Volume 3

Page 1355

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

רחל כצנלסון-רובשוב

בת זלדה-לאנע וניסן כצנלסון מבוברויסק , -אחות שמואל, אברהם, ראובן, פרידה ויוסף כצנלסון .

גולדה בבוברויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), ט"ו חשון תרמ"ו. גמרה גימנסיה בבוברויסק ולמדה בבית-המדרשים לרבנים בארטילריה בברלין ואח"כ באוניברסיטה לנשים (בסטוזב) בפטרבורג, במחלקה הספרותית, ובאקדמיה לחכמת-ישראל מיסודו של ברון ד. גינצבורג. עלתה לארץ בשנת תרע"ב. עבדה כפועלת חקלאית בכנרת ובתל-עדשים, בקבוצת-הפועלות בירושלים שבראשה עמד ב. כצנלסון ובקבוצת הפועלות במקוה ישראל עם אליעזר יפה, ואח"כ כמורה לעברית בביה"ס של חנה מייזל. עם הקמת ועדת התרבות של ההסתדרות נבחרה לחברה שלה. מאמרה הראשון "נדודי לשון" נדפס בקובץ "בעבודה" שערך ב. כצנלסון בגליל בימי המלחמה (1918) ושנדפס אח"כ בתרגומים לשפות שונות.

נישאה לזלמן רובשוב (עורך "דבר", ראה את הערך שלו בכרך זה) בשנת 1920 ויצאה אתו לוינה וחזרו ב-1924. מאז עובדת בקביעות במועצת הפועלות. בשנת 1930 ערכה את הקובץ "דברי פועלות", קובץ עיברי ראשון של נשים, שבו השתתפו כששים סופרות ופועלות, הקובץ תורגם ליידיש (וואס ארבעטארינס דערציילן, ת"א 1931) ולאנגליה על ידי מוריס סמואל, The plough Women (1932), לבולגרית ולגרמניה. מאז 1931 עורכת את הירחון "דבר הפועלת", כתוספת ל"דבר", המוקדשת לעניני האשד. העובדת. בשנת 1932 נסעה לאמריקה בנסיעת תעמולה מטעם הפיונרין-פרויען-ארגאניזאציע, ובשנת 1938 נהלה סמינר של החלוץ העולמי בפולין ובשנת 1947 נסעה להרצות בסמינר למדריכים במחנות הפליטים בגרמניה. השתתפה כציר באספה"נ וכחברה בועד התנוך של הועד הלאומי. צירה לקונגרסים ציוניים שונים וחברה בועדה התרבותית שלהם. מסתה על ברדיצ'בסקי הדפיס ב. כצנלסון בקובץ שערך ב"כור" (תש"א) ומסתה על גנסין תורגם גם לאידיש בצוקונפט של לסין (1932). מאמריה הספרותיים והפובליצי סטיים כונסו יחד בספר "מסות ורשימות" שיצא ב"עם עובד" (כתבי התנועה). הספר זוכה בשנת תש"ז בפרס ברנר.

חברת הועד הפועל של ההסתדרות וחברת המרכז של מפא"י. נבחרה לעירית ת"א. בשנת 1947 הופיעה בשם ארגוני הנשים בפני ועדת האו"מ בירושלים, יחד עם גב' זיו, והביאה את תביעות הנשים העבריות.

בתה: רודה .

דב סדן (שטוק)

נולד בברודי, גליציה, י"ד אדר א' תרס"ב לאביו חיים צבי הכהן שטוק (סוחר ותייר, מראשוני "אהבת ציון" בגליציה; נפטר בעפולה - מצאצאי ר' יוסף משה שפירא , תלמיד המגיד ר' דב ממזריטש והמגיד ר' מיכל מזלוצ'וב, מגיד בזבורוב ובזאלוזיץ, מחבר הפירוש על הגדה של פסח "באר מים", שיצא בג' מהדורות ומהן אחת בירושלים והפירוש על התורה "ברית אברהם", נכד ר' יוסף שפירא שנפטר בירושלים), ולאמו טשארנה בת ר' אלכסנדר זיסקינד שפרבר ממשפחת מוזגים ודיינים. נקרא בתחילה על שם משפחת אמו - ברל שפרבר ואח"כ בשם משפחת אביו - שטוק. למד בחדרים, בבית-ספר עממי יהודי, בגימנסיה פולנית בברודי ובלבוב ובבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין.

הצטרף לתנועה הציונית מילדותו כחבר באגודת גימנזיסטים "פרחי ציון" ואח"כ ראש קן ברודי של אגודת הצופים העברים "השומר", שלאחר זמן שינתה את שמה יחד עם כל התנועה, ל"השומר הצעיר". הצטרף לתנועת "החלוץ" והיה ראש מרכזה בלבוב (1925-1923), סגן נשיא של הסתדרות העזרה לחלוצים ומזכיר הברית העולמית של הנוער העברי.

התחיל את עבודתו הספרותית בתרגום נובילות מעברית לפולנית, המשיך בכתיבה בעברית ובאידית והיה מעורכי העתון "העתיד" בווארשה בשנת 1921 פרסם בפשמישל את קובץ שיריו "צלילים".

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1355). Retrieved from https://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1355