Volume 3

Page 1381

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חינוך מסורתי וכללי, גמר בית-ספר תיכוני למסחר והיה פעיל בתנועות-נוער ציוניות.

ב-1924 עלה לארץ בהביאו אנית עולים "קרץ" מרוסיה בפקודת המרכז החשאי של התנועה הציונית ברוסיה (כל נוסעי האניה, חוץ ממנו, היו בלי ויזות, בהשתדלותם של הרב שלמה הכהן אהרנסון והקולונל קיש, נתן הנציב העליון סיר הרברט סמואל רשות מיוחדת להוריד את כל נוסעי האניה, לאחר שועד הקהלת ביפו-ת"א נתן ערבות נוטריונית שהעולים

לא יפלו למעמסה על הממשלה). עבד כחמש שנים בסלילת כבישים בארץ ובבנין בתל-אביב, השתתף ביסוד התאגדות הספורט "הפועל" ו"הבחרות הסוציאליסטית".

אחרי מהומות אב תרפ"ט יצא לצרפת, למד במשך 5 שנים משפטים באוניברסיטת טולוז והוסמך לעורךדין, ואחרי לימוד-מחקר נוסף והגשת דיסרטציה על "ארץ ישראל תחת האפוטרופסות של חבר-הלאומים" והגנתו עליה הוסמך לדוקטור למשפטים וחזר ארצה. ב-1936 עבר בירושלים את הבחינות ל"עורכי-דין זרים" (שרכשו את השכלתם המשפטית בארצות אחרות), קיבל רשיון לעבוד כעו"ד בארץ, ומאז הוא עוסק במקצועו בתל-אביב.

פעיל בתנועות פוליטיות ציוניות ובמוסדות צבוריים, ישוביים ובינלאומיים. היה חבר הועד הפועל הארצי של התאחדות הציונים הכלליים, מאז איחודה עם ברית הציונים הכלליים היה חבר הועד הפועל של המפלגה המאוחדת "הסתדרות הציונים הכלליים", ומשנוסדה בסתיו 1948 המפלגה הפרוגרסיבית הצטרף אליה ונבחר לחבר הועד הפועל שלה.

פעיל בבניה החפשית בארץ-ישראל. היה נשיא לשכת "מוריה" בשנות 1942-43 ובשנות 1945-46. המפקח הראשון הגדול של הלשכה הלאומית הגדולה לארץ ישראל ומראשי פעיליה. עומד בראש הועדה להקמת בנין גדול (היכל) לבניה החפשית בתל-אביב. פעיל גם במסדר "בני ברית", בלשכת "שער ציון" בתל-אביב.

בתו: מעינה.

אברהם בן-יעקב

לאביו ר' יעקב משה ולאמו כאתון בת עזרא ניסן .

נולד בבגדאד, י' תשרי תרע"ה (30.9.1914). התחנך ב"מדרש ת"ת" ובבית הספר הערבי העממי "מכתב אלתעאוון". בניסן תרפ"ה (1925) עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו ויתישבו בירושלים. בשנת תר"ץ גמר בהצטיינות את ביה"ס העממי "ת"ת מזרחי". בשנת תרצ"ה גמר את "בית המדרש למורים (סמינר) מזרחי". החל משנת תרצ"ו (1936) משמש מורה בבתי-הספר של מחלקת החנוך לכנסת ישראל. בשנים תרצ"ו-תש"ב לימד בתל-אביב ואח"כ עבר לירושלים. חבר שני ספרי-עזר למורים ולתלמידי בתי-ספר תיכוניים מאושרים ע"י מחלקת החנוך : "תורת הקרבנות" (ירושלים, תרצ"ט); "תורת התרומה והמעשר" (ירושלים, תש"ב). שני ספרים אלו שנכתבו בצורה שיטתית בבחינת מעט המחזיק את המרובה עוררו הערכה חיובית מצד המורים והם משמשים ספרי עזר ללמוד החומש. בשנת תש"ז פרסם חוברת-קריאה לנער בשפ "מאשפות ירים אביון" - ספור פולוקלורי, ברשותו נמצאים מוכנים להדפסה כמה יספרי-למוד אחרים: "טבע ומולדת" לכתה ג' (7 חוברות): "עשרים וארבע מתנות כהונה", ספרי סכומים ללמוד התנ"ך ועוד.

חבר הועדה לחנוך ולתרבות שליד ועד העדה הספרדית בירושלים, חבר ועד בית חנוך יתומים לעדת הספרדים בירושלים. עסקן צבורי המטף לראורגניזציה בסדרים הקיימים במוסדות העדה הספרדית בארץ, בטול ה"חלוקה", תמיכה במפעלים פרודוקטיביים, ופעולה כבירה להרמת מצבם הרוחני של יהודי המזרח.

החל משנת תרצ"ה (1935) פרסם כמאתיים מאמרים על נושאים חנוכיים, הסטוריים, פולוקלוריים, לשוניים ועניני השעה. מפרי עטו התפרסמו בעתונים, השבועונים והירחונים: "דאר היום"; "חדשות אחרונות" (בעריכת פ. גינזבורג) ; "הארץ"; "הבקר"; "המשקיף"; "הד החנוך"; "רבעון ירושלים" ; "היום" (המופיע בירושלים); "העולם" ; "במישור" ; "סיני"; "מאזנים" ; "קרית ספר"; "המזרח"; "הד המזרח";

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1381). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1381