Volume 3

Page 1255

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ציון" ואגודת פועלים "פועלי ציון", הרצה באספות פומביות והשתתף בויכוחים פומביים, ב-1903 נבחר כציר לקונגרס הציוני הששי (קונגרס "אוגנרה") מטעם אגודות "בנות ציון" ו"פועלי ציון" באודיסה. הצטרף ל"פרקציה הדמוקרטית" בראשות ליאו מוצקין, ברתולד פייבל וחיים וייצמן והיה מ"אומרי הלאו" להצעת אוגנדה.

נשא לאשה את רבקה בת מאיר ריימיסט בעל תעשיה זעירה לממתקים באודיסה, ואחותו של ד"ר יעקב ריימיסט (מפעילי חובבי ציון והציונות, בסוף ימיו פרופיסור לנירולוגיה (מחלות עצבים ורוח באודיסה)). ציונית מנעוריה, למדה וספרות והיסטוריה באוניברסיטת ג'נבה והיתה פעילה בחוגי הסטודנטים הציניים. ביקרה כאורחת בקונגרסים ה-5 יוה-6. למדה בברלין פיזיוטראפיה מעשית לשם עזרה לחולים בארץ ישראל, היתה פעילה בחיי הצבור והחברה בתל-אביב מראשיתה, (נפטרה בת"א, ד' אדר ב' ת"ש).

הוא למד רפואה על מנת לעסוק בה בארץ-ישראל ולשם כך החליט להתמחות בענף מיוחד ולעצת הד"ר יחיאל צ'לנוב התמחה בריפוי אף, אוזן וגרון במוסקבה. התנדב כרופא באנית צילנים רוסים שהפליגה לא"י במטרה לבקר את הארץ, ובאביב 1910 בקר אותה. ב4.8.1911 עלה ארצה ואחרי זמן קצר העלה את אשתו ובתו הקטנה, בת שנה, והתישב ביפו ואח"כ בתל-אביב. במהרה נתפרסם כרופא-ספציאליסט ורבים פנו אליו מיפו ות"א והמושבות, השתתף בפעילות בחיים הצבוריים של השכונה-העיר תל-אביב מראשיתה, ארגן פעולה צבורית ופרסם עלון-הסברה נגד הפקעת שכר הדירות. התמסר לארגון צבור הרופאים העברים בהסתדרות אחת, לאחר שנים אחדות נבחר ליו"ר ההסתדרות הרפואית ומאז ממשיך הוא בפעולתו בה, בתחילה כראש סניף ת"א ואח"ב כנשיא הועד המרכזי הארצי.

אחרי פרוץ מלחמת-העולם הראשונה קיבל את הנתינות הטורקית, למען יוכל להשאר בארץ, והיה מעשרה הראשונים בין המתאזרחים ובזה היה מופת לרבים. שירת כרופא צבאי בבית-חולים שיסד השלטון הצבאי הטורקי בעזה בשביל חיילים יהודים, ואחרי

פירוקו של המוסד הזה המשיך לשרת בבתי-חולים צבאיים ברמלה, בשכם ובעפולה, ומאביב 1917 ועד סוף המלחמה היה רופא-נודד למגורשי יפו ות"א בטבריה וביבניאל, בחיפה והסביבה.

אחרי המלחמה חזר לעבודתו הרפואית והצבורית בתל-אביב.

לפני המלחמה שירת בהתנדבות למחלות אף, אוזן וגרון בבית-החולים של קהלת יפו, לפי הצעתו יסד ועד העיר מוסד רפואי פרופילקטי למחלות הנ"ל לזכר ד"ר י. צ'לנוב ליד בית-החולים העירוני, אך עם ביטול בית החולים של הקהלה בטל גם מוסד זה שבתוכו.

אחרי המלחמה נתמנה לרופא בבית-החולים העירוני "הדסה" ומשנת 1932 הוא ראש המחלקה למחלות הנ"ל בבית-חולים זה ואחד מראשי הרופאים ופעילי צבור הרופאים בארץ,

השתתף ביסוד ארגון "האזרח" שנוסד בתרע"ט בבית מ. דיזנגוף וביזמתו, והיה מראשי הפעילים בהנהגתו ופרסם מאמרים ופיליטונים בירחון "האזרח" שהופיע בעריכת ש. בן-ציון, וביתר הפרסומים של הצבור האזרחי המתארגן. נבחר להנהלת הועד הזמני של יהודי ארץ-ישראל ולמועצה הערונית של תל-אביב מטעם הצבור האזרחי.

בשנה 1936 היה מיוזמי הקונגרס העולמי הראשון של רופאים יהודים ביחד עם ד"ר ד. א. פרידמן וד"ר ב. הירשוביץ, שהתקיים בתל-אביב בימים כ"ט ניסןי"ד אייר תרצ"ו.

באוגוסט 1939 בימי הקונגרס הציוני הכ"א, ארגן בג'נבה כינוס רופאים יהודים מארצות שונות ודרש להקים ארגון עולמי של הרופאים היהודים לשם הצלת המוני הרופאים היהודים באירופה, להעבירם לא"י למרכז הרפואי העולמי שיווצר בה.

השתתף בכמה מפעלי תרבות וחינוך ועיקר פעולתו עד היום ברפואה ובהנהגת ההסתדרות הרפואית העברית, פרסם מאמרים רבים לתולדות הרופאים והרפיאה בא"י, מיוזמי הוצאת הפרסומים המקצועיים של הסתדרות הרופאים העברים בא"י ומעורכיה הקבועים לכל שלביה, (עוד מתרע"ג החל בהוצאת זכרונות-דברים של האגודה המדיצינית העברית ביפו).

בתו הדסה (בוגרת גימנסיה "הרצליה" ומורה לנגניה במוסד זה) אשת זאב פרידלנדר (מנצח באופרה ובתזמורת הא"י).

שמואל הלוי צוקרמן

נולד במזריץ', פולין. בשנת תרט"ז (1857), לאביו ר' יעקב, שנקרא ר' יוקל לדרהנדלר (סוחר-עורות) ולאמו שרה בת ר' יצחק הכהן .

בתרכ"ג עלה ארצה עם הוריו ואחיו הבכור גב ריאל. המשיך ללמוד ב"חדר" ואח"כ בישיבה. ביום הבר-מצוה שלו הכניסוהו לחופה עם ילדה ירושלמית,

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1255). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1255