Volume 3

Page 1345

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ציון", עמד בראשה וניהל את פעולותיה הענפות בעניני כספים, תרבות ותעמולה.

בעת תסיסת הפרעות ב-1904 היה פעיל בארגון ההגנה העצמית היהודית בביאליסטוק, בתחילה באגף האזרחי של ההגנה ואחרי איחוד אגף זה עם אגף פועלי ציון ואנשי השמאל היה המפקד של הארגון המאוחד. האקדוחים שנרכשו הוסתרו מקצתם בתוך גלילי אריגים בביהח"ר של א. ג. חנוך , מבוני תל-אביב (פעם נשלח בטעות אחר האקדוחים בתוך גליל אריג לקונה ברוסיה המרכזית) ומקצתם בקופסאות אנילין במפעל שלו. בין בני הנוער שמילאו תפקידי רצים מקשרים בין המפקדה הראשית בביה"ס של המורה איצקוביץ (כיום הלוי בת"א) ובין הפרברים והשווקים היו הנער א. ל. סוקניק (כיום פרופיסור באוניברסיטה העברית) והנערה חשה פינסוד (כיום אשת הפרופסור).

כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה ב-1914 עבר למוסקבה והמשיך שם בפעולה מסחרית ותעשיתית במקצועו. פעל בחברת "יקופו" לעזרתם ולסידורם של הפליטים היהודים שזרמו לרוסיה המרכזית מאזורי החזית שבמערב, השתתף ביסוד העתון העברי "העם" וביסוד בנק "המסילה" לפיתוח מסחר ותעשיה גדולה בארץ-ישראל בהון יהודי מרוסיה" וכתוצאה מתכנית זו נוסדה חברת "הבונה" שבנתה אחרי המלחמה העולמית הראשונה בנין גדול בתל-אביב (ברחוב אלנבי וכיום בית הועד הפועל של ההסתדרות), מצא דרכים בזמן המלחמה להעביר כספים ארצה ולגאול יחד עם אחיו שאול את פרדס הגרמני קופוסט בשרונה. השתתף ביסוד החברה להשבחת הארץ "רענניה" ביחד עם הד"ר יונוביץ (בזמן השלטון הצבאי של הבולשביקים, כשפעולה כלכלית בארצות חוץ והעברת כספים שמה היתה בחזקת סכנה). להצעת ליב יפה יסד את הוצאת "ספרות" במוסקבה להוצאת ספרות ציונית ברוסית ובמשך 4 שנים הוציא תרגומים של מאמרי אחד העם, "על נהרות בבל- לליב יפה, אנתולוגיה של השירה העברית, סיפורי ביאליק, סיפורי פיארברג ועוד. (מזכיר ההוצאה היה אליעזר פרלסון , כיום סגן ראש עירית ת"א). כן גייס אנשי ספרות, אמנות, חינוך ומוסיקה לפעילות למען תחיה תרבותית עברית בארץ ובגולה וסיפק את צרכיהם ביד רחבה, שיוכלו להתמסר לעבודתם, והקופאי של בית-מסחרו, סעדיה גולדברג , התמסר כולו לניהול עניני התרבות. בין השאר העמיד מזכיר מיוחד ליד הרב הראשי י. מזאה, שירשום מפיו את זכרונותיו (יצאו אח"כ בארץ בהוצאת ב. כהן) . יסד את קבוצת "המנגן", בה פעלו הפרופ' דוד שור, יואל אנגל ואלכסנדר קרסין במוסקבה, ומילנר ומיכאל גנסין וס מינסקי בפטרוגראד. תמך בש. ד. פוגאצוב ובחבריו המחנכים הותיקים, שילמדו לצרכי החינוך העברי את השיטות החדישות בחינוך הרוסי וביחוד את שיטת שאצקי. התקשר עם הצייר הפרופ' פאסטרנאק והזמין אצלו את תמונות ביאליק, פרישמן והרב מזאה ועוד (אח"כ מסר אותן שי לאוניבריטה העברית ביום פתיחתה). סייע לתיאטרון "הבימה" והחזיקו על חשבונו במשך שנה תמימה כשנשללה. ממנו תמיכת הממשלה הבולשבית.

באפריל 1920 השתתף כאורח בועידה הציונית השמינית (במחתרת) ונאסר כחשוד בקשרים אנטי-מהפכניים עם חו"ל, כי מכתב שהביא לו יחזקאל סטימצקי , שבא בהברחת הגבול אל הועידה כנציג "החלוץ" מוארשה, הביא לו שם מכתב בענינים ציוניים מאת ליאון לויטה, והמכתב נפל בידי הבולשת שנקראה אז "צ'יקא". בתקופת שבתו במאסר שלחה אשתו מזון לרוב חבריו האסירים בגלל ציונות ואף דיאטה מיוחדת לזקוקים לכך. הודות להתערבותם של שליחי הג'וינט מאמריקה, מכס פיין והשופט פישר , שוחרר יחד עם כל הנאסרים אתו ואח"כ עוד נחקר ארוכות על-ידי החוקר ברנר (קרובו של הסופר י. ח. ברנר ).

ב-1921 יצא לברלין ובקושי רב הוציא אתו את כל החומר הספרותי והאמנותי שאסף. לשם פרסומו יסד את הוצאת-הספרים "יבנה" בארץ וסניף לה בברלין, שהתקיימה כ-4 שנים (בניהולה עבדו דוד מירנ בורג ועוזרו יחזקאל סטימצקי) . אז הוציא את ששת הכרכים של אגרות אחד-העם (לפי תנאי מפורש של אחה"ע הדפיסם בארץ, אף כי הדפסתם עלתה אז בארץ פי-שבעה מאשר בגרמניה), את הספר "עזרה הדדית" לקרופוטקין ואת המונוגרפיה של פאסטרנאק "רמבראנדט, יצירתו וערכו ליהדות" (בהידור רב, במכון גראפי-אמנותי בברלין), וקרוב ל-50 פרקי זמרה ממחברים שונים בעריכתם של מיכאל גנסין, יואל אנגל ויוסף אחרון, ואת תוי הזמרה הדפיס במכון ממדרגה ראשונה בלייפציג. ב-1322 שלח ארצה על חשבוני את הקומפוזיטור מ. גנסין לספוג את רוח הארץ וצליליה בשביל חיבור האופרה "בחרות אברהם" וישב שעות אחדות בבדידות בבאב-אל-ואד לשם קבלת השראה.

באותה תקופה עסק גם בעניני כלכלה ארצישרא ליים. יחד עם אחיו שאול, יהושע סופרסקי, א. קוצנוק ורובינשטיין יסד את חברת "המנחיל" לשם הקמת ביתחרושת גדול לספירט בארץ, שיתנהל על-ידי אחד המשתתפים, שרשבסקי מפיוטרקוב, המומחה במקצוע. אך משהוברר שעדיין אין מקום בארץ למפעל בזה החליטו להפעיל את ההון בפעולות שיכון על יסוד היזמה הפרטית.

באוקטובר 1921 בא אחיו ארצה להכין את עליתם והשתקעותם כאן. השקיע אלפי לירות ביסוד ביתחרושת לעיבוד עורות בת"א. העסק לא הצליח ביותר ובמשך הזמן נמסר לפועלים בתנאים נוחים, וכעת הוא קיים בידי האחים גולדברג בפתח תקוה. בקיץ 1922 ביקר אף הוא בארץ ושהה כאן כששה שבועות ועלה בידו להציל את קיומה ואת מחצית הונה של חברת "רענניה" וחיסל את חברת "הבונה", שהועברה לידים אחרות, ובאותו זמן התחילה חברת "המנחיל" שיסד בברלין בהקמת שכונת צ'לנוב בת"א. באותו זמן חתם את החוזה עם אחד העם בדבר הוצאת אגרותיו והיה מבאי-ביתו במסיבות ליל שבת עם טובי הסופרים והעסקנים הותיקים.

אחרי שחיסל את עסקי המשפחה, שהיו מפוזרים בין מוסקבה, ברלין ופאריס עלה ארצה להשתקע, הגיע ביום 1 באפריל 1925, יום פתיחת האוניברסיטה העב

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1345). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1345