Volume 3

Page 1278

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בן חמש עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים. למד בחדרים ובישיבה. גם נגינה בכלים שונים למד מילדותו אצל המנגן הירושלמי צבי (הרש) שער צער בן חיים פייפר.

נשא לאשה את מרים (אלטה) בת מרדכי צבי שטרנבליץ (נפטרה בת"א כ"ז שבט תרע"ו).

בשנת תר"מ עבר ליפו וניסה להתפרנס מטחנת קמח קטנה שיסד לו אביו. שפעלה בכח סוס אחד שסיבב את הריחיים. בתרמ"ח הצטרף למיסדי שכונת נוה צדק והיה אחד מעשרה שזכו בגורל לבנין הבתים הראשונים ובנה את ביתו בשותפות עם וועלוויל שפי לר (זאב המנגן). משלא הצליח בעסקי הטחנה סידר את שרות התחבורה הצבורית בדיליז'נס, מקודם בקו יפו-נוה-צדק ואח"כ בקו יפו-ירושלים.

משנפתחה תנועת הרכבת מיפו לירושלים ב-1892 נסתם מקור-פרנסה זה, ומאז פנה למקצוע הנגינה ויחד עם וועלוויל שפילר (הכנר) ויעקב פויקר (המתופף) ארגן את התזמורת הראשונה של "כלי-זמר" ביפו, שהיתה מנגנת בחתונות, בשמחות ובחגיגות צבוריות וממשלתיות.

בתלאות מלחמת-העולם הראשונה גורש מיפו (תרע"ז) וטולטל אל הגליל, בגלל מחלתו לא יכול לחזור אחרי הכיבוש ונפטר בטבריה, כ"ז שבט תרע"ט.

צאצאיו: צבי (הרשל , נפטר באוסטרליה), חיה אשת צבי שרויטמן, זלאטה אשת אהרן זיגלבוים, אב רהם, לאה אשת אברהם (אלברט) שטרנבליץ, משה (חבר בחברת "דן"), שמעון (חבר ב"אגד"), ישראל, רחל אשת יחיאל מנדל זילברמינץ, שושנה.

דניאל ליפשיץ-הכהן

נולד בביאליסטוק, פולין, בשנת תר"י (1850). לאביו יעקב ולאמו דבורה בת יעקב ליפשיץ . למד בחדרים ובישיבות. נשא לאשה את רחל בת דב גוטפארב מלודז. עסק במסחר מפרים בביאליסטוק והצטרף בין הראשונים לתנועה למען ישוב ארץ-ישראל.

כשבא בתרמ"ב אברהם קופלמן מארץ-ישראל בשליחות הר"ימ פינס למכור חלקות קרקע בפתח תקוה ולגייס מתנחלים להחיאת הישוב בה, רכש באמצעותו שתי חלקות, מכר את בית-מסחרו ובראשית תרמ"ג עלה ארצה עם בנו שמואל בן ה-10 ב"קבוצת הביאליסטוקאים". קבע לו דירה זמנית ביפו ויחד עם זאב בראנדה בנו את דירותיהם בכפר יהודיה בלילות, להסתיר מעיני השלטון שלא הרשה לבנות בתים ליהודים בלי רשיון מהממשלה המרכזית, שבדרך כלל היה כמעט בלתי-אפשרי לקבלו, וכשבאו חיילים להרוס את הבנוי הבלתי-חוקי היו מפייסים אותם בשוחד. הקים את ביתו ביהודיה ועבד את אדמתו ולאחר שנים אחדות עבר עם יתר המתישבים לדור בפתח תקוה ובנה בה את ביתו. נסע לביאליסטוק והביא את משפחתו וכולם המשיכו לעבוד במשק.

נטע כרם גפנים וכרם שקדים. היה מהראשונים שעסקו בגידול תולעי-משי, ענף שנתמך אז מטעם הבארון, וכן היה מהראשונים בנטיעת פרדסים. בנה בתים במושבה ועזר לפיתוחה. הכין את ספר-האחוזה המקומי ואת התקנות של ועד המושבה ותכנית לבנין בית-הכנסת הגדול "בית יעקב". תיכן תכנית ליסד בית אריגה לצמר ליד הירקון, שמימי הנהר ישמשו לרחיצת הצמר ומקור-כח למכונות הפשוטות לטוית הצמר ולאריגתו, כדי לספק אריגי הלבשה זולים לתושבים מתוצרת הארץ, - אך הזמן עוד לא הוכשר אז להגשמת תכניות כאלה.

היה פעיל ב"חברת לינה" (לעזרת חולים), "גמילות חסדים", "חברה קדישא" ועוד. היה מראשי המדברים בעד 28 האכרים שנעזרו על ידי הבארון רוטשילד ונחשבו כאכרי הבארון בפתח תקוה. וכשמסר הבארון את ניהול מושבותיו ומפעליו בארץ לחברת יק"א, היה הוא אחד משלשת חברי המשלחת שנסעה ב-1900 לפאריס להשתדל לטובת האברים בפני הבארון וחברת יק"א. ניהל חליפת-מכתבים בעניני הישוב וההתישבות עם ב. פרידנברג ממוסקבה, הרב שמואל מוהליבר, הרי"מ פינס ועוד. רשם יומן גדול על קורותיו וחויותיו בשבע השנים הראשונות (תרמ"ג/מט) לחייו כאכר בא

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1278). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1278