Volume 3

Page 1240

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"תורת החיים" היה מקורב לביאליק וטשרניחובסקי), השתתפה עם בעלה בעבודה ציונית. פרסמה ב"הד ירושלים" בעריכת שלום שווארץ, סדרת מאמרי זכרונות על בעלה, אוסישקין וטשרניחובסקי.

מתחילה היה יו"ר באחת האגודות הציוניות באודיסה - ולאחר זמן קצר נעשה לראש כל האגודות, שמספרן באודיסה הגיע אז לכמה עשרות. בימים ההם שמשה אודיסה מרכז חשוב לספרות העברית, ל"חובבי ציון" ולתנועה הציונית המודינית, והוא קבל על עצמו להיות המפיץ של הספרות הלאומית ציונית באידיש וברוסית. לתכלית זאת יסד ספריה מיוחדת בשם "דיא קופיקה ביבליאטהעק". בספריה זו הוציא עשרות חוברות בהשתתפותם של טובי הסופרים הציונים על נושאים לאומיים וציוניים שונים. החוברות הללו נפוצו בהרבה רבבות טפסים. השתתף בקונגרסים הציונים, החל מהקונגרס הרביעי וכלה בקונגרס הי"ב. בקונגרס החמישי היה התורם הראשון בשם ציוני אודיסה לקהק"ל, תיכף אחר הכרזת יסודה.

היה בקונגרס הששי עם המיעוט - עם אומרי ה"לאו", ולא נרתע מלהכנס במלחמה ממושכת וקשה בעד ארץ ישראל ונגד אוגנדה. בראש המחנה הראשון של אומרי ה"לאו" באודיסה עמד הוא, יובראש המחנה של האוגנדיסטים היה רב העדה באודיסה הד"ר פ. אבינוביצקי.

בשנת 1903 הרגיש כי ישנו צורך גדול בספר מיוחד לא גדול, אבל פופולרי, שיסביר את מהות הציוניות ותולדותיה. הספר שחיבר זכה לפרס של 300 רובל (30 לא"י) והוא זכה לתפוצה עצומה ותורגם לכמה שפות ועד היום לא איבד את ערכו.

היה גם פסל וצייר. בין עבודותיו החשובות יש לציין את הפסל של הרצל, שנמכר בהרבה טפסים וההכנסה היתה כולה לטובת הקרן הקיימת. וכן פסל (נמצא בבית רעיתו בת"א): הגנת יהודי ירושלים.

בשנת 1914 בא לבקר את הארץ ולהתבונן לעבודת ההתישבות בערים ובמושבות, והתענין בתור רופא בבריאות הצבורית, בעבודה תרבותית ובשאר השאלות שניסרו בעולמו של הישוב.

בימי המלחמה היה פעיל מאד בעבודה ציונית וגם נאסר בשנת 1916 בעוון השתתפותו בועידה ציונית. אבל לא הסתפק בעבודה ציונית גרידה, וכשהתחילו הפרעות באוקראינה בשנים 1918 -1921 היה מראשי הועד לעזרה לנפגעי הפרעות.

בשנים הללו נבחר ליו"ר הקרן הקיימת באודיסה, ואח"כ יו"ר ההסתדרות הציונית בדרום רוסיה, והקהיל הרבה אספות וכנוסים ציונים חשובים. לא פעם העמיד את חייו בסכנה ע"י כך.

עם השתלטולתם המוחלטת של הסובייטים ברוסיה, עזב אחרי הרפתקאות שונות את אודיסה, ועבר לקישינוב, על מנת לעלות לארץ ישראל, אך התעכב שם מחמת מעצורים בלתי צפויים מראש. בינתים לא ישב גם כאן בטל, והיה פעיל בקרב ציוני ביסרביה;

עבד הרבה לטובת קרן היסוד, ועד היום האחרון לשבתו בגולה עבד בלי ליאות לטובת ארץ ישראל. עם האפשרות הראשונה עזב את רומניה ועלה ארצה בשנת 1925. בבואו נתקבל בארץ בכבוד ע"י כל מכיריו, תלמידיו ומוקיריו. כולם זכרו את פעילותו רבת-הגוונים ורבת ההשפעה למען ציון והציונות, והוא נעשה גם כאן פעיל מאד.

נתקבל כרופא ולמנהל המחלקה ליולדות בבית החולים "בקור חולים" בירושלים. אבל לא הזניח את העבודה הצבורית. היה פעיל בהסתדרות הרופאים ובהסתדרות הציונים הכלליים. ופרסם מזמן לזמן מאמרים בעתונות הארץ: "הארץ" ו"הציוני הכללי". אסף ופרסם את מאמריו השונים על אישים ציונים בספר בשם: "חלוצי התחיה" (תר"ץ).

בחדשי חייו האחרונים חלה מחלה קשה. בכ"ח אדר א' תרצ"ה נפטר ונקבר בירושלים.

צאצאיו: רחל יהודית אשת וילצאק (רופאת נשים בטבריה), ברוך (אדריכל).

ד"ר יעקב הורוביץ

נולד י"ב בשבט תרס"א (1.2.1901) בקלוש (גליציה המזרחית) לאביו יהושע (מש' הרבנים הלוי איש הורוביץ המפורסמת שכהנו ברבנות בפרנקפורט והאמבורג במערב ובקהילות גליציה, פולין ורוסיה במזרח, שספר יוחסין לה מלפני 500 שנה. אחד מחשובי משפחה זו הוא: המקובל המפורסם הרב ישעיהו הלוי בעל השל"ה ע"ש ספרו "שני לוחות הברית" שעלה ארצה בשנת שפ"א ונפטר בטבריה בשנת ש"צ). סבו פנחס כיהן כרב בקהלת ז'ורבנה. אחרי מותו נבחר לכהונת רב בנו הבכור

מאיר , שאגב היותו בוינה למד רפואה והוכתר בתואר דוקטור לרפואה וגם עסק במקצועו החדש בוינה. (כיום הוא בת"א ומשמש רופא-מוהל)) ולאמו חנה בת זליג מילשטין (בעל בית חרושת לבירה המפורסם בכל גליציה המזרחית).

קבל חנוך תורני וכללי. למד אצל סבו הרב ואצל מלמדים אחרים ויחד עם זה ביקר בגמנסיה. עבר לוינה,

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1240). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1240