Volume 3

Page 1293

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יון לערוך שורת הרצאות במדעי היהדות באוניברסיטת וינה והוזמן מטעם החשמן הוינאי, כשהיה רקטור האוניברסיטה, להרצות על ספר תהלים בפקולטה לתיאולוגיה קאתולית.

ב-1935 הוזמן, בחבורת חכמי ישראל ידועי-שם בעולם, מטעם ועד היובל של ממשלת ספרד, להשתתף בחגיגות שנערכו בקורדובה למלאות 800 שנה להולדת הרמב"ם באותה עיר. שם הרצה באולם העיריה בצרפתית על דעותיו הפילוסופיות של הרמב"ם, ובחגיגת קבלת שבת שנערכה בבית-כנסת עתיק (שבעת גירוש ספרד הפך לכנסיה קאתולית ובדורנו הופקע לנכס לאומי היסטורי) נאם על הרמב"ם בעברית. (נאומו נדפס בספרו "כתבי בקורת היסטורית", ניו-יורק, 1944). קיבל מהאפיפיור אגרת תודה וברכה על תיקוניו בשיבושים שגילה בתרגום הלטיני של התנ"ך (ה"וולגאטה", המקודש לשימוש בכנסיה הקאתולית).

ב-1912 ביקר בפעם הראשונה בארץ ובשובו פרסם את רשמי מסעו בספר "מסעי לירושלים" (בגרמנית) והשתדל להשפיע בו על חברת כי"ח שתשתתף בעזרה פעילה בבנין הארץ. חלקים ממנו פורסמו בעברית בעתון הילדים "הפרחים" בעריכת י. ב. לבנר . אח"כ ביקר עוד שלש פעמים בארץ, ובאחד הביקורים הרצה הרצאות-אורח באוניברסיטה העברית.

במלאות לו 70 שנה ב-1936 יצא לכבודו ספר יובל מהודר בעברית מטעם ראשי הקהלה, הנהלת "אליאנס" ומוסד הרמב"ם, ובו ביבליוגרפיה של כל חיבוריו עד הזמן ההוא.

בעת השתלטות הנאצים על אוסטריה ב-1938 נאסר בכלא הגסטאפו, ואחרי שחרורו עלה ארצה עם משפחתו והתישב בתל-אביב. כאן ממשיך הוא בעבודתו הספרותית-המדעית ובהכנת ספריו לדפוס, מרצה בקביעות בשיעורי מדרש ותולדות חכמי ישראל מטעם "עונג שבת" ב"אהל שם", וכו'.

כתביו; ספרי השירים "אסיפת שירים" (1888), "צהרים" (1909), "רזי עולם" (1927), דרמה "שבר בית אחאב" (1941) - קטעים ממנה תורגמו לגרמנית וצרפתית. מאמרים ומחקרים רבים בירחונים וברבעונים למדעי היהדות בגרמנית, צרפתית ואנגלית, וכן בעברית צ"ציון", "מאזנים", "תרביץ", "סיני", "בצרון" וכו'. חלק ממאמריו ומהרצאותיו כונס בספריו: "דורות הגאונים" (בגרמנית, 1892), דיואן שלמה בונפיד (1895), "תחכמוני" לאלחריזי (1899), הוצאת "שאילתות דרב אחאי גאון" עפ"י כתבי-יד עם הגהות והערות (מ-1908 ואילך, חלק ב"הקדם" שיצא בפטרבורג), אחדות ספר ישעיהו והשתלשלות רעיונותיו (בצרפתית ב-1925, בעברית ב"התקופה" ואח"כ בספר מיוחד - בו סתר את דעות הפרשנים המודרניים, המחלקים את חזון ישעיהו לשני נביאים ויותר), מחקרים במקרא - ביסוס מדעי להשקפה המסורתית והדיפת ההתקפות של "בקורת המקרא" - כרך אחד יצא בתרצ"ח בהוצאת "דביר" ועוד כרך מוכן

לדפוס), "כתבי בקורת היסטורית" - יצא בתש"ד ע"י קרן התרבות בניו-יורק וכולל מאמרים וחידושי הארות על גדולי ישראל בדורות קדומים (יוספוס פלאוויוס, ר' סעדיה גאון, הרמב"ם, ר' יהודה הלוי), מאמרים על נסיבות היהדות בעולם, בקורת על ספר "ישו הנוצרי" של פרופ' קלויזנר, על שיטת אחד העם, פירוש לשיר-השירים (יצא בסדרת חמש מגילות לאברהם כהנא), ועוד. תרגומים: חלק מה"איליאדה" להומירוס, משירי אנאקריאון, רעיונות מארקוס אבריליוס אנטונינוס קיסר (מיונית); תרגדיות איסכילוס, סופוקלס ואוריפידס (מיונית בשני כרכים): "המעשים והימים" של הסיודוס (מיונית): פרקים משירי אובידיוס (מרומית) וכל ספרי סנקא (מרומית) בחמשה כרכים (מכתבי מוסר, שיחות פילוסופיות ומחקרי הטבע) עם מבואות והערות. החזיר לעברית את הספר האפוקריפי "עזרא הרביעי", בשמו הנכון "חזונות אסיר שאלתיאל" על יסוד הנוסח הלטיני המקובל וכתב-יד של התרגום הארמיני שגילה בספריה הממלכתית בוינה, ובמבוא הגדול של הספר תיקן את שיבושי החוקרים הנוצרים ושם פרסם גם את תיקוניו לשיבושי הוולגאטה. את מחקריו בענין זה פרסם בהרצאותיו באוניברסיטת וינה, בירחון הגרמני למדעי היהדות ב-1932 ובספר מיוחד (בגרמנית) "מחקרים לביאור האפקליפסה של עזרא".

קיבל פעמים פרס-טשרניחובסקי מאת עירית תלאביב בעד תרגומים מספרות המופת הקלאסית.

הכין לדפוס פירוש הגיוני לספר איוב - ובכתביד תרגום ספר "הנפש" של אריסטוטלס (מיונית).

צאצאיו; אפרים (פליקס), מהנדס חקלאי במקוה ישראל, ד"ר גדעון, ארכיטקט בחיפה (חבר ועדת השיכון בהדר הכרמל), אירנה אשת פרופ' אריק פישר (באוניברסיטה בברגיניה - קליפורניה, היה פקיד גבוה במיניסטריון החוץ בוואשינגטון).

שלום אלטמן

בן שמואל. - נולד בי"ז כסלו תרכ"ה (1864) בכפר רוקאשין בביסרביה. משפחת אביו נמצאת בארץ זה שלשה דורות: אבי הסבא שלו, אלקנה, והסבא שלו פישל, עלו לארץ ומתו בצפת; אביו, שהיה אדוק, ירא שמים וחסיד נלהב של האדמו"ר מסאדיגורה, עלה לארץ יחד עם משפחתו בשנת תרנ"ב, אך מפני שלא יכלו להסתדר הוכרחו לחזור לרוסיה.

קבל חנוך מסורתי ולמד תורה מפי מורים מובהקים בעיר חוטין.

בגיל צעיר השיאו לו אביו אשה, וכנהוג בימים ההם, ישב בבית חותנו והסב ליד שלחנו כשנתים בעיירה קטנה שבפלך פודוליה - זבניץ. כשעברו השנתיים פתח לו חנות של אריגים, ואשתו כמומחית למקצוע זה, טיפלה בחנות, בה בשעה שהבעל המשיך לשבת בבית ולעיין בספרי השכלה.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1293). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1293