Volume 3

Page 1391

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

ייבין (1933); "חדשות אחרונות", בעריכתו של פ. גינזבורג (1936); "הירדן" - עתונה של המפלגה הרביזיוניסטית (1936-1937); עורך המדור הערבי של "הבוקר" (החל משנת 1937). במרץ 1939, לאחר שבקר בארצות השכנות ופרסם שורת מאמרים על המצב בארצות אלו, נעצר לפי חוקי שעת ההדום ונשאר אסור עד חדש נובמבר. בשנת 1940 נעצר שנית לחדשיים (אוקטובר-דצמבר). בשנים 1942-1946 ערך את השבועון "הד-המזרח" - בטאון ליהדות הספרדית שי"ל בירושלים ע"י מר אליהו אלישר, בו לחם נגד הכחות הנחשלים שבקרב עדות המזרח, ופרסם בו שורה של מאמרים על בעיות המזרח התיכון. על נושאים אלו כתב בקביעות גם בשבועון "פלסטין טריביון" החל מיום הופעתו ב-1945. כמה ממאמריו על השאלה הערבית שפרסם בעתונות העברית בארץ נתרגמו בעתונות האידישית (כגון "אונזער וועלט", "נייה וועלט") ובעתונות האנגלית בארצות האנגלו-זקסיות (כגון "ג'ואיש כרוניקל" ו"ג'ואיש סטנדרט" באנגליה : "ניו פלסטין" בארה"ב).

בשנת 1943 נהל קורס להכשרת מדריכים מבני עדות המזרח שיפעלו בגולת המזרח, בגלל ההתגיסות לצבא של חברי הקורס לא הוכתרה פעולה זו בהצלחה. החל משנת תש"ה הוא חבר ועד עדת הספרדים בירושלים. עורך מחדש את השבועון "הד המזרח".

צאצאיו: דב, דקלה .

גרשון (הרמן) סוויט

לאביו מנחם-מנדל ואמו שרה בת יהודה-ליב אוס טרובסקי . נולד בעיירה שפולה, פלך קיוב, בראשון לינואר 1893.

למד בחדר, היה אקסטרן על יד הגמנסיה בזלטופול. ב-1917 נכנס לאוניברסיטה קיוב וב-1920 - לאוניברסיטר, אודיסה, לפקולטה וההיסטורית-פילולוגית.

נשא לאשה את יהודית בת חנן וואהל, מברלין.

החל את פעולתו העתונאית בקיוב, בשנת 1917, בעתונות הרוסית והאירית. בסוף 1920 יצא את רוסיה, ישב כשנה וחצי בקישינוב, עבד בעתונות האידית

והרוסית, היה גם מנצח על מקהלה בבית-כנסת. באביב 1922 עבר לברלין ונעשה לסופרם של עתונים שונים באידית וברוסית באירופה ואמריקה. החל מ-1927 משתתף ב"הארץ". באפריל 1933 עבר לפריס וישב שם ישיבת קבע עד לעלותו ארצה. היה לסופרו של העתון מברלין, אחרי זה - מפריס, מקונגרסים ציוניים וביןלאומיים וכו'. ציוני מנעוריו.

ב-1934 בקר בארץ כתייר. בסוף ינואר 1935 עלה ארצה והשתקע בירושלים בבחינת חבר מערכת "הארץ" וכסופר עתוני-חוץ. פרסם אלפי מאמרים וקורספונדנציות בעתונים שונים בעברית, אידית, רוסית, גרמנית, אנגלית. חבר ההסתדרות של הציונים הכלליים. פעיל באגודת העתונאים. במשך שנים שמש יושב ראש אגודת העתונאים בירושלים. חבר הנשיאות של האגוד הארצי של עתונאי הארץ. הרצה כ-150 הרצאות ב"קול ירושלים" על מוסיקה, חזנות, רוסיה, ספרות וכו'.

ד"ר יום-טוב לוינסקי

נולד ד' אב תרנ"ט, בזמברוב (פלך לומזה, פולין), לאביו ישראל מרדכי (מנהל בית-ספר עברי, משכיל, עסקן ציוני מובהק) ולאמו צפורה בת ר' נחמן יעקוב מזאמברוב (ממשפחת בעל ה"תוספות יוםטוב" - מצד אם אביו).

למד בחדרים ובישיבת לומזה. שמע שעורים פדגוגיים למורים בלומזה - מטעם השלטון הגרמני ובסמינריון הממשלתי למורים בורשה. לאחר עבודה של שנתים בצבא הפולני (מקשר תרבותי) גמר בווילנה קורסים פדגוגיים למורים (ע"י "תרבות"), מחלקה ח' של הגמנסיה העברית. 1923/24 למד במחלקה ההומניסטית של האוניברסיטה הפולנית בווילנה, הוצא משם בגלל עבודתו הציונית (יושב ראש הסתדרות הסטודנטים הציונים "ארץ ודרור", חבר הועד של הסתדרות המורים העברים בליטה המרכזית ובועד למען האוניברסיטה העברית בירושלים, עם ד"ר יוסף רגנסבורג, חייקל לונסקי ואחרים). עבר לשנת הלימודים 1924/25 לליג', בלגיה, למכללה הממלכתית. גמר הפקולטה לפילוסופיה והמכון הגבוה לשפות המזרח. יושב ראש הסתדרות הסטודנטים הציונים בליג', פעיל בארגון מאות הפועלים היהודים שעבדו במכרות הפחם ובתעשייה הכבדה של ברזל בוואלוניה - למען ארץישראל העובדת ולמען הכשרתם ועלייתם לארץ. 1935 קבל תואר ד"ר לדברי הימים וספרויות המזרח (עבודת מחקר: החיתים לאור המסורת והמדע) ועלה אותה שנה לארץ עם בני ביתו.

עסק בהוראה בלומזה (בית הספר "תורה ודעת"), בווילנה (ת''ת העירוני) וכעשר שנים בארץ בבתי ספר תיכוניים.

ממייסדי "צעירי-ציון" בלומזה וחבר הועד - של צ. צ. בלומזה ובוורשה. יו"ר התנועה המאוחדת של צ. צ. ופועלי-ציון באנטוורפן, מזכיר ראשי של הועד המרכזי בבלגיה, חבר מפא"י בארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1391). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1391