Volume 3

Page 1295

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בתרע"ד, והמשיך להשתלם בשפות ובהשכלה עברית וכללית. שנים אחדות עבד בהוראה, ואחרי סיום מלחמת-העולם הראשונה השתתף ביסוד חברת "הסולל" ובעריכת עתוניה "דואר היום", "פלסטיין וויקלי" ו"בריד אל יום" בשנות 1918/20. בשנת 1920 נתקבל לעבודה בשרות הממשלה, עבד זמן-מה כמתרגם במחלקה המשפטית ואח"כ כמתרגם ראשי של הממשלה המרכזית, עד שהתפטר בשנת 1944.

נשא לאשה את מילדרד בת ירחמיאל יוסף. מונטריאל, קנדה (אחותו של המושל הצבאי של ירושלים, העו"ד דב יוסף - ברנרד ז'וזף).

בתקופת שרותו חידש הרבה מונחים וצורות שימוש-לשון בעברית לצרכי האדמיניסטרציה בכל ענפי הנהגות המדינה. פרסם מאמרים רבים בעתונים ובכתביעת בעברית ובאנגלית. הוזמן להרצות ב-1931 בחברה. האסיאטית המלכותית בלונדון על תחית הלשון והספרות העברית, תרגם לעברית את ה"זכרונות" של סיר רונלד סטורס (3 כרכים), "יומן ארצישראלי" של קולונל פ. ה. קיש , תרגם ועיבד את הספר השמושי של ארץ-ישראל מאת ה. צ. לוק ואדוארד קיטרוטש, היה עורך ראשי של קובץ חוקי ארץ-ישראל לדרייטון וחיבר לו הקדמה ענינית ארוכה. השתתף עם הד"ר א.. ש. ואלדשטיין בעריכת המלון האנגלו-עברי (בהוצאת "מצפה"), חבורו האחרון הוא "בינינו לבין האנגלים" (ירושלים יתש"ח, ניתוח מערכת היחסים שבין אנגלים ליהודים ובין יהודים לאנגלים) ועוד.

היה פעיל ביסודה ובפעולותיה של הסתדרות הספרדים ו"חלוצי המזרח", מזכיר-חוץ וסגן נשיא של לשכת "בני ברית" בירושלים, חבר ועד אגודת הסופרים, יו"ר הועד המפקח של הגמנסיה העברית בירושלים, יו"ר ועד אגודת שוחרי הגימנסיה "בגרות", ועוד.

מאז השתחררו מהעבודה בשרות. השלטון המשיך בעבודה עתונאית בעברית . ובאנגלית - וערך את החלק הארצישראלי של השנתון הכלכלי האנגלו-ארצישראלי לשנת 1945.

צאצאיו:כרמל אשת ד"ר עדיה (אדולף) קוניקוב, מרים, אריאל.

ישראל בלקינד

נולד בלאהויסק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, א' אייר תרכ"א (1861), לאביו מאיר (משכיל עברי לאומי, מיוסד הטפוס של "חדר מתוקן", מראשוני המורים בעברית בגולה וחובב-ציון נלהב ומלהיב, ראה כרך שלישי (ספר זה), עמוד 1159), ולאמו שפרה בת ר' שמעון גאלסטוך , מלהוסק, היא ידעה עברית ותנ"ך והיתה מדברת עם ילדיה בעברית, בשנים הראשונות למד מפי אביו, שיחד עם אמו היה בוחן בכל שבת את בניו ובנותיו בתנ"ך ובעברית בצורה חגיגית, ובשנתו הי"ב כבר ידע את התנ"ך על בוריו,

כדי לתת לבניו ולבנותיו חינוך בגימנסיה ולהב-.

שירם בכך לחיי כבוד עבר מאיר בלקינד עם משפחתו לגור במוהילב והמשיך בהוראה עברית. שם. למד ישראל בנו בגימנסיה הממשלתית הרוסית. וכשנקבעו בחינות לימי חג השבועות ארגן כמה תל-. מידים יהודים למרד פאסיבי, שלא יופיעו לבחינות ביום החג - דבר שדרש אומץ מיוחד וקנאות לאומית חזקה בזמן ההוא. לאחר שנה שוב ארגן מרד בזה ונקנס, אבל את לימודיו גמר בהצלחה ונכנס ללמוד באוניברסיטת חארקוב.

הפרעות בדרום רוסיה בשנת 1881 ("הסופות בנגב"), שמוטטו את אמונת צעירי המשכילים היהודים בני הדור ההוא בעתיד טוב ליהודים ברוסיה, המריצו את ישראל בלקינד להפוך את כיסופיו הציוניים, שספג מילדותו בבית אביו, לפעולה כבירה של מפנה היסטורי. בעת התפלה בתענית צבור, שנגזר בשל מאורעות הדמים, ושבה השתתפו גם הרחוקים, מהיהדות המסורתית, הזמין מבית-הכנסת את חבריו הסטודנטים לחדרו לשיחה על עתידות האומה ושיכנעם בדבר הצורך לשוב לארץ האבות, ואחרי ,ישיבה שארכה כמעט עד אור הבוקר לחילופי דעות בעד וכנגד, נוסדה האגודה שקראו לה אז בשם "דבר, אל בני ישראל ויסעו" -(בראשי-תיבות: דאבי"ו), ואח"כ שינו את שמה ל"בית יעקב לכו ונלכה" (ביל"ו), הוא התמסר לתעמולה במכתבים ובעל-פה בחארקוב ובמוהילב, השתתף בויכוחים עם מצדדי תנועת "עם עולם", שהציעה להעביר את יהודי רוסיה להתישבות חקלאית בארצות הברית,

אז עלה ארצה יחד עם חברים אחדים, ובידם. צרור-כסף דל שחסכו להם להוצאות ראשונות בארץ, ובאיסטמבול השאירו שני חברים להמשיך את המו"מ עם ממשלת טורקיה (שני חברים אלה היוו את "המשרד המדיני" של ביל"ו), זה היה ב-1882. באניה נג-. נב צרור הכסף מאת גזבר החבורה, וראובן יודילביץ, אח"כ אחד ממיסדי ראשון לציון שגם הוא היה בדרך ארצה, עזר להם בהלואה, בחוף יפו נתקלו באיסור העליה על החוף, ולקראתם בא זלמן דוד ליבונטין. ר' ישראל דב פרומקין (בעל ה"חבצלת"), הפיינברגים

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1295). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1295