Volume 3

Page 1283

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

תדרויות היהודיות מפלך טאבריה. בועידה ההיא התודע לגדולי הדור, ויצא בחריפות נגד ההצעה לקבל החלטה הדורשת סתם שווי-זכויות "לכל המעוטים".

יסד בתי ספר לשבתות והורה בהם חשבון וספרות. התלמידים הושפעו במובן הלאומי ואחדים מהם עלו בהשפעתו לא"י.

בשנת 1906 עבר לברלין ולמד שם בבית הספר הגבוה לחקלאות ומדעים פילוסופיים באוניברסיטה. היה מבקר בפגישות בביתו של הפרופ' ורבורג ששם היו דנים על שאלות כלכליות של א"י.

לדוקטורט שלו בחר את הנושא: "המוז" (בננה), התמסר במיוחד בכיוון הצמחיה המתאימה לאקלימה של א"י.

עבד בתחנת הנסיונות ברוסטוק-מקלנבורג ובפוליטכניקום לתעשית סוכר, ואחרי גמרו קורס למחלבות בקניגסבורג, יצא לארץ ישראל, בראשית שנת 1911.

לפי הצעת הפרופ' אוטו ורבורג נתקבל לעבודה במשרד הארצישראלי כיועץ חקלאי וכאגרונום של המשרד. כחצי שנה ניהל את מרחביה, והתחיל להוציא את "החקלאי, דו-ירחון לשאלות החקלאיות והמשק המעורב, שיצא לאור במשך ארבע שנים רצופות ונפסק בשנות המלחמה (1915).

בשנות 1911--1914 היה מבקר בכל הנקודות הישוביות, והדריך אותם בכל ענפי החקלאות. ארגן את הסתדרות הפרדסנים בפ"ת ואת הסתדרות האגרונומים, יסד את המחלבה המודרנית בעקרון, ניהל את רוחמה, הר טוב וכרכור.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש למצרים, ושם היה בין מיסדי בית הספר למהגרים מא"י, באלכסנדריה, הורה בו מדעים שונים במחלקות הגבוהות.

בשובו ממצרים אחרי סיום המלחמה טיפל בסדור גינות על יד בתי הספר במושבות ובהדרכה חקלאית לישוב. הביא ממצרים שתילי אילנות, שיחים ופרחים ממינים שונים, שהרבה מהם אוקלמו בארץ.

הוציא לאור במשך כמה שנים את "הלוח החקלאי" שנתקבל ברצון ע"י החקלאים, את הספר "מארצנו" (כעין נסיון של סטטיסטיקה חקלאית), "על הזבול", "ספר הפרדסים" בשני ספרים, "ספר השקדים" ו"ספר החלב".

גולת הכותרת של עבודתו הספרותית-מקצועית הוא "מלון כל-בו לחקלאות" בארבעה ספרים, שהוא כעין אנציקלופדיה חקלאית עם ציורים וביאורים מקיפים.

השתתף בעתונים: "הארץ", "האזרח", "דבר". "העולם", "הדואר", "דאס יידישע פאלק", פאלעסטינא (בגרמנית) וכו'.

ב-1940 מסר את כל רכושו כעזבון בחיים לקרן הקיימת לישראל.

מנחם מנדל חנקין

נולד בקרמנצ'וג, אוקראינה, בשנת תרכ"ח (1868), לאביו יהודה ליב (חקלאי, חוכר ובעל אחוזות, ממיסדי ראשון לציון) ולאמו שרה בת ר' חיים תנחום . אחיו של יהושע חנקין (גואל קרקעות ארצנו). למד בחדרים ובבתי ספר רוסיים בקרמנצ'וק, בריאנסק וחארקוב.

אחרי עלות הוריו וחלק מהמשפחה ארצה בתרמ"ב עלה הוא בתרמ"ד ועבד כפועל חקלאי בראשון לציון. משהוכרח אביו, תחת לחץ ראשי "חובבי ציון" מאודיסה, למכור את נחלתו בראשון לציון ולעזוב את המושבה, בעקב עמדו בראש מרד האברים נגד פקידות הבארון בנימין רוטשילד , עזב גם הוא את המקום ובתרמ"ו התנחל עם הבילויים בגדרה.

בתרנ"א השתתף ביסוד המושבה חדרה, שאדמתה נגאלה על ידי יהושע אחיו, ויחד עם יתר המיסדים עמד בגבורה להגן על המקום בפני התקפות הערבים, והיה מהנוטעים הראשונים בה. בגלל הקדחת הוכרח לעזוב את המקום ועבר לדור ביפו, אך את קשריו לא ניתק עם נחלתו ונטע בה כרם ואח"כ פרדס ומזמן לזמן בא לנהל את הנטיעה והעיבוד ועזר למתנחלים להתבסס במושבה.

נשא לאשה את ד"ר אלכסנדרה (סוניה) בלקינר בת מאיר בלקינד אבי, משפחת ראשוני הבילויים.

בתרנ"ב נבחר לחבר ועד העדה ביפו. שנים אחדות היה ממנהלי המוסד החינוכי "קרית ספר" ליתומי פרעות קישינוב, שיסד גיסו ישראל בלקינד.

בתרס"ג השתתף ביסוד חברת "פרדס" והיה במשך שנים חבר הנהלתה.

בעת הגירוש הכללי מיפו ותל-אביב במלחמתהעולם הראשונה עבר לחיפה והיה חבר פעיל בועד ההגירה לעזרת הפליטים והמגורשים. הגיש עזרה רבה למחתרת העברית "נילי" וכשנתגלה הקשר בראשית תרע"ח נאסר גם הוא, סבל עינויים והובא כאסיר לדמשק, לכלא של בית-הדין הצבאי, אך שום הודאה לא יכלו החוקרים הטורקיים להוציא מפיו. מששוחרר

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1283). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1283