Volume 3

Page 1299

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

משה אהרן אביגל (בייגל)

נולד בניצ'יובקה, מושבה חקלאית יהודית קטנה בפלך ייקאטרינוסלאב, אוקראינה, בסוף אדר תרמ"ו (1886), לאביו ר' אברהם שאול (שוחט, ובעל משק קטן, אומן-יד בכמה, מלאכות ואמן בציור אותיות ובעיטור תשמישי-קדושה בסגנון מסורתי, ממשפחת רבנים ושוחטים, נכד ר' משולם יוסף , הרב הכולל של 17 המושבות היהודיות באותו פלך, ממשפחה שעברה משאוולי הליטאית אל הדרום) ולאמו זלאטה ביילה בת השו"ב ר' יצחק וייסמן . למד בחדרים ומפי מורים מפיצי השכלה שאביו הביא אל הכפר לימודי יהדות בשיטה המסורתית וגם דקדוק, חשבון, ושפות רוסית וגרמנית. מילדותו עזר לאביו, בהדרכתו בעבודות אומנות ואמנות (ציור, גיזור בנייר - "מזרחים", כריכת ספרים, ניסור, חיטוב ופיסול). כבן 14 החל ללמד קבוצות ילדים לימודים עבריים וכלליים והרבה לקרוא במיטב הספרות העברית והרוסית ולכתוב שירים וחידות.

בשנתו ה-16 נסע לעיר ברדיאנסק שעל שפת הים האזובי להתכונן בתור אכסטרן לבחינה ממשלתית. שם עסק גם בתעמולה ציונית ובהוראה עברית לפי השיטה הטבעית בשעורי-ערב למבוגרים ובחברת מורה צעיר אחד בעל "חדר מתוקן" החל לדבר עברית. ב-1903 נבחן וקיבל תעודת "מורה עממי". יסד "חדר מתוקן" בעיירה שבאזור מכרות הפחם באגן הדונייץ וגם אביו, שעזב את מלאכת השחיטה, הורה בו לימודי יהדות. אח"כ נתמנה למורה בביה"ס הממשלתי שבכפר מולדתו, ואח"כ למנהלו, עסק בפעולות תרבותיות ובעבודה ספרותית, הצטרף לחוג המהפכני של חבריו המורים, וכשנודע הדבר לשלטונות פיטרוהו ממשרתו, ואחרי השתדלות קיבלוהו מחדש לעבודה בבי"ס של מושבה אחרת, אבל רק בדרגת מורה (עונש על מהפכנותו לשעבר). התמסר בשעות הפנאי, כחבריו המורים, לארגון קופות-מלוה-וחסכון בסביבה ובאחת מהן היה חבר ההנהלה ומנהל החשבונות, ובהשפעת הספרות והשירה העברית החדשה חזר להתענינות ולפעילות בציונות ובתרבות העברית.

ב-1909 יצא בעקבות כל משפחתו לארגנטינה. שם

עבד ככורך-ספרים בבית-דפוס גדול, כעוזר למנהל פנקסים בבית-מסחר לבגדים, כלבלר אצל נוטריון (בגלל כתב-ידו היפה) וכמה ימים גם כרוכל. לא מצא סיפוק בחיים מרוחקים מפעולות ציוניות, תרבותית וספרותית כפי שהיו אז חיי היהודים בארגנטינה - ואחרי שהותו שם כשנה וחצי חזר לרוסיה. ב-1911 נתקבל לקורסים הפדגוגיים ("הקורסים הגרודנאים") של "חברת מפיצי השכלה", למד בהדרכתם ובהשפעתם של א. כהנשטאם וד''ר ש. י. טשרנא , פרסם סקיצות ב"הצפירה" ושיר בעתון "אידישע וועלט" בוילנה והשתתף בפעילות ציונית ערה. גמר את הקורסים ב-1913 ונתקבל למורה ב"חדר המתוקן" שבניקולאייב. בקיץ 1914 השתתף בטיול מורים לארץ-ישראל, והוזמן ע"י ש. וילקומיץ ז"ל כמורה בראש פנה, אך בגלל מלחמת-העולם הראשונה שפרצה הוכרח לשוב לרוסיה וחזר לעבודתו בניקולאייב. ופרסם ב"הצפירה" סיפור גדול "בקולוניה". בקיץ 1916 עבר לביה"ס בדז'אנקוי (קרים) שם כתב את מאמרו הראשון בשאלות חינוך "התורה והעבודה" על מלאכת-יד בהוראות התנ"ך (נדפס ב-1916 במוסקבה בקובץ "דרכנו" בהוצאת "חובבי שפת עבר").

ב-1916 הוזמן להורות ציור, תולדות האמנות ומלאכת-יד בקורסים הגרודנאים שגלו לחארקוב, ומשהונהגה בהם בקיץ 1918 שפת-ההוראה האידית יסד וניהל רבו כהנשטאם בקיוב בית-מדרש עברי למורים של "תרבות" בקיוב ואף הוא המשיך ללמד בו את המקצועות הנ"ל, והרצה באוניברסיטה העממית העברית על "אמנות וחינוך". באותה שנה פורסם ב"השלוח" (בעריכת ד"ר י. קלויזנר ) סיפורו הגדול "רוכלים", מחיי הרוכלים בארגנטינה.

נשא לאשה את שפרה בת ר' אברהם מאיר ורחל לאה נרודיצקי (נרדי) , אחות הקומפוזיטור נחום נרדי והפדגוג נח נרדי .

לאחר שנה, משכבשו הבולשביקים את קיוב וה"ייבסקציה" סגרה את מוסדות החינוך העבריים ובתיכם גם את ביה"מ למורים, ומשסירב להמשיך ולהורות באידית עבר לעבוד כמנהל פנקסים בקואופרטיב ממשלתי מרכזי לצרכי מזון. למד פדגוגיה רפואית באוניברסיטת קיוב, עסק במחקר בתולדות האמנות ובחיבור מונוגרפיה, על הצייר לויטן , עסק גם במוסיקה, חיבר כמה מנגינות ורשם למעלה ממאה מנגינות עממיות וחסידיות. (כתביו אלה אבדו). עיבד מחדש את התכנית למלאכת-יד בביה"ס העממי שחיבר עוד בחארקוב בשביל חברת "אמנות" (שהייבסקציה ביערה את כל האכסמפלרים המודפסים שלה) וערך אותה לספר "תורה ועבודה" (מסכת הוראות למורים בשיטה העמלנית), סיים את הספר "גזירה בנייר" וחיבר יחד עם מ. קיפר את הספר "גיאומטריה הסתכלותית". חיבוריו אלה הוצאו מרוסיה - אחד בידי ביאליק ברשיון. ושנים בידי עצמו בהברחה - והופיעו בדפוס.

ב-1921 יצא מרוסיה עם אשתו ובתו בגניבת-הגבול לפולין, היה כשנה מנהל המשרד הפדגוגי של חברת

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1299). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1299