Volume 3

Page 1392

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

עבודתו הספרותית החל ב"החלוץ", וורשה (חתם: טביומי), מאמרי מדע וספרות ב"ווילנער מאג"; 1925/26 עורך השבועון "די יודישע פרעסע" באנטוורפן, מטעם הפדרציה הציונית בבלגיה. 1927/28 עורך "מאזנים" (עם י. י. גלס), במה לדברי ספרות ומדע במערבה של אירופה. העורך הבלגי של ה"פאריזער היינט" (1927/30), עורך השבועון "די יידישע צייטונג" (אנטווערפן, 1929/30), עורך ראשי של העתון היומי "דער בעלגישער טאג" (1930/31), "דער וועגווייזער" (שבועון). יפרסם מאות מאמרי מחקר ומונוגרפיות (אריאס מונטאנוס, משה מנדלסון, היהודי הנצחי באגדות הבלגים, כיצד הכו את המן בתפוצות ? יסודות עבריים בשפה ההולנדית, מחקרים בלשון רב האי גאון ואחרים), מאמרים רבים על נושאים פולקלוריים, בעיקר על מנהגי ישראל בחגים ומועדים, ("דבר", "דבר לילדים"), אנציקלופדיה כללית "מסדה" (חבר המערכת), אנציקלופדיה נעורים, "הארץ", "הצופה", "סיני", "הדואר", מתימן לציון, אדר היקר ועוד). מ-1944 - עורך בהוצאת ספרים "דביר". עורך "רשומות", סדרה חדשה, (ארבעה כרכים, עם דוב שטוק) ספר המועדים (הוצאת "דביר" ואוהל שם), ממייסדי החברה העברית לפולקלור יהודי "ידע-עם" והרוח החיה בה, יושב ראש הועד הפועל וההנהלה, עורך הבמה לפולקלור יהודי "ידע-עם", חבר הועד הפועל של מועצת המורים למען הקק"ל ויו"ר הועדה הארצית לימי הולדת, אח בלשכת "בני

ברית". חוקר בעל-שם בספרות הפולקלור היהודי, עורך ומכין לדפוס פנקס רב ההיקף לזכר קהילת לומזה. בכתב-יד: "אגדת היהודי הנצחי על פרשת הדרכים" (מחקר היסטורי-פולקלורי, רב הכמות) "סגולות לחשים ורפואות לעצור דם", "לכסיקון החגים והמועדים" וכמה עשרות מחקרים ומונוגרפיות על נושאים פולקלוריים.

אשתו - יוטה בת ר' הלל לרמן מפינסק.

בנותיו: שולמית אשת אבישי הרובי, אסתר .

יצחק יציב (שפיגלמן)

נולד בסוחוצ'ין, ליד פלונסק, פולין, אייר תר"ן (2.5.1890), לאביו ברוך (עורך-דין בלתי-מוסמך) ולאמו שרה רבקה בת יצחק יעקב גוז'יק. למד בחדרים ובבית-המדרש. ונמשך בנעוריו להשכלה ולציונות.

ב-1910 עלה ארצה ונכנס ללמוד בבית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית בירושלים,

ובעת "מלחמת השפות" ב-1913 עזב עם חבריו את המוסד של החברה הגרמנית, עבר אל בית-המדרש למורים הלאומי שהוקם אז ובו גמר את למודיו ב-1914, הוסמך להוראה והיה מורה בתל אביב ובירושלים.

בשנות למודיו בירושלים חי ב"קומונה" של הסמינריסטים ותלמידי "בצלאל'', הצטרף למפלגת "פועלי ציון" ובשנות מלחמת-העולם הראשונה היה בה עסקן ספרותי ותרבותי.

אחרי כניסת הצבא הבריטי לדרום הארץ התנדב ב-1918 לגדוד העברי הארצישראלי. היה חבר בועד החיילים. ושרת במצרים ובארץ. אחרי השחרור החל לעבוד בעתונות, ובשנות 1921/22 השתלם בבתיספר גבוהים בברלין.

נשא לאשה את מרי בת ישראל רוזובסקי (עסקנית וסופרת, מהחברות הראשונות של קבוצת "אחוה" בפתח-תקוה).

מ-1923 ועד 1929 עזר לברל כצנלסון ולאליהו גולומב בעריכת "קונטרס" של אחדות העבודה" ומשנוסד העתון היומי "דבר" ב-1925 עבד בו בקביעות. שנים אחדות ערך בו, יחד עם ברכה חבס , תוספת מיוחדת לילדים, ומ-1936 ואילך היה עורכו של "דבר לילדים" והמשיך לעבוד ב"דבר" ובעריכת העתון היומי המנוקד "הגה" שהיה מיועד לעולים חדשים. היה כתבו הקבוע של ה"פארווערטס" הניויורקי.

כתב הרבה רפורטז'ות, מאמרים ורשימות מחיי הפועלים והצבור בכלל ובשאלות השעה.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1392). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1392