Volume 3

Page 1393

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

נפטר בתל-אביב, ח' סיון תש"ז, ונקבר בביתהעלמין הישן.

על שמו הוקם ב"קרית חיים" (מפרץ חיפה) "בית יציב", מועדון ומגרש משחקים לילדים, כיום משמש מועדון זה - מועדון לחילים.

בהוצאת "דבר לילדים" הופיע בתש"ט ספרו "במעגל הימים" (לילדים ולנוער, פרקים מן המסכת הגדולה של דור התחיה, מראשית ימי ביל"ו ועד סמוך להכרזה על מדינת ישראל, 416 עמודים, שפע ציורים ותמונות - הציורים ע" נחום גוטמן. דברי הקדמה - יעקב פיכמן. כינס והביא לדפוס - מנחם שחורי.

מרדכי זק"ש

לאביו יצחק (בעל אכסניה) ולאמו ריינה לבית שוט לנדר . נולד בשאוול, פלך קובנה (ליטא), ט"ו אלול תר"כ (1860).

קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות, אח"כ השתלם בלמודים כלליים כאקסטרן, נבחן ונתקבל לפוליטכניון בריגא ולמד שם שלש שנים ולא סיימו מסבות משפחתיות שונות.

בשנת 1883 עבר לפטרבורג והחל לעסוק במסחר כסוכן חברת "זינגר" ובתעשית תחבושות, אגדים ומחוכים ופיתח את תעשיתו זו לאחת התעשיות הגדולית ברוסיה.

נשא לאשה את רחל בת הרב ר' יוסף זכריה שטרן (רבה המפורסם של שאוול, והיה ידוע בשם "הגאון מוילנא השאוולאי", מחבר הספר "זכר יהוסף") נפטרה בקיץ תרנ"ו בגפסל (אסטוניה).

הצטרף לתנועת חיבת ציון מראשיתה והיה מפעיליה בעיר הבירה. השתתף בפעולות החברה "מפיצי השכלה" והיה ממנהליה.

נתן את ידו לציונות המדינית בראשית הופעתה והיה החותם הראשון על העתון "די וועלט" של הד"ר תיאודור הרצל בשנת 1896, ויסד יחד עם אלכסנדר רפפורט (העורך והמו"ל של העתון היומי הראשון באידית "דער פריינד" ברוסיה. ראה כרך שני, עמוד 1003). את החוג הציוני הראשון בפטרבורג. ביתו שימש כמרכז

הציונים הפעילים, שממנה יצאה הקבוצה הציונית שפעולותיה התפרסמו בציונות הרוסית והעולמית ("הקבוצה" של ה"ראזסוויעט" א. אידלסון, א. גולדשטיין, ד. פסמניק, ז. ז'בוטינסקי, ש. גפשטיין, מרדכי בן-הלל הכהן, ישראל רוזוב ועוד). היה בידידות עם טובי האינטליגנציה העברית בפטרבורג, עם הד"ר ל. קצנלסון (בוקי בן-יוגלי), ד"ר י. ל. קנטור (יוצר העתון העברי היומי הראשון "היום" ברוסיה) ועוד.

השתתף בכנסית ציוני רוסיה הראשונה בורשה (1398), היה ציר הקונגרס הציוני הרביעי בלונדון (1900) והקונגרס הציוני הששי בבזל (1903) והצביע נגד תכנית "אוגנדה", ציר הכנסיה הציונית במינסק (1902), היה בועדה המסדרת את ועידת ציוני רוסיה הגדולה השביעית בפטרבורג (1917) אחרי המהפכה, ומימן חלק גדול מהוצאות הועידה על חשבונו.

עמד על משמרתו הציונית והצבורית היהודית הכללית ולא היה אף מפעל יהודי, ציוני, ספרותי ותרבותי שלא השתתף בו.

בשנת 1903 היה ממיסדי הדו-שבועון העברי "הזמן" בפטרבורג ביחד עם בן-ציון כץ - עורכו, והיה מבעלי רוב המניות של העתון.

בשנת 1917 בבחירות לקהילה הדמוקרטית הראשונה בפטרבורג נבחר לסגן יו"ר הקהילה. ואח"כ ליושב ראש.

בשנת 1917 ממייסדי העתון הציוני היומי הגדול "פעטראגראדער טאגבלאט", ביחד עם העסקנים הציונים דוד כהן ויצחק עוזרמן שהופיע בעריכתו הראשית של יצחק גרינבוים. השתתף בו במניות היסוד והיה לאחד המו"לים שלו.

בשנת 1923 עזב את רוסיה, התישב זמנית בברלין.

ביחד עם שלמה גפשטיין וד"ר יוליוס ברוצקוס יסד את חברת "משק" שקנתה שטח גדול במפרץ חיפה (שעברה אח"כ עם חיסולה לחברת "קהילות ציון").

בשנת 1925 עלה לארץ להשתקע (ביקורים קודמים : 1909 וב-1923). נבחר לאחד ממנהלי בנק אשראי שנוסד אז ביזמתם של מאיר דיזנגוף ויחיאל רבינוביץ. שימש בו בתפקיד זה עד ימי המלחמה העולמית השניה.

מסר סכום של 500 פרנק זהב לשם הקמת ספריה ע"ש רעיתו רחל זקש בכפר-סבא, שהתקיימה בביתו של נתן רפופורט עד הגרוש בימי המלחמה העולמית הראשונה.

גם בארץ הצטיין בפעולותו בעסקנות צבורית. נבחר לחבר הועד הפועל הארצי של קרן היסוד, אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית, ברית ראשונים, הועד המפקח של הגימנסיה העברית "הרצליה", קרן הקימת לישראל, הועד הפועל של הסתדרות הציונים הכלליים, "מגן", ועד "בית אחד העם", ועד "בית ביאליק" ועוד.

רכש אדמה בכפר סבא ונטע פרדס בעבודה עברית טהורה.

נפטר בתל-אביב, כ"ג תמוז תש"ו (22.7.46) ונקבר בבית העלמין הישן.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1393). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1393