Volume 3

Page 1361

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אוסיפ דימוב, ב- 19.8.1913), וגם השתתף בה כשחקן. אותה קבוצה הציגה אחרי הקונגרס גם בורשה ובוילנה ובכמה ערים אחרות. בורשה לכבוד פתיחת האולם של "חובבי שפת עבר" הוצג "מזל טוב" לשלוםעליכם בבימויו של ברטונוב ובהשתתפותו בתפקידו של ר' אלתר.

אך עוד שבע שנות נדודים נועדו לו. נאלץ לחזור אל הבמה הרוסית. שוב נספח לכמה להקות נודדות. עד שהגיעו שנות המלחמה והמהפכה. אותה שעה שהה באודיסה הקומיסאר הסובאטי, שנתמנה על כל התיאטרונים בעיר, הזמין אותו לארגן את התיאטרון היהודיממלכתי (הזמנה דומה לזו קיבל קודם לכן גם בוילנה). הציג שם את "המלך" ליושקביץ, ועוד. בתיאטרון ביקר לונאטשארסקי, שר ההשכלה, ושיבח אותו על הישגיו. אחדי שזכה להיות המנהל הכללי למחלקת האמנות והתיאטרונים באודיסה, קיבל הזמנה לארגן תיאטרון צבאי על יד החזית. משם הגיע למינסק והועמד בראש תיאטרון יהודי-ממלכתי (1920). ב-1921 עבר למוסקבה, אל התיאטרון היהודי על שמו של שלום עליכם , שם שיחק בהצלחה את "טוביה החולב". וב-1922 עבר ל"הבימה",שכבר יצאו לה מוניטין במוסקבה והיא עומדת כבר בעבודתה אחרי "הדיבוק". תפקידו הראשון ב"הבימה": הגיבן ב"דיבוק",

ברטונוב, זקן המשחקים ב"הבימה, דרכו אליה שונה איפוא מדרכם של חבריו ; הוא הגיע אליה כאיש המקצוע התיאטרוני מנעוריו. הקדים להיות מחלוציה, אנשי "הבימה" הראשונה, הנסיונות, ונספח אחרי גלגולים ונדודים אל "הבימה" השניה, הקיימת. מני אז מזדהים חייו האמנותיים עם חיי "הבימה". אתה יצא מרוסיה והשתקע בארץ והשתתף בכל הסיבובים העולמיים שלה.

תפקידיו ב"הבימה": המשולח - "הדיבוק" ; טוביה - "טוביה החולב"; החלפן - "האוצר"; סנדריל "מסעות בנימין השלישי" ; יואב -- "כתר דוד"; טרטיוף - "טרטיוף" ; חוקר דין פורפירי - "החטא וענשו"; שר העיר - "רוויזור"; תרמנס - "פדרה" ; הרועה - "אידיפוס"; פרופיסור יונק - "אבות ובנים" : פרופיסור סיבולה - "בגרות"; הסבא "כבלים"; פירס - "גן הדובדבנים"; פיאטאק "אותו ואת בנו"; טדיאוש - "הגולם"; גבריאל "בני המיניסטר"; ד"ר הרוסטר - "הלהבה הקדושה"; הופרט סיגליוס - "המגפה הלבנה": דודוקין "על חטא שלא חטאו"; גריון - "היהודי הנצחי" ; חייט זוטא - "קדוש השם"; הפליט - "הבשורה"; דניאל - "אנשים"; ווייסנזה - "היהודי זיס": אמיל זולא - "דריפוס"; די-סנטוס - "אוריאל ד'אקוסטא"; הרופא דיאפוארוס - "החולה המדומה": התלין "חלום הגולם"; הכומר - "גלוריוס''; סטרטן "המבול"; לורד ולום -- "המשרת והלורד"; תומסון - "מעבר לגבול"; האיכר - "זאבים"; לובלסקי "החשבון האחרון": הקורא ופיבקה - "יום הששי

הקצר" ; גרוינם - "כתריאלים"; אגידיל - "ראובני"; אסטבן - "האנוסים" ; הנביא - "רחב".

ביים ב"הבימה" ששה מחזות: "טרטיוף" (1932), "בנות הנפח" (1940), "על חטא שלא חטאו" (1941), "שדוכים" (1945), "הבשורה" (1946), "במטבח" (1947).

הופעתו כקריין קובעת ברכה לעצמה. קריאתו מקיפה את שלל היצירה העברית, מן האפוס והחזון של התנ"ך עד להומורסקה הקלה ולשיר האקטואלי. אל נכסי צאן ברזל של הראפארטואר הקרייני שלו שייכים גם פניני ספרות אידיש, בפרט - משיחות שלום עליכם.

בשנים האחרונות התבלט גם ברטונוב הנואם (כנושא דבר "הבימה" בפומבי, בארץ ובחוץ לארץ), בשעה שהסופר בעל הזכרונות העשירים, דברי הגות ושיטת לימוד, עדיין נחבא אל הכלים. גם אל תפקיד ההוראה, אליו שאף בעלומיו, הגיע - כמורה את מקצועו, ובפרט את הקריאה האמנותית, הן בקורסים למורים ומדריכים והן בהרצאות בפני חניכי הבמה כמורה בבית הספר הדרמטי של "הבימה". הנו גם המורה הראשי של בתו, הרקדנית דבורה ברטונוב , ושל בנו, הקריין שלמה ברטונוב .

בשנת תרצ"ט חגג הישוב את יובלו הששים והביע רגשי הוקרה והערכה לפעלו. הופיעו מאמרים עליו בכל העתונות, ו"הבימה" הקדישה לכבודו נשף מיוחד. בספר היובל של "הבימה" נכלל גם פרק דרכו אל התיאטרון העברי, כתוב בידי ג. חנוך.

צאצאיו: דבורה (רקדנית מימיקונית), אשת עמנואל בן-גריון (בנו של הסופר מיכה יוסף ברדיצבסקי); שלמה (קריין התנ"ך ב"קול ישראל").

ד"ר יוסף מאיר

נולד בקוסוב, מחוז קולומיאה, מזרח גליציה, בשנת

תר"ן (25.1.1890), לאביו שמעון (עסקן, סוחר) ולאמו בלה לאה .

עד גיל 18 קיבל חינוך תורני-חסידי בחדרים ובביתהמדרש. הצטרף בגיל 13 לאגודה ציונית שנוסדה

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1361). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1361