Volume 3

Page 1395

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

("בית ברכה") בשכונת יד אליהו. ארגנה את המחסן המרכזי להלבשה, שנעשה אח"כ מוסד עירוני ברשת מפעלי המחלקה הסוציאלית.

צאצאיה : תמר אשת דב רייכמן, יעקב, יהודה .

ד"ר שלמה (פרידריך) ברנשטיין

נולד במיינינגן, גרמניה, בשנת תר"ן (12.6.1890), לאביו שמואל.

למד בבית-ספר תיכוני ובאוניברסיטת אייזנבאך ורכש לו השכלה מסחרית גבוהה בגרמניה ובהולנד בשנות 1907/14, ומ-1915 ועד 1935 עסק במסחר קפה בסיטונות ברוטרדאם שבהולנד.

נשא לאשה את יונה (חנה) בת חיים (פליכס) מיכלזון מקניגסברג.

עוד בהיותו סטודנט הצטרף לתנועה הציונית ולקח חלק פעיל בהנהגת ההסתדרות הציונית בהולנד כחבר הועד הפועל שלה בשנות 1924/30 ונשיאה ב-1930/34. היה עורך ראשי ואח"כ עורך-כבוד של השבועון הציוני ההולנדי בשנות 1910/35. השתתף בועידות ארציות ובקונגרסים ויצג בהם את הכיוון ההולנדי של נחמיה דה לימה והדרישה לציונות גדולה ולניהול משקי לפי חוקי הכלכלה הכלליים והמציאות הארצי-ישראלית. פרסם הרבה מאמרים בעתונות הציונית בהולנד ואת הספר "האנטישמיות כתופעה חברתית" (בגרמנית), בו הסביר את האנטישמיות כפונקציה של מחלות החברי. המיוחדות, שאין להן תרופה מוחלטת והתרופה היחידה היא: להוציא את האובייקט שלה, את העם היהודי, מבין הגוייט ולרכזו בארצו.

עלה ארצה ב-1936 והשקיע הון עצמי והון של ציונים מחויל במפעלי בנין ופיתוח בעיר ובכפר. התמסר ללימוד השפה בדיבור ובכתב וחידש את פעילותו בחיים הציוניים ובעתונאות. ב-1937 נבחר לחבר הועד הפועל של ברית הציונים הכלליים, ב-1943 לנשיאה, ובעת איחוד שני פלגי הגיונות הכללית ב-1946

נבחר לנשיאה של הסתדרות הציונים הכלליים. בשנות 1937/46 היה אחד העורכים הראשיים של "הבוקר" (בעיקר בעניני מדיניות וכלכלה).

בקונגרס הציוני הכ"ב ב-1946 נבחר למנהל המחלקה למסחר ותעשיה של הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים, ועם הקמת מדינת ישראל באייר תש"ח נתמנה לשר המסחר, התעשיה והאספקה בממשלה הזמנית.

בבחירות לאספה המכוננת למדינת ישראל ביום כ"ד טבת תש"ט נבחר ברשימת "צ" - הסתדרות הציונים הכלליים - מפלגת המרכז, בתור חבר האספה המכוננת.

צאצאיו : דוד, רחל אשת פנחס אנדרסון, יהודית אשת מאיר בן-אורי (ראה עמוד 1352), משה .

עבר הדני (אהרן פלדמן)

לאביו ניסן צבי פלדמן (קבלן לכבישים, ממשפחת חוכרי אחוזות ברוסיה הלבנה, משכיל עברי וחובב ציון) ולאמו שושנה בת עקיבא צ'מרינסקי.

נולד כ"ב ניסן תרנ"ט (1899) באחוזה זדויז'ה ע"י פינסק.

עם המהומות של שנת 1905 ברוסיה הצארית, לאחר שהאב נפצע קשה ע"י האכרים הפורעים, עברה המשפחה מהכפר לעיר פינסק ובה נתחנך עם אחיו הבכור יעקב דוד , תחילה בחדר ואח"כ אצל טובי המורים שבעיר, וביניהם א. א. פיינשטיין בכללם.

יסד עם חבריו לגיל אגודת חובבי שפת עבר בחסות הציונים שבעיר (יוסף ברגין, יחיאל ויצמן ואחרים) ודוברי עברית, אף הכשירו את עצמם לעלות לארץ-ישראל. רובם עלו לארץ מהם (י. גוריון, אפרתי, וי. איזנברג) לבית הספר החקלאי בפתח-תקוה ומהם לגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב.

בשנת 1913 נשלח ע"י הוריו ארצה והתחיל את לימודיו בכיתה הרביעית של הגימנסיה "הרצליה" בת"א. מורו ללימודים העבריים החוקר הנודע ד"ר אברהם צפרוני (ראה את הערך שלו בכרך זה), השפיע עליו מרוחו ומידיעותיו, אף ניבא לו עתידות של סופר. בפרוץ המלחמה העולמית ב-1914, נשאר בארץ ועשה עם בית הספר את מחזור הנדונים דרך שומרון והגליל לרגל הגירוש מיפו. למד, עבד ושמר לסירוגין בשפיה, בשומרון ובאחוזה האמריקאית "פוריה" שבגליל התחתון. עם כיבוש השומרון התנדב תוך בחינות-הגמר (של מחזור ו') בגימנסיה "הרצליה" אל הגדוד העברי עם מתנדבי הגליל והשומרון. היה בועד המתנדבים עם חבריו לפעולה: חיים אלפרין, הפועל הוותיק ישראל אורבוך, י. פורוגאלי, אלכסנדר וילבושביץ ואברהם יבלונקין . יחד עמהם נשא-ונתן עם ראשי ועד הצירים: ד"ר דוד אידר, זאב ז'בו טינסקי והקצין הגייס ליפסי . אף נפגשו עם שלושת המפקדים של הגדודים הקיימים (הגדודים ל"ח, ל"ט ומ') ועם מי'ור ג'יימס רוטשילד ושאר פעילי הגיוס בימים ההם. כחייל גדוד המ', עבר בארץ ובגבולותיה

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1395). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1395