Volume 3

Page 1385

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ציאליזם, שוחרר בתנאי שיעזוב את אודיסה. חזר לויניצה והופיע בנשפים פרטיים ודקלם מיצירותיו, הציג בעצמו הצגות באידיש ואח"כ הופיע בפעם הראשונה בהצגת חובבים שהציגה את "מירה-לה אפרת", ומאז נכנס לעולם התיאטרלי והשתתף בלהקות שחקנים מקצועיים ובלהקה הנודדת של יעקב ליברט ש"הקולטור ליגה" בקיוב העמידה תחת פיקוחה, אחרי המהפכה, את כל מוסדות ההשכלה היהודיים ובתוכם גם את התיאטרון היהודי. ב-1919 1917 שימש כמורה לדברי ימי ישראל בגמנסיה עברית בויניצה, שהיה ממיסדיה. הציג במה יצירות בעברית בהשתתפות התלמידים ועמד שם בראש האגודה הדרמתית,

בסוף 1917 נפגש בויניצה עם דוד ורדי , ויחד הופיעו בכמה נשפים ותקעו כף זה לזה כי ישחקו יחד בתיאטרון עברי, ורדי נסע אז למוסקבה להפגש עם ראשוני "הבימה". כעבור זמן-מה שלח אליו הזמנה שיבוא למוסקבה ולהצטרף ללהקת "הבימה" שנתארגנה אז. אך לרגל שיבושי הדרכים וחלופי השלטונות לא יכול היה לקבל רשיון יציאה. בויניצה לא נתנו לו להציג הצגות בעברית מטעם השלטונות הסוביטיים והתירו לו להציג באידיש מחזות על נושאים סוציאליים.

בו' חשון תרע"ט נשא לאשה את דבורה בת פנחס ליב זק , מדרנא-ווטרא שבבוקובינה (חברתו הנאמנה ששיתפה פעולה אתו בכל עבודתו האמנותית. בשנת 1920 נתקבל לתיאטרון "הבימה" במוסקבה בהדרכתם של האמנים הגדולים : סטניסלבסקי ווכטנגוב ומאז ועד יומו האחרון לא נפרד מהם.

היה יד ימינו ועוזרו המובהק של ב. י. וורשילוב, הבמאי של "הבימה" במוסקבה אחרי ווכטנגוב, בביימו את "הגולם" של לייויק. השתתף במשלחת הסרטים וחברי "הבימה" להסרטת "המבול" של שלום עליכם, ע"י "פרולטקינו" בבימויו של הבמאי לסרטים א. איבאנוב, הצייר פאלק והמוסיקאי מ. מילנר - בשנת 1926 שבחרה את ויניצה והעיירות הסמוכות לה, בסביבה שבה נולד והתחנך.

בשנת 1925 ביקר ביחד עם חברי "הבימה" בא"י, וייצג את "הבימה" בקבלת הפנים הרשמית שסודרה מטעפ עירית תל-אביב, בהשתתפותו של המשורר ח. נ. ביאליק.

השתתף בכל נדודי "הבימה" בשנת 1925 בלטביה, בליטה ובורשא.

בשנת 1928 עלה לארץ יחד עם חברי הבימה על מנת להשתקע בה.

רשימותיו הראשונות בעברית פרסם ב"הזמן" הוילנאי, במדור "ידיעות מערי השדה" - בעלום שם, רשימות על התיאטרון ב"דבר" בחתימת : "בן-בית " (1925), ב"כתובים" ובשנת 1926 בעתונים "דאס פאלק" ו"פרימארגון" בריגה, "די אידישע שטימע" בקובנה, "היינט" ו"ליטערארישע בלעטער" בורשא, "מארגן זשורנאל", "טאג" ובשבועון "דאס אידישע פאלק" בניו-יורק, פרקי זכרונות ב"זשורנאל ייברייסקיה ליטופים" ברוסית.

חיבר מחזות ועיבד להצגות כמרה דברים מיצירות שלום עליכם שהוצגו בערים שונות באוקראינה.

הכנים מאוצרות היהדות ומהחיים המסורתיים של העיירה היהודית וממקורות הפולקלור היהודי העממי לתוך התיאטרון והרפורטואר של "הבימה" ביחד עם זה היה גם חובב את השישיות והמקוריות של היצירות התנכיות והיה גואל המחזה התנכי.

הקדיש מזמנו ללימוד פרק יומי בתנ"ך ובשבתות ללימודי תלמוד.

השתתף בעשרים ושמונה תפקידים בעשרים וחמש הצגות של "הבימה".

כבמאי הציג ועיבד עשרים הצגות ב"הבימה": "כבלים" (ה. ליווק, 1931), "עמך" ביחד עם צ. פרידלנד (שלום עליכם, 1932), "יום הששי הקצר" (ח. נ. ביאליק, 1933), "רחב" (ה. סקלר, 1933), "אותו ואת בגו'' (י. ד. ברקוביץ, 1934), "מעשה כשפים" (עפ"י שלום עליכם, 1934), "עלי כנור" (עפ"י שלום עליכם, 1935), "אהבה שבקצבה" (ר. גאו וו. גרינווד, 1936), "החשבון האחרון" (נחום סוקולוב, 1936), "מסעות בנימין השלישי", ביחד עם א. ברץ, ומעובד ע"י ראובן גרוסמן (מנדלי מוכר ספרים, 1937), "המגפה הלבנה" (קרל צ'אפק, 1938), "כתריאלים" (שלום עליכם, 1939), "מי האיש" (ה. ליוויק, 1939), "אדם ושטן" יעקב גורדין, 1940), "מיכל בת-שאול" (א. אשמן, 1941), "הסוחר מווארשה" (רומן ברנדשטטר, 1941), "שני עולמות" (מקס צוויג, 1942), "האדמה הזאת" (א. אשמן, 1942), "בת יפתח" בעבודו של מקס ברוד (ק. חוה בושביץ, 1943) ו"טוביה החולב" (עפ"י שלום עליכם, מאת י. ד. ברקוביץ, 1943).

הדריך את עודד אבישר בעיבוד "אהבת ציון" לאברהם מאפו, למחזה ב-8 תמונות, שעמד להציגו ב"הבימה" בשנת תש"ו.

כבמאי היה מעבד את המחזות, מכין את הסקיצות לתפארות, וחומר למוסיקה וכותב הפזמונים.

עמד בחליפת מכתבים עם גדולי הסופרים בארץ ובחו"ל (ביאליק, ליוויק, סקלר, ז. שניאור, יצחק כצנלסון, ד"ר ח. הררי, יעקב רבינוביץ, ק. י. סילמן, דוד שמעונוביץ, מתתיהו שוהם ועוד).

התחבב על חבריו ב"הבימה" וייצג אותה בהופעותיה הפומבית בארץ ובחו"ל והיה דוברה בעל פה ובכתב.

בתש"ג קיבל מהמועצה המקומית חדרה כפרס להשגת "האדמה הזאת" שהוצגה בפעם ה-101 במושבה, סמל חדרה מצופה זהב.

נפטר בירושלים י' ניסן תש"ו (11.4.46) והובא לקבורה בבית הקברות נחלת יצחק בתל-אביב.

לזכרו הופיעה חוברת "במה" (סיון תש"ו), הוצאת חוג הבימה.ת"א.

"ספר צ'מרינסקי" - דרך היצירה של במאי עכרי (ליום השנה למותו, י' ניסן תש"ז, הוצאת "לעם").

"חדר צ'מרינסקי", מוזיאון וארכיון לפעולתו האמנתית והספרותית - בחדר עבודתו, ביזמתה ובטיפולתה השקדנית של רעיתו.

"אולם צ'מרינסקי" המכיל בכתליו את האולפן לציור ולפיסול מטעם ועדת התרבות של מועצת פועלי ת"א.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1385). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1385