Volume 3

Page 1254

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משה יצחק גולדשמידט

נולד בירושלים, בשנת תר"ב (1842), לאביו יהודה ליב (ממשפחת ר' עקיבה לעהרין ראש הועד האמסטרדאמי - "הפקידים והאמרכלים" - לעזרת הישוב בארץ-ישראל. (עלה ארצה לפני שנת ת"ר והיה נציג הועד הזה ומנהל עניניו בירושלים) ולאמו בלומה . למד בתלמוד תורה ובישיבה וגם ידיעות המסחר ושפות ונימוסים אירופיים שהיו נהוגים בבית הוריו.

נשא לאשה את שרה לאה בת ר' אריה ליב כהן רייס (ר' לייב וילקובישקר), אחותם של אפרים (מנהל מוסדות "עזרה" בארץ) והאגרונום חיים (מדריך חקלאי במושבות הבארון רוטשילד ),

אחרי מות אביו קיבל הוא במקומו את התפקיד של ב"כ הועד האמסטרדאמי והנהיג סדרים למופת במתן ה"חלוקה" של כולל הו"ד (הולנד וגרמניה). כל נהנה היה חותם על קבלה משולשת וקיבל המחאה מאמסטרדאם על בנק ואלירו בירושלים. בשכר עבודתו ושמירתו על הסדר קיבל שמינית למאה מכל הכספים שעברו תחת ידו, שמר על הסדר והעקרונות בבל הענינים שניהל, בקומתו, בהדרת פניו ולבושו ובהליכותיו עשה על כל רואיו רושם של אישיות מנהיגה. במשך בכמה שנים עבד גם בהנהלת בנק ואלירו. עזר לרבים בעצה ובהדרכה מעשית ואף ראשי הרבנים האשכנזים והספרדים היו שואלים בעצתו ומתחשבים בדעתו בעניני העדה. נודע כאיש אמת ורחוק ממשוא-פנים ועקבי בשמירה על עקרונותיו.

מטעם הוער האמסטרדאמי ניהל את בנין שכונת "בתי מחסה" ומתוך ידיעותיו והבנתו הישרה בעניני בגין ידע ליעץ ולהדריך אף את האדריכלים והבנאים, ואח"כ היה שומר בתוקף על הסדר והנקיון בשכונה ואף היחסנים והתקיפים שבין הדיירים היו מזדרזים לקיים את דרישות הסדר והנקיון כאשר אך ראוהו נכנס בשער השכונה.

השתתף ביסוד שכונת מאה שערים (תרל"ד).

השקיע הרבה מרץ גם ברכישת הקרקע ובהקמת הבנין של בית-החולים "שערי צדק".

גם בהקמת הבנין בשביל בית-הספרים של "בניברית" ("מדרש אברבנאל") היה מיעץ לבנאים עצות טובות של מומחה לשכלול הבניה.

לאחר כמה שנים ויתר על חלקו ב"חלוקה", ושידל כמה מהחברים האמידים של כולל הו"ד שיעשו כמוהו, עצתו הרגיזה אותם ונעשו לו לאויבים.

כנאמנם של הנדיבים בגרמניה ובהולנד, ששלחו באמצעותו תרומות למוסדות שונים, השתדל בעד שיפור הסדרים בהם. היה נאמן הברון שישב בפרוקפורט.

עסק זמן-מה במסחר בשותפות עם ר' ברוך שמו אל לוי מיפו על יסוד אמון גמור (הוא נתן את ההון ולוי ניהל את העסק) והתנה במפורש לא לסחור בתבואה, משום שהרווחים באים מעלית המחירים לרעת העניים,

בנים לא היו לו, והוא שקד על חינוכם של אחי אשתו כמו אב מסור, וכשנסע חותנו בתרכ"ז, אחרי מגפת החולירע, בשליחות לאמריקה מטעם עדת הספרדים, מילא הוא את מקומו בחינוך בניו כראוי בידיעות ובנימוסים, ואת הבנים אפרים וחיים (הנזכרים למעלה) שלח לגרמניה להשתלם בלימודים.

בשנת תרל"ב השתתף עם בינוש סלנט (בן הרב שמואל סלנט) ויהושע ילין בעסק התקשרות עם הבידואים השוכנים בעבר הירדן מזרחה בעבודת הפלחה על אדמתם.

בתרל''ד ביקר באמריקה בעניני הישוב. נפטר בירושלים י' סיון תר"ס.

ד"ר משה שרמן

נולד בניקולאיוב, דרום רוסיה, י' תשרי תרמ"ב (1881), לאביו יעקב (מראשוני חובבי ציון, בעל דפוס והוצאת ספרים באודיסה, הוציא והפיץ ספרות ציונית ויהודית-לאומית ברוסית, וכו את דברי ימי ישראל לפרופ' צ. גרץ בתרגום רוסי) ולאמו אטל . בילדותו עבר עם הוריו לאודיסה, שם גמר גימנסיה ולמד רפואה באוניברסיטה המקומית, כשנסגרה האוניברסיטה לשנה תמימה בגלל המהפכה והפרעות ב-1905 למד שנה באוניברסיטת ברלין, וכשחזר לגמור באודיסה ומצא שוב מהומות, שביתה והשבתה נסע לגמור את לימודיו באוניברסיטת דורפאט (כיום באסטוניה) ושם הוסמך לד"ר לרפואה בשנת 1907.

בעודו לומד באודיסה השתתף בתרגום ספר דברי ימי ישראל לגרץ מגרמנית לרוסית, שהופיע בעריכת ד"ר בנימין שרשבסקי. היה פעיל בחוג הסטודנטים הציוניים ומראשי הפעילים באגודה הציונית האקדמאית שהשתתפו בה בין השאר, יעקב טפליצקי, ד"ר נ. שימקין, משה גפשטיין וי. טריבוש, כן יסד כמה אגודות ציוניות עממיות, ביניהן אגודת נשים "בנות

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1254). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1254