ראשי "חובבי ציון" להצעת הברון בנימין רוטשילד , להתמחות בחקלאות ולהיות אח"כ מדריכים לעולים שיבואו להתנחל בארץ), נישאה לו ובאלול תרמ"ט עלתה אתו ארצה והתישבו בראשון לציון, מקודם בחדר קטן בבנין הפקידות ואח"כ בביתם הפרטי. ביתם היה מהראשונים במושבה שהדיבור העברי הונהג בו. שקדה על עבודתה בבית, בגנה, בלול ובמשק בכלל. עסקה בפעילות צבורית למען זכות האשה בארץ, היתה חברה במועצת ראשון לציון, בועד השופטים, בועדת התרבות, באגודת הסופרים העברית ובאספת הנבחרים; היתה יושבת-ראש אגודת נשים, מיסדת חברת "לינת הצדק" וקופת מלוה ופעילה בויצ"ו.
כתבה ספורים ורשימות מחיי הארץ ומאמרים בעניני צבור בחתימת שמה או בכינוי נפ"ש (נחמה פיינשטיין). הוציאה את ספריה "ביהודה החדשה" (מחיי הארץ), "בכפר ובעבודה" ועוד והכינה כמה ספרים לדפוס.
נפטרה בראשון לציון, ז' סיון תרצ"ד.
צאצאיה : עשהאל, אפרת אשת צבי בן-כהן.
בנימין צוקרמן
נולד בוילנה, ליטא, בשנת תרל"ו (26.4.1876), לאביו שלמה דב שיינוק ולאמו רייזל צוקרמן ונקרא בשם המשפחה צוקרמן על שם אחד מאחי אמו שהיה חשוך-בנים ואימצו לו לבן כחוק, כדי שיהא פטור מהשרות בצבא כדין בן יחיד לפי החוק הריסי אז.
למד תנ"ך ותלמוד מפי אביו, שהיה מטובי המלמדים בוילנה, ובעת שאחי-אמו, הבילויי שלמה זלמן צוקרמן עלה ארצה ב-1883, היתה שאיפת-ילדותו והבטחת-עתידו, בי לכשיגדל יעלה אל דודו ויצטרף אליו בבנין הארץ.
ב-1890, לפני מלאת לו 14 שנה, עלה ארצה, למד בבית דודו בגדרה להכיר את הארץ והעבודה, למד ועבד 51/2 שנים במקוה ישראל והצטיין בלימודיו ובעבודתו. ב -1897 נשלח מטעם חברת כי"ח (אליאנס) להשתלם בבית-ספר גבוה לחקלאות בצרפת ואחרי שהוסמך שם למהנדס-אגרונום נשלח ב-1901 לנהל את בית-הספר החקלאי של החברה ושל יק"א "אור יהודה" ליד איזמיר שבטורקיה.
נשא לאשה את שושנה בת ר' יעקב הכהן שכביץ, מגזע הש"ך (בעל "שפתי כהן" על שלחן ערוך "יורה דעה"), שלימד אותה תלמוד ותרבות-ישראל מסורתית יחד עם תרבות עברית וכללית. השתדל לנהל את חינוך תלמידי המוסד, ביניהם גם מבני הארץ ומחניכים מצטיינים של מקוה ישראל, ברוח עברית לאומית.
בביתו באיזמיר מצא מקלט אחי-אשתו משה עם משפחתו, כשהוכרח להמלט מגדרה ומהארץ בכלל בעקב קטטה עם ערבים בשדה, בה נפצע ואח"כ מת אחד מפרחחי הכפר קטרה והערבים העלילו עליו שהוא אשם במותו.
משחיסלה חברת יק"א את בית-הספר ב-1918, בעת חיסול יתר המוסדות מסוג זה שהיו לה בחו"ל, ניהל שנים אחדות אחוזה גדולה של בעלים צרפתים ליד מאגניזיה בקרבת אזמיר (היא האחוזה שניהל אהרן אהרנסון) . בשנת 1928 חזר ארצה עם משפחתו והשתקע בגדרה.
במוצאי מלחמת-העולם הראשונה יסד -עם אשתו אגודה ציונית באזמיר, עזר לחיילים ולגולים היהודים מא"י שבעיר ובסביבה לשוב ארצה. ביתם היה מרכז עברי בעיר ונקרא בפי כל "בית הקונסול היהודי". אצלם התאכסנו שליחי המוסדות והקרנות ועזרתם היתה נתונה לרבים. נפטר בתל-אביב כ"ו אייר תש"ח (4.6.48) ונקבר בגדרה.
רעיתו נפטרה בגדרה, כ"ח תשרי תרצ"ז.
צאצאיו: נעמי אשת ד"ר זאב פון וייזל (ראה כרך שני, עמוד 969, עתונאי ובעל בית הבראה בגדרה ; אצלם התגורר האב בנימין לעת זקנתו ומחלתו הממושכת), תיאודורה אשת הרווי פישר (ניו-יורק), נרקיס (מהנדס בחיפה).
דוד ריבקין
נולד בדווינפק, פלך וויטבסק (רוסיה הלבנה), בשנת תר"מ (1880), לאביו שמואל . למד בחדרים ובישיבה ברז'יצה ואח"כ התכונן בוילנה לבחינת בגרות, ובינתיים פיתח את כשרונו בציור ואף גמר בית ספר תיכוני לציור, עסק בפעילות ציונית וניהל בהתנדבות ספריה עברית ציונית.
כשהתכונן לעלות ארצה כתב עליו הד"ר אביגדור (ויקטור) יעקבזון (גיסו של מנחם אוסישקין, נציג מדיני של ההסתדרות הציונית באיסטמבול ואחרי שנים