העברית. הקים גמנסיה עברית "תרבות" מטעם הסתדרות "תרבות" (מוסד להפצת התרבות העברית) בסורוקי (בסרביה) ואחרי כן מורה לספרות עברית בבית המדרש למורים עבריים ביאסי (רומניה). התחיל לכתוב בגיל רך ושיריו הראשונים מתקופת בית הספר נמסרו לח. נ. ביאליק ע"י אביו שנזדמן לאודיסה. ביאליק האיץ באביו לשלוח את בנו ללמוד באודיסה ומשיריו אלה בחר את השיר "לילית" והדפיסו ב"השלח" בשנת 1920.
מאז פירסם שירים ב"השלח", "העולם" ב"הדים" ובכתבי עת שיצאו לאור באמריקה "חורן" ו"הדואר". כן השתתף ב"פרוזות" (כתב עת עברי שהופיע ברומניה) בעריבת המשורר העברי מבסרביה יעקב קוטשר) וכן השתתף בעתונים האיריים "דער איד", "אונזער צייט" (בקישינדב) "בעסאראבער לייבן" וב"קולטור זאמלבוך" (בצ'רנוביץ).
בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והמשיך בעבודת ההוראה בבתי ספר שונים בתל אביב. כאן פירסם שירים ותרגומי שירים ומאמרים ב"הארץ", "דבר", "משמר", "מאזנים", עתידות" "עתים" ובמאספים שונים.
ספריו: כל שירי אליהו מייטוס (בהוצאת "מוסד ביאליק" תש"ג) ע"י "ועד יובל החמשים", "שירתנו הצעירה", אנטולוגיה (הוצאת "דביר"). תרגומים: "הסימפוניה הפסטרולית" לאנדריי ג'יד; גרנביל" לאנטול פרנס, "נקמת אשה אחת" לברביי ד'אורביילי ; "הכירורג" לפרץ מארקיש; "מסביב לבית הנתיבות" לדוד ברגלסון ועוד.
בכתובים: קובץ שירים; תרגומי "פואימות הכרך והכפר" של אמיל וורהרן; "עטליה" לרסין; אנטולוגיה של השירה הצרפתית בשנת 1920 נשא לאשה את לאה לבית וויינשטיין (מבוטושני - רומניה).
צאצאיו: דוד, יעל אשת מנחם טייטלר.
הרב אברהם עקיבא רודנר
נולד במולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה הלבנה, כ"ב אלול תרל"ח (1878), לאביו הרב משה פישל (רב בביתהכנסת מרקל בקובנה, נכד הגאון ר' אורי איזדר ) ולאמו ליבה בת הרב דוד קפלן מווישניבה ונכדת הגאון ר' עקיבא מוושיניבה שהיה תלמיד-חבר להגאון ר' חיים מוולוזין.
למד בישיבה בוולוזין ובקיבוץ בסמורגון והוסמך לרבנות.
נשא לאשה את פנינה בת הרב מרדכי יצחק ריבקין מניישטאדט-סוגינט, ליטא, ליד גבול פרוסיה (נינתו של הגאון ר' אברהם אחי הגר"א מווילנה).
עסק במסחר בניישטאדט ובקובנה וקבע גם עתים לתורה בחבורת רבנים ותלמידי-חכמים. יסד בניישטאדט בית-ספר מזרחי וחברות לביקור חולים ולגמילות חסדים ובקובנה השתתף ביסוד חברת "עדת יש ראל", היה חבר מרכז המזרחי בקובנה ונציג המזרחיבמשך 8 שנים במשרד הארצישראלי ובועד הארצי של הקה"ק לליטא, ומתרפ"ח ואילך מילא את מקום אביכרב בבית-הכנסת מרקל בקובנה.
בתרצ"ה עלה לארץ ישראל והתמנה כרב ומגיד שיעורי הלכה ואגדה בבית-הכנסת המרכזי בהדר הכרמל בחיפה ומשנת תש"א ואילך רב בשכונת קרית אליהו בחיפה.
פרסם מאמרים תורניים ופובליציסטיים במאספים שונים, חיבר ספר "משפטי אישות" (מדריך למשפטים) בהסכמת הרבנים הראשיים לארץ-ישראל.
צאצאיו: מטלה אשת צבי ליפניצקי (סוחר, ת"א), מרים אשת אריה גלסנר (במושב בית הלל), אסתר (מורה בבי"ס לבנות מזרחי בחיפה) אשת חיים שמעוני בביה"ס המזרחי "יסוד הדת" בחיפה, דוד יצחק (מנהל ביה"ס בגבעת ברנר).
מיכאל אליהו גור
נולד ב-13 בספטמבר 1898 ברקישקי פלך קובנה (ליטא). לאביו מנחם (מראשי "המזרחי" בלטביה, אביו - יצחק עלה לארץ ב-1906 השתקע בחברון ונפטר שם ב-1910) ולאמו רחל לבית כהן.
קיבל חינוך עברי וכללי בחדר מתוקן, בגמנסיה בריגא וב-1915 עבר כפליט-מלחמה, לסמולנסק, שם גמר את הגמנסיה הממלכתית. כאן הצטרף יחד עם חבורה מבין תלמידי הגמנסיה אל התנועה הציונית ועסק בעבודה תרבותית הקשורה לארץ ישראל. יחד עם חבריו הוציא עתון ציוני (בהקטוגרף) בלתי ליגלי. כאן היו הופעותיו הראשונות בנשפים יהודיים בתור חובב (ב-1916). עם פרוץ המהפכה (ב-1917) נבחר כראש הועד המהפכני בחבורה זו. לאחר שגמר את הגמנסיה נכנס ב-1918 לאוניברסיטה במוסקבה ומשם עבר לאוניברסיטת חארקוב. שם נצטרף ל"צעירי ציון", עסק בעבודה תרבותית ואירגן יחד עם אברהם לווינסון אגודה לאמנות ותרבות עברית "הזמיר". כן ניהל את הסקציה הדרמטית בסניף "צעירי ציון" במ