Volume 3

Page 1291

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במשך שנים רבות היה בה ראש-דגל ואח"כ גבאי. בהשתדלותו הוקמו מצבות על הרבה קברים של נעדרים גלמודים והושלמה בנית הגדר של בית-הקברות הישן בתל-אביב. נבחר כמה פעמים לועד העיר ליהודי יפו. קנה יחד עם יעקב קיפניס ז"ל את המגרש לבנין בית-הכנסת החב"די "אהל יצחק" בנוה שלום וטיפל אף בהקמת הבנין.

נפטר ביפו, כ"ח שבט תר"פ והובא לקבורה בחלקת כולל חב"ד במרומי הר הזיתים בירושלים.

צאצאיו: עלקה אשת יוסף רייזיס ז"ל (בעל קולנוע "רמה" ברמת גן), חנה אשת יעקב פבזנר, אברהם יוסף, אהרן, ישראל מלך.

ברוך אוסטרובסקי

נולד בזוויניגורודקה, פלך קיוב (אוקראינה) כ"ב חשון תר"ן (1889), לאביו הרב שמואל ליב (רב ושו"ב, מצאצאי האדמו"ר ר' פנחס מקוריץ, מאבות החסידות) ולאמו באבע הינדה בת ר' חנינא ליפא (שו"ב בזוויניגורודקה, מחסידי טאלנה, מצאצאי האדמו"ר ר' משה שפירא מסלאוויטא). למד בחדרים ובישיבות ואח"כ גם בבית-ספר כללי.

נשא לאשה את פייגה בת הרב יוסף זלישנסקי, רב בגריגורובקה ליד קיוב.

ב-1912 עלה ארצה ואחרי זמן קצר יצא באותה שנה לניו-יורק וניהל שם בית-ספר תיכון, סמינר וכפר-ילדים של ה"ארבייטער רינג". היה פעיל שם במפלגת פועלי ציון, נבחר למרכז המפלגה ולמזכיר בתנועת הנוער שלה. נבחר לנשיא הסתדרות מורי ה"ארבייטער רינג". השתתף בעריכת עתוני פועלי ציון, ביניהם השבועון "די פראלעטארישע שטימע" והירחון "די שול". חיבר שלשה ספרי-לימוד בשם "אידיש" (בהוצאת מ. נ. מייזל).

בשנת בואו לניו-יורק הצטרף לחברת "אחוזה אלף ניו-יורק" שנוסדה באותה שנה לשם רכישת נחלה בארץ-ישראל והכשרתה לנטיעה, כדי שהחברים, אנשי עבודה ועמל, יוכלו לאחר כמה שנים לבוא

אל הנחלה בארץ-ישראל. השתתף בעבודת הארגון והתעמולה של החברה ובניהול עניניה וגם הוא רכש לו נחלה במושבה רעננה שנוסדה על אדמת החברה כמושבה ראשונה של יהודי אמריקה בארץ.

ב-1930 עלה ארצה וגמר מטעם חברת "אחוזה" את רכישת אדמת גן יבנה והשתתף בעליה על הקרקע ובהנחת היסוד למושבה החדשה. אחר-כך התישב על אדמתו ברעננה ותוך עבודתו במשקו התמסר להרחבת גבולות המושבה ולפיתוחה. פעל כל הזמן כיו"ר רעננה (ובעשר השנים האחרונות כנשיא המועצה המקומית שלה) וממנהלי עניני "אחוזה" בארץ (בעיקר למען גן יבנה) - וכל זה בהתנדבות, ובהתמסרות אחראית. בתקופת כהונתו התפתחה רעננה למושבה בת 5000 תושבים על בסיס פרדסנות וחקלאות מעורבת, מוסדות ושרותים מפותחים.

עם עלותו ארצה הצטרף לחקלאים הלאומיים ושקד על השלטת העבודה העברית ברעננה ובגן יבנה, אף בזמנים שבמקומות אחרים לא דקדקו במילוי חובה זו, וכן על השלטת שלום מעמדי (ברעננה נוסדה "הלשכה המשותפת" הראשונה לחלוקת עבודה בחקלאות) ועל שיתוף-פעולה הדוק עם המוסדות המרכזיים.

יסד את הלואה וחסכון המקומי ועומד בראשו. משתתף בועד מושבות השרון, בחבר המועצות המקומיות, בהנהלת מרכז הסיעה הפרוגרסיבית ובכל המוסדות והמפעלים המקומיים והארציים למילוי צרכי הזמן.

באמריקה כתב בקביעות ב"דער טאג" והמשיך בכך גם אחרי עלותו ארצה. מ-1939 ואילך ב"פארווערטס" ומ-1946 שוב ב"טאג". גם בארץ מפרסם הוא מזמן לזמן מאמרים ב"הארץ" ובעתונים אחרים ועורך ומוציא את הירחון המקומי "ידיעות רעננה''. כתב גם ספורים בעברית ובאידית ב"אידיש פאלק", "וואהרהייט", "וועקער", "היום" הניו-יורקי ועוד, בחתימת שמו ובכינויים ד"ר ב. שטילמן, ב. וולף, ב. פיגין, א. קאלעקטיב ועוד. צאצאיו: שושנה אשת ליאון גולדברג (ברוקלין), בן-ציון (השתתף במלחמת-העולם השנית בצבא האמריקאי, נפצע, גמר את לימודיו והוסמך למהנדס מיכני).

הרב ד"ר אהרן קאמינקא

נולד בברדיצ'ב, אוקראינה, כ' אייר תרכ''ו (5.1866'5), לאביו רי זאב וולף (למדן ומשכיל מתון, פנקסן בבית-חרושת, עסקן מובהק, יסד שיעורי תורה בבתי-המדרש, מחבב אמירת תהלים וקריאה בספרות ובשירה של ראשית תקופת ההשכלה) ולאמו שרה ביי לה בת החסיד ר' נחום פרלמן (היה לומד בקביעות בקלויז של הצדיק ר' לוי יצחק, מסיים ספר תהלים ואת כל הזמירות בכל שבת).

למד עד גיל בר-מצוה אצל טובי המלמדים ומדעים כלליים מפי מורים פרטיים, ונוסף לכך היה אביו משנן לו את "שירי תפארת" לנ. ה. וייזל ועוד מיצירות ההשכלה העברית. אח"כלמד בבית-המדרש , בלי

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1291). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1291