Volume 3

Page 1403

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

במרכז הבולשת בירושלים, עמד על משמר עניני היהודים והמוסדות היהודיים, עזר לקצינים בהדרכה, ובשנים האחרונות לשרותו, כשהיה האחראי במחלקה לגירושים מהארץ, עשה ככל יכלתו למנוע את הצלחת המחלקה בגירוש יהודים שנכנסו לארץ ב"אורח בלתי חוקי".

ב-1923 השתתף יחד עם קולונל קיש, שהיה מידידיו הקרובים, ביסוד מועדון "מנורה" של ארגון החיילים המשוחררים בירושלים וניהל אותו במשך כל השנים. נתן את כל מרצו להפיכת מועדון זה

לפינה חמה לחייל המשוחרר מהגדודים העברים של המלחמה העולמית הראשונה. בפרוץ המלחמה העולמית השניה ואחריה מלחמת ישראל, העמיד את עצמו לשירות החייל הישראלי וקבע את מועדון "מנורה" כמועדון לחיילנו. כחובב אמנות וציור היה עוזר לציירים בסידור תערוכותיהם במועדון. כן השתתף ביסוד ארגון החיילים המשוחררים בארץ והיה פעיל גם בו. היה תלמיד חכם, משכיל, חובב הספר העברי, ואסף בביתו ספריה גדולה.

ב-1945 יצא לפנסיה אחרי 25 שנות שרות בממשלה. בשנים האחרונות היה מזכיר הועד למען החייל בירושלים.

נספה באופן טראגי בירושלים, כ"ד תשרי תש"ט (27.10.48).

חלק מרכושו השאיר לידידיו ואת ספריתו ביקש לחלקה בקבוצים ובישובי חיילים.

יצחק רזיאל (רוזנטל)

נולד בעיירה ידינצי, פלך בסראביה, רוסיה, ז' אדר תרנ"ג (1893), לאביו אברהם (סוחר, עסקן, מראשי חסידי הרבי משטיפאנשטי) ולאמו הניה בת שלמה הרמן . למד בחדרים וב"חדר מתוקן".

משנודע לו על קיומה של הגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב החל מתכונן בלימודים, לפי הפרוספקטים שלה, שהגיע לידו, ולעבוד ולהשתכר כסף באופן עצמאי, כדי שיוכל לעלות ארצה וללמוד בה אף בלי עזרת אביו, שבודאי יתנגד לכך, וכן למד ניהול חשבונות.

בסוף 1911 הצליח לעלות ארצה ומחוסר מקום בגימנסיה הרצליה עבר לירושלים ונתקבל שם במחלקה החמישית של הגימנסיה העברית בהנהלת שלמה שילר . כשנסגרה הגימנסיה בראשית מלחמת-העולם הראשונה בגלל היותה תחת חסות צרפת, עבר לתל-אביב ונתקבל למחלקה השביעית של הרצליה, ולבל יגורש מהארץ בנתין אויב התעתמן, התנדב לצבא הטורקי בקבוצה הראשונה של חניכי הרצליה (ברצנקו, כרמי, כספי, שמיון והוא) ונשלחו לבית-ספר לקצינים בבעל-בק שבלבנון. במגפת הטיפוס שפרצה אז בין תלמידי בי"ס זה נספה ברצנקו, והוא הצליח לחזור לדמשק ולהשתחרר זמנית מהצבא. חזר לת"א לגמור את לימודיו, ובזמן ההכנות לבחינות הגמר במחזור החמישי גלה עם הגימנסיה ומוריה ותלמידיה לשפיה (בעת הגירוש הכללי מיפו ות"א באביב תרע"ז) והיה אז ראש ועד התלמידים. אחרי עמדו בבחינת הבגרות עבר לחיפה, יסד וניהל את הצרכניה הקואופרטיבית (הראשונה בארץ). אחרי הכיבוש הבריטי נתמנה למזכיר העדה האשכנזית ואח"כ למזכיר הועד המאוחד של קהלת חיפה (ספרדים ואשכנזים יחד), ונבחר כאחד מנציגי קהלת חיפה לאספת הנבחרים, שבה נוסד הועד הלאומי של יהודי ארץישראל הראשונה.

בעת האספה הזאת בירושלים היתה שם גם ישיבת הועד המרכזי של מפלגת פועלי ציון, והוא, כקרוב אליה עוד מעת לימודו בירושלים, נתמנה למנהל חשבונות ולמזכירו ועוזרו של דוד בלוך-בלומנפלד בהנהלת קפא"י (קופת פועלי ארץ-ישראל מיסודה של "הברית העולמית של פועלי ציון" והמכשיר הכספי שלה להגשמת מפעלי הפועלים בארץ: לשכות עבודה, מטבחי פועלים, יסוד קואופרטיבים לחקלאות ולמלאכה) ובתפקיד זה השתתף בעבודה ארגונית ביסוד הקבוצות אילת השחר, כפר גלעדי, תל-חי ועוד. כן השתתף ביסוד

קופת-חולים של פועלי א"י. השתתף ביסוד "אחדות העבודה", בניהול פעולותיה המשקיות וניהל את שבועונה "קונטרס" ואת ירחונה "האדמה".

עם יסוד ההסתדרות הכללית נכנס ללמוד משפטים בבית-הספר שיסדה אז הממשלה. אחרי זמן מועט הזמינתו ההסתדרות להפסיק את לימודיו ולנהל את עניני עבודתה הקבלנית הגדולה בסלילת כביש חיפה-ג'דה,

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1403). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1403