Volume 3

Page 1339

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בעבודות ההנהלה הציונית בלונדון, היה נשיא ההנהלה הציונית של הפדרציה הבריטית. ואח"כ היה שם גם סגן נשיא, חבר נשיאות הקונגרס הציוני וראש הועד הלונדוני לאוניברסיטה העברית, והרבה פעל לטובתה.

בשנים 1926 -1928 היה שוב חבר ההנהלה הציונית בלונדון. בשנת 1928 הוכרח להתפטר מהנהלת הפדרציה הציונית בלונדון, הודות למו"מ ע"י הרחבת הסוכנות היהודית והעבודה הרבה שהיתה עמוסה עליו בהנה"צ בקשר עם זה, אך לא הפסיק את עבודתו לטובת הציונות בכלל ומוסדות צבור שונים, כגון "חברת הבריאות היהודית" ובועדים אחרים, כגון ועד העזרה ליהודי גרמניה וכו'.

בשנת 1929, בימי המאורעות, שוב היה פעיל בעבודה המדינית הציונית, אם כי כבר לא היה חבר האקסקוטיבה הציונית. בימים ההם הופיע באספות פומביות ונמנה על הועדה הפוליטית, שנשאה ונתנה עם הממשלה הבריטית לאחר פרסום הספר הלבן הפאספילדי.

היה שתקן ושקט כל ימיו. כשמת הלורד מלצ'ט נבחר שוב לנשיא ההסתדרות הציונית באנגליה.

חלה ועד נשימתו האחרונה התענין בציונות, וביקש להקריא לפניו את חדשות היום, השייכות לארץ-ישראל, וביום ז' ניסן תרצ"ו (30.3.1936) מת ונקבר בלונדון. בשנת 1945 הוציאו מיקיריו ומעריציו קובץ באנגלית MEMORIES OF A MODERN PIONEER בעריכתו של י. ב. הובמן ובהשתתפותם של זיגמונד פרויד, ליאונרד שטין, ווינדהם דידס וכו'. על הר הכרמל בחיפה קראו על שמו רחוב.

הרב יצחק ידידיה פרנקל

נולד בלנצ'יץ, פלך קאליש, פולין, בשנת תרע"ג (1913), לאביו הרב אהרן ולאמו לאה בת ר' גציל קניג (מגזע מהר"ל מפראג). למד בחדרים ובישיבות, ובעיקר ב"מתיבתא" בוארשה (נשיאה היה הרב שלמה יוסקו ביץ ומנהלה הרב מנדל הופר ) מפי הגאון ר' מנחם זמבה הי"ד (שנספה בעת מרד גיטו ורשה, י"ט ניסן תש"ג) ומפי הגאון ר' מאיר דן פלוצקי (ראש ה"מתיתבתא", מחבר הספר "כלי חמדה").

בן י"ז הוסמך על ידי רבותיו אלה, ע"י האדמו"ר הגאון יחיאל מאיר האלשטוק מאוסטרובצי, ולמעלה מעשרים מגדולי הרבנים בוארשה ובמקומות אחרים בפולין. כבן י"ח נסע בשליחות ה"מתיבתא" לדנציג והצליח שם בנאומיו בבית-הכנסת הגדול לטובת ביתהאולפנה הגבוה והמרכזי לתורה בפולין.

בתרצ''ב נשא לאשת את חנה בת ר' חיים אלעזר בראנד מקרנוז'ה, מחוז לוביץ', (בחתונה היה נוכח אבי סבו, אז ישיש רענן בן צ"ז). בשנה הראשונה היה סמוך על שלחן חותנו ושם נתן שיעורי תורה בישיבה קטנה לבחורי המקום, שהיו באים ללמוד בביתו ובקיץ בסוכה יפה שבתוך הגן. אח"כ הוצעו לו כסאות הרבנות בסאניק ובעיר-המחוז ריפין והוא בחר בשניה, והאדמו"ר מגור פנה במכתב מיוחד אל חסידיו ע"ד זה.

אחרי כהנו שם ברבנות כשנתים והתקבלו כחבר לאגודת רבני פולין עשה הכנות לעלות לארץ-ישראל, שנפשו נמשכה אליה, על אף השלוה והכבוד שזכה להם במקומו, ואחרי שקיבל את הרשיון לעלות ארצה הפתיע את בני משפחתו וקהלתו בהצלחת ההכנות שעשה בסתר.

בתרצ"ה עלה ארצה והתישב תחילה בחיפה ואח"כ עבר לתל-אביב. לאחר שנה הביא ארצה את הוריו ולאחר זמן מועט גם את הסבא ר' ראובן ואת אשתו רבקה (שהיו מבאי-ביתו של המלבי"ם).

בתרצ"ו התישב בשכונת פלורנטין ונתמנה מטעם הרבנות הראשית המקומית לרב השכונה, המאוכלסת כ-25,000 תושבים מכל העדות והארצות. במשך הזמן נתחבב על כל שכבות הצבור בשכונה ונכנס יותר ויותר לפעילות בעניניה החיוניים, והריהו נשיא הכבוד וחבר ההנהלה של ועד השכונות העבריות שבשטח עירית יפו ופעיל במאמצי הועד וקהל בוחריו להשתחרר מהזיקה לעירית יפו ולהתחבר לעיר לתל-אביב, וכן להגנה על זכויות התושבים היהודים מהקיפוחים התדירים. ייצג בכבוד את השכונות בהזדמנויות שונות בפני השלטונות המקומיים והמרכזיים ואף בפני ועדת

החקירה האנגלו-אמריקאית. "ראש ארגון לומדי ישיבות" פולין בא"י שנוסד בתרצ"ט ביזמתו של הרב מנחם זמבה. בתש"ז הקים את בית הכנסת "אהבת חסד" בשכונה. חבר ועדת המצב וועדת השלום של כינוס רבני א"י (בשבט תש"ח). חבר הועדה להקמת בית הכנסת "אור זורח". חבר הועדה לכשרות והשבת במערכות הבטחון. מרצה ונואם בצבור, הרצה גם ברדיו ירושלים (על ר"מ שפירא מיסד "ישיבת חכמי לובלין") והנו חבר ב"חבר המאזינים". נשיא "עזרת חולים" בשכונות שבשטח יפו ובעוד מוסדות צדקה וחסד. חבר הנהלת "משמרת שבת" ועוד כמה ועדות של הרבנות הראשית והמועצה הדתית. חבר ועד הארגון של רבני הקהלה ופקידיה בתלאביב. פרסם מאמרים בעתונות החרדית.

מפקד משטרת התנועה של ממשלת המנדט העמיד לפי בקשתו שוטרים לשמירת השבת בשכונות העבריות, למרות ששמה לא היה קיים חוק השבת .

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1339). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1339