Volume 3

Page 1300

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

"תרבות" בוארשה, חבר מערבת הירחון "תרבות" ביחד עם ד"ר ד. ילין והפרופ, פ. שניאורסון והעתון לילדים "שבלים" יחד עם א. ל. יעקובוביץ, השתדל להשיג רשיון לעלות ארצה, אך בהיות שערי הארץ סגורים, אחרי מאורעות מאי 1921, ובפולין לא היתה לו זכות ישיבה, נענה להפצרת בני משפחתו מארגנטינה ויצא שמה. עסק בעניני תרבות וחינוך עבריים ויחד עם המורה מ. אלייסנר הקנאי לעברית ("בן-יהודה" הארגנטיני) יסד חברת "תרבות" ובתי ספר עברים אחדים שלא האריכו ימים, ולשם פרנסה כתב בקביעות מאמרים בעניני חינוך וציונות ומסות על נושאים תרבותיים ב"אידישע צייטונג" היומי ו"די אידישע וועלט" (שבועון ציוני), ובירחון העברי שיצא 3-2 פעמים בשנה "הבימה העברית" בעריכת מ. אלייסנר.

בניסן תרפ"ד עלה ארצה ונכנס לעבודת הוראה ב,-בית החינוך לילדי העובדים" בת"א ולעסקנות חינוכית בכלל - בעיקר בהפצתה ופיתוחה של שיטת החינוך העמלני, משנת 1931 הוא מפקח על בתי-הספר של הסתדרות העובדים והנו כיום מפקח ראשי בתיה"ס של זרם העובדים וחבר מחלקת החינוך של כנסת ישראל.

פרסם בעתונים מאמרים בשאלות הוראה וחינוך, שכונסו בשני כרכים של כתביו: "במסכת" (תרצ"ז) ו"בשעת מפנה" (תש"ו), וכן מאמרים ורשימות, סיפורים, דברי בקורת ושירים בעתונים עבריים בארץ ואידיים בארגנטינה ובניו-יורק, כן תרגם לעברית את ספרו של מרדכי אלפרסון "30 שנות התישבות בארגנטינה".

בתו: כרמלה אשת פנחס רבינוביץ (עמיר) בקיבוץ אלונים.

הרב ישעיה אורנשטיין

נולד בצפת, בחודש אב תקצ"ו (1836), לאביו הרב אורי (שעלה ארצה בן כ"ח בראשית שנת תקצ"ד עם אביו ר' משה וואלאברניק , מסלונים ומשפחותיהם והתישבו בצפת ובעת ה"ביזה", הראשונה, מרד הפלחים והבידואים, ח' סיון תקצ"ד, נהרגו ר' משה ושני ילדיו) ולאמו זיסל בת הרב ר' יצחק מקארלין בעל "קרן אורה", (הרב ר' יצחק מקארלין התנגד לעלית התנו ר' אורי והוסכם שיתן גט לאשתו ויחלקו ביניהם את הילדים, וכשפרצו הילדים בבכי בטלה גזירת הגט וכולם עלו ארצה). בהיותו בן חצי שנה היה הרעש הגדול בצפת, כ"ד טבת תקצ"ז, בו נהרגה אחות אביו, והוא והוריו שכבו ימים אחדים תחת המפולת וניצלו בנס.

בשנת תר"א עברה המשפחה לחברון ואביו יצא לחו"ל בשליחות כולל חב"ד ובתר"ו חזר והתישבו בירושלים.

למד בחדרים ובישיבות ומפי הגאון ר' משה יהו דה ליב מקוטנא בעל "זית רענן", והיה מחסידי חב"ד

המסורים, אך נוטה לשיתוף ולאחור. עם ה"פרושים" בעניני תורד, ויהדות.

נשא לאשה את צפורה (ציפה ) בת הרב משה מגיד בן הרב הלל ריבלין משקלוב, תלמיד הגר"א, מראשי הישוב האשכנזי הפרושי בירושלים.

היה גדול בתורה ובעל מרץ במעשים, פיקח ועליז תמיד וידע לרתק את שומעיו בסיפורי בדיחות ועובדות ממעשי גדולי ישראל. היה מזכיר כולל חב"ד בירושלים, ממקורביו של הרב משה יהושע יהודה ליב דיסקין מבריסק, ממיסדי שכונת מאה שערים והיה חבר הועד הראשון בו. עסק במסחר באתרוגים וכמה פעמים נסע לרוסיה בענין זה.

נפטר בירושלים, י"ט חשון תרס"ט.

צאצאיו: הרב יעקב (עזר לאביו בהנהגת כולל חב"ד וישיבת "אהל משה"), שיינדל, אשת הרב יצחק שלמה בלוי מחשובי כולל אונגארן (אבי הרבנים לבית בלוי מראשי אגודת ישראל), שרה נחמה אשת ר' משה זלמן שו"ב פראנקנטאל, רחל לאה אשת ר' חיים דב חיימסון מחברון ואח"כ אשת ר' זליג צוובנר בירושלים, יוכבד אשת ר' מרדכי הורוויץ-לאמזער, רבקה אשת ר' יוסף חיים שיינברגר, חוה, אשת ר' מנחם מרדכי פרנקל .

ד"ר טוביה פורטר

נולד ביפו, כ"ט סיון תר"ס (26.6.1900), לאביו משה מרדכי הלוי (מראשוני חובבי ציון באוקראינה, עלה עם משפחתו סמוך לשנת תר"מ, היה בין המתנחלים על אדמות הבארון בנימין רוטשילד בגולן, במחוז דמשק, ואחרי חיסול ההתישבות העברית שם בשל התנכלויות הבידואים והשליטים שבדמשק עבר להתנחלות ביבנאל ובסוף עבד כ-25 שנה כנאמן ביקבי זכרון יעקב ונפטר ט' חשון תרצ"ה) ולאמו רחל לבית ברנר מאודיסה (נפטרה ב' תמוז תרע"ו).

למד בבית הספר העברי ביפו ואח"כ בגימנסיה הצרפתית בבירות, היה פעיל בחוגי הנוער לתרבות

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1300). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1300