ממשלת צרפת), ואז עבר לעבוד כמזכיר בית-המדרש למורים העברי בהנהלת דוד ילין ומזכיר ראשי בועד החנוך העברי (אז הרשות העליונה לחנוך העברי הלאומי העצמאי בעת מלחמת השפות ובעיטה בחסדי חברת "עזרה" הגרמנית).
בתרע"ז עבר לתל-אביב ועבד זמן-מה במשרד הארצישראלי בהנהלת הד''ר י. טהון ואח"כ הזמינו מ. דיזנגוף לעבוד כמזכיר ראשי ב"ועד העיר ליהודי יפו" (הנציגות וההנהגה הרשמית, כמו קהלה, של יהודי יפו ות"א).
בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א (ניסן תרע"ז) עבר עם ה"מהגרים" לפתח תקוה והיה מזכיר ראשי במשרד ועד-ההגירה המרכזי בראשותם של מ. דיזנגוף, בצלאל יפה, שמעון רוקח ועוד, וזמן-מה אף כמזכיר סניף פ"ת של המשרד הארצישראלי בהנהלת בצלאל יפה.
אחרי הכיבוש הבריטי וחידוש הישוב בעיר שימש כסופרו הארצישראלי הקבוע של עתון המפקדה הצבאית "חדשות מהארץ'', שיצא בעריכתו של ברוך בינה במהדורתו העברית בקאהיר ואח"כ בירושלים, וחזר לעבודתו בועד העיר ליהודי יפו, שבתנאים החדשים הורחבו תחומי סמכותו ופעולתו ונודע לו תפקיד מרכזי בהנהגת עניני הישוב בכלל. היה מזכיר ראשי באספה המכוננת של יהודי ארץ-ישראל (הגרעין הראשון של אספת הנבחרים), השתתף בפעילות בעריכת הבחירות לועד העיר, נבחר לחבר בו ואח"כ לחבר הועד הפועל שלו, נשאר גם מזכירו למעשה וכך השתתף גם בקביעת דרכי הפעולות הישוביות וגם בביצוען.
נמנה בין ראשוני המיסדים של הלואה וחסכון בת"א והיה מזכירו הראשי הראשון ועזר למנהלו הראשון דב פולני ביסוד הקרנות לבנין בתים. עזר לבצלאל יפה בהנחת היסוד ללשכת קרן היסוד בת"א. עזר ליהושע חנקין בביצוע גאולת אדמת תל-נורדוי וביסוד השכונה עליה והיה מזכירה הראשון. השתתף ביסוד שכונת נחלת גנים והיה מזכיר בה.
באותו זמן פרסם מאמרים בקובצים ובאספים שונים והיה במשך שנים סופרם התל-אביבי הקבוע והיחיד של העתונים היומיים "הארץ" ו"דאר היום" ועורכי שני העתונים לא ידעו כי סופר אחד להם.
השתתף בין הראשונים ביסוד הסתדרות הפקידים בארץ, שנספחה אח"כ להסתדרות העובדים הכללית.
בגיל קשיש ובהיותו מטופל במשפחה נרשם כתלמיד בבית-הספר הממשלתי למשפטים בירושלים, ואחרי לימודים, בחינות והתמחות קיבל רשיון לעבוד כעורך-דין ומאז עוסק הוא במקצועו זה במשרדו בת"א והנו חבר באגודת עוה"ד היהודים. חבר בהתאחדות בני הישוב ונבחר לועד הפועל הארצי שלה.
צאצאיו: מאשתו הראשונה, נחמה בת ר' אברהם משה שפירא: - יעקב (שחיין נודע ומציל בחוף ימה של ת"א), ירמיהו הי''ד (נהרג על משמרתו בתור נוטר במהומות תרצ"ו-צ"ט), אביאסף (שרברב), טובה (מגומרות ביה"ס החקלאי בנהלל), עזרא (פקידו ועוזרו במשרדו), אבירם (מורה). מאשתו בזיווג שני, חיה בת אברהם יעקב שרייבר: דוד (תלמיד ביה"ס הטכני מונטפיורי),אסתר, בת-עמי (ב"ח).
אברהם ברוידס
נולד בוילנה, ו' סיון תרכ"ז (1907) לאביו יצחק (ממשפחת הגר"א) ולאמו בתיה בת אורי יוסי פרלשטיין (ממשפחת הסופר ראובן אשר ברוידס). למד בחדר מתוקן ובגימנסיה עברית בוילנה. בהיותו תלמיד החל לכתוב שירים וערך את עתון התלמידים. בהתכוננו לחיים חלוציים בארץ עזב את ספסל הלמודים ונכנס לבית הספר המקצועי של חברת "אורט", כדי להשתלם במסגרות מיכנית. בשנת תרפ"ג עלה ארצה ומיד פנה לעבודה. באותם הימים לא היתה עדיין שום חוקת-עבודה לעובד הצעיר. תנאי עבודתו וחייו של