה וישיבת "מגן אבות" שבחברון, וגם בתפקיד זה היה עליו להשתמש בכושר הפולמוס כשקמו עוררים על זכותו של המוסד לקבל תמיכות ותרומות מחו"ל.

בתרנ"ד השתתף עם 25 אברכים מכולל אונגארן בנסיון ליסד להם מחוץ לעיר כפר עברי בשם "קהלת יעקב", בו יהיה לכל חבר בית ומשק זעיר. אך הקנאים שבראש הכולל נכנסו לעובי הקורה וביטלו את הענין.

בשנות תרנ"ז - תרנ"ח היה את בלשכת "אחוה", נבחר לראש הועד הפועל ואח"כ לנשיא וכן היה ראש "ועד המסחר" שבלשכה, שפעל לטובת המסחר היהודי בירושלים. והנה לחצו קנאים על אביו ב"נימוקים דתיים" והכריחוהו לעזוב את הלשכה.

משהתמוטט הבנק של אביו בתר"ס המשיך לעבוד בחיסול הענינים. משנשאר אח"כ מחוסר פרנסה קבועה עבד זמן-מה כמזכיר האגודה "פוקח עורים", שנתנה עזרה רפואית לחולים שעיניהם נפגעו בדלקת שנקראה "מחלת מצרים". כשנפלגה בתרס"ב הקהלת

ביפו וחלק אחד הקים לו ועד חדש, הוזמן לעבוד כמזכיר הועד, ולפי הזמנת אחד מראשי הועד חיבר חוברת לתולדות העיר יפו והישוב היהודי בה, אך כתב-היד אבד אצל המזמין ולא פורסם לעולם. משחזרו השלום והאיחוד בקהלת יפו נתבטלה משרתו וחזר לירושלים.

בתרס"ג יצא לגרמניה בשליחות תלמוד-תורה וישיבת "חיי עולם" של החסידים. בברלין נתקבל לראיון אצל מנהל הבנק הממלכתי, שהיה בקשרי עסקים עם בנק המבורגר בירושלים, וזה הציע לו עזרה כספית לשנים אחדות, שילמד בגרמניה איזה מקצוע חפשי אקדמאי. עזרה דומה למטרה זו הציע לו גם מנהל עניניו של אמיל לחמן העשיר (בעל משק לחמן בפתח תקוה). אך בהיות לו כבר אשה ובת בירושלים לא יכול לקבל את ההצעות. נסע לפרסבורג ולעצת קרוביו עמק שם שנים אחדות במסחר ביין כשר וחזק מירושלים (יין "כרמל" מהמושבות לא היה כשר למדי בשביל האורתודוכסים האדוקים בהונגריה).

בראשית תרס"ו חזר לירושלים ועסק בעבודות שונות שנזדמנו לו: מגיה בדפוס צוקרמן, סופר במפעל בנין בית היתומים, סופר בית חינוך יתומים של הספרדים (יצא בשליחותו לאיטליה והצליח) וסופר של מפעלים צבוריים ופרטיים שונים.

בתמוז תרס"ט, אחרי ששתי בנותיו כבר היו נשואות, יצא עם רעיתו בשליחות "ביקור חולים הוספיטאל" לגרמניה ולרומניה. ברומניה נתמנה למנהל פנימי של בית-המדרש למורים בצירוף ישיבה, מיסודו ובפיקוחו של האדמו"ר מבוהוש, ואחרי שנתים הוטלה עליו עבודת התעמולה ורכישת תומכים בערים הגדולות, שבין יהודיהן היתה גדולה ההתנגדות למוסד זה בגלל איבתם לחסידות. גם בעבודה זו הצליח להפוך מתנגדים לתומכים. במסעיו דרש בבתי-הכנסיות גם לחיזוק היהדות ולתמיכה בישוב ארץ-ישראל.

בתרע"ג חזר לירושלים והיה סופר במוסדות שונים, ובשנות מלחמת-העולם הראשונה עסק במסחר ובתיווכים פיננסיים שהזמן גרמם.

בחשון תרע"ח, שבועות מעטים לפני כניסת הצבא הבריטי לירושלים, כשהרעב והמחלות גברו מאד וסוף המלחמה ותלאותיה נראה רחוק מאד, הציע הקונסול האוסטרי עזרה ונסיעה בחנם לכל נתיניו שירצו "לחזור אל המולדת". גם הוא השתמש בהזדמנות זו ונסע עם רעיתו לפרסבורג ואח"כ לוינה. שם עסק במסחר בכספים ואחרי המשבר הפיננסי הגדול ארגן שם ועד מאוחד לעזרת הכוללים של בני הקיסרות האוסטרית לשעבר וניהל את עניני התעמולה והגביה. סידר הסכם עם המשרד המקומי של הקה"ק וכך נוצר כעין שיתוף-פעולה בין גאולת הארץ ובין העזרה לישוב הישן, קשר יחסים טובים עם אנשי המשרד הארצישראלי והרבה לעזור לעולים, לחלוצים ולבני הארץ שעברו דרך וינה.

באלול תרפ"ט חזר ארצה. ניסה להסתדר באיזו

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1212). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1212