Volume 3

Page 1374

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

אחרי מאבקו הקשה ב-1934 למען הנחת יסוד לתעופה עברית זכה לראות בנצחונות חיל-האויר הישראלי, כי רעיונו נדחה זמנית באותה שעה, אך המציאות הכריחה את האחראים לבטחון הישוב לטפח את הרעיון ולהגשימו במציאות.

צאצאיו : עדנא, שמואל זיינהל (זנגוויל).

אליהו דובקין

נולד בבוברויסק, רוסיה הלבנה, י"ט טבת תרנ"ח (1898), לאביו יוסף (מראשוני חברי "בני משה", ציר בכמה קונגרסים ציונים, חבר מרכז קרן היסוד בפולין, ואח"כ תושב תל-אביב) ולאמו מלכה בת אייזיק גורודישץ' מביאליסטוק (ביקר בארץ בתרנ"ז וקנה את אדמת כפר אוריה). למד בחדרים ובגימנסיה בבוברויסק ומשפטים באוניברסיטת חארקוב.

בעת מהומות המהפכה ומלחמת האזרחים יצא מרוסיה לפולין ומתרפ"א עד תרצ"א היה מזכיר מרכז "החלוץ" העולמי בוארשה וחבר נשיאות המשרד הארצישראלי שם כנציג "החלוץ" ותנועת-העבודה הציונית. כן נבחר לחבר מרכז "אורט" וחברת ההגירה היהודית העולמית "היאס".

נשא לאשה את סטרנה בתם של דוד ברבש (נפטר כ"ח אדר תרע"ט) ואשתו מוסיה בת האדמו"ר ר' שמריה נח שניאורסון מבוברויסק (דור חמישי לרבי

שניאור זלמן

מלאדי, בעל ה"תניא"). אחרי בקרו בארץ בתרפ"ז מטעם מרכז "החלוץ" עלה בתרצ"ב לישיבת קבע. נבחר לחבר מועצת הסתדרות העובדים הכללית ולמנהל מרכז העליה של ההסתדרות. היה ציר הקונגרסים הציוניים מה-12 ועד ה-21 ומתרצ"ג ואילך חבר הועד הפועל הציוני. נתמנה למנהל מחלקת העליה של הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים, ובשנות התגברות הנאציות, המלחמה והשואה היהודית שנשארה בעקבותיה הוטל עליו לרכז את ניהול העליה, עלית הנוער, ההצלה, העלאת שארית הפליטה וכו', ובתפקידו זה נסע כמה פעמים לשם סידורים והשתדלויות בארצות-חוץ. על פעולותיו אלה

פרסם ב-1945 את הספר "הצלה ועליה בימי שואה" (הוצאת המחלקה לנוער של ההנהלה הציונית).

במושב הועד הפועל הציוני, שהתכנס בארץ אחרי הקמת מדינת ישראל, חולקו התפקידים והסמכויות בין המדינה לבין הסוכנות היהודית (ההנהלה הציונית). אז נבחר למנהל המחלקות לארגון והסברה בהנהלת הסוכנות בירושלים ולסגן יו"ר ההנהלה.

פרסם מאמרים ב"העתיד", "ובר" וב"ספר החלוץ".

צאצאיו: נחמה, דוד.

הרב מאיר ברלין

נולד בוולוז'ין, פלך וילנה (כיום ברוסיה הלבנה), כ"ט ניסן תר"מ (1880), לאביו הרב הגאון נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב" - מגדולי הגאונים ברוסיה, ראש ישיבת וולוז'ין במשך 40 שנה, מראשוני הרבנים ברוסיה שנתן את ידו לחיבת ציון ופעל למענה, חתם יחד עם הרב שמואל מוהליבר על הכרוז שביסס את המנהג להעמיד בבתי-הכנסיות בזמן תפילת מנחה של ערב יום-כפור בין יתר הקערות לאוסף כספים לצרכי צדקה גם קערה לטובת ישוב ארץ-ישראל, - דבר שהיה נושא להתנגדות חריפה וגם להתלהבות ולפעילות רבת חום נפשי לחובביציון, נבחר לאחד היועצים בהנהגת חובבי ציון והתענין והשפיע בכל פרטי הפעולה בגולה ובארץ ; השאיר אחריו פירוש על התורה והרבה ספרים חשובים בהלכה ובאגדה ; נפטר בוארשה (תרנ"ג), ולאמו בתיה מרים בת הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין מנובהארדוק (מחבר ספרי "ערוך השלחן").

החל ללמוד בחדר ובן 8 החל ללמוד בישיבת וולוז'ין בעזרת אחד האברכים לומדי הישיבה, ובו בזמן החל ללמוד את השפה הרוסית מפי מורה פרטי. כשסגר השלטון הרוסי את הישיבה בתרנ"ב והמשפחה עברה לוארשה, המשיך ללמוד שם.

אחרי פטירת אביו (כ"ח אדר תרנ"ג) למד שנה אחת בישיבת טלז. אח"כ בישיבת חתן-אחותו, הגאון ר' חיים סולובייצ'יק בבריסק, ומשנתו ה-18 ואילך בישיבת אבי-אמו בנובהראדוק והוסמך לרבנות.

בתרס"ב נשא לאשה את ביילה בת ר' טוביה רבינוביץ ממאזייק, ליטא.

מבחרותו הצטרף לתנועה הציונית ול"מזרחי" והצטיין כסופר-פובליציסט וכנואם לטובת הענין. בתרס"ג נבחר כציר לקונגרס הציוני השביעי ("קונגרס אוגנדה") מטעם אגודת הציונים באושמיאנה. השתתף לפני פתיחת הקונגרס בועידת "ציוני ציון" שכינס מ. אוסישקין בפריבורג, ובקונגרס היה אחד מנואמי המזרחי נגד הצעת אוגנדה.

אחרי הקונגרס עבר לוילנה, פעל רבות למען בנין הסתדרות המזרחי ברוסיה ועמד בראש ה"כולל" של בית-הכנסת הישן. אחרי שנים אחדות נתמנה למזכיר ראשי של הסתדרות המזרחי העולמית, שמרכזה היה בברלין, עבר שמה וערך והוציא את השבועון "העברי",

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1374). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1374