Volume 3

Page 1413

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

חברת "ועד ההורים המרכזי", חברת המועצה של "ידע עם", חברה בועדת התרבות של ויצ"ו תל-אביב. בועדת התרבות של לשכת "בנות ברית". ב-1944 - מועמדה לאספת הנבחרים ברשימת נשים. כיום ממשיכה לעסק בכתיבה ובקריאת הרצאות על עמי המזרח מטעם ארגוני הנשים בכל חלקי הארץ. בכתובים: חוברת בשם "מסע לארץ ישראל", וספר על "המהפכה של אתא-תורך".

בנותיה : אביבה (קצינה בח"ן ומשוררת), עדינה (אלחוטאית בחיל הרגלים וקרינית-שחקנית).

יצחק בראלי (איזיק ברודני)

לאביו מאיר (בנקאי, בן הרב שלמה מרדכי, רב ברדושקוביצי וביטופצי בעה"מ "אהל שם") ולאמו שינה בת בן-ציון ספיר (סוחר).

נולד בסמורגון (ליטה) א' חשון תרמ"ח.

קיבל חינוך מסורתי וכללי, בחדר, בישיבת סלובודקה, בקולג' האמריקאי בבירות ( 09 -1908), באוניברסיטה ברן (כלכלה מדינית, פילוסופיה ומזרחנות - 14 -1910) .

יו"ר האגודה האקדמית הציונית בברן, ממיסדי "החבר" וחבר המרכז הראשון שלו, ממיסדי "צעירי ציון" וראשיה ברוסיה ובליטה.

בשנות 19 -1917 מנהל הבנק העממי וסגן יו"ר ועד הקהלה בחרקוב.

בשנות 26 -1921 מנהל הבנק היהודי המרכזי בקובנה (ליטה).

נשא לאשה את ד"ר חוה בת עקיבה יהלום.

בשנת 1926 עלה לארץ, נתמנה לחבר ההנהלה של "המשביר" עד 1929. באותה שנה נתמנה למנהל "בנק הפועלים בע"מ" בתל-אביב. חבר וסגן חבר הועד הפועל הציוני בשנות 31 -1921.

ציר הקונגרסים הציוניים מה-11 עד ה-19.

מעסקני הסתדרות העובדים ומפא"י ומומחיה הכלכליים.

היה חבר ההנהלה של "העברה" ושופט עירוני בת''א.

חבר הנהלות : בנק אנגלו פלשתינה בע"מ, הבנק האופותיקאי הכללי של א"י בע"מ, הסנה, מגדל, ניר, ביצור ועוד.

חבר הנשיאות של מגבית ההתגיסות וההצלה.

בנו: מאיר.

היינריך אלחנן יורק-שטיינר

לאביו אהרן (אורי) ולאמו טשרנה בת אלחנן הללר .

נולד בתרי"ט (1859) בעיר סניצה שבסלובקיה ההונגרית למשפחת מתבוללים. אביו מת עליו במגפת החולירע בשנת 1860. אמו האלמנה התפרנסה מחנות מכולת.

בגיל 11 התחיל לעבוד כדי לעזור לאמו בפרנסתה. את השכלתו קבל בבית ספר עממי. בנעוריו הגיע לוינה והשתקע בעיר זו עד צאתו לארץ ישראל.

כשגדל התחיל לעסוק לשם פרנסתו בתעמולה מסחרית ופרסום בחברות חשובות שונות, ומלבד זה עסק בשעות הפנאי בעסקי ספרות ובקורת אמנותית.

בשנת 1884 נשא לאשה את צילה בת אהרן באור . (בזמן מלחמת העולם הראשונה פעלה רבות לטובת פליטי גליציה והשתתפה בהרבה מוסדות חסד וצדקה).

כשהופיעה "מדינת היהודים" של הרצל, הצטרף בהתלהבות ליוצר הציונות המדינית והיה ממיסדי ומיוזמי העתון "די וועלט" והשתתף בו בקביעות. בנאומו בוינה באולמם של "הבונים החפשים" בחג המכבים בשנת 1897, הצליח למזג את מטרות הציוניות עם מטרות "הבונים החפשים". הנאום מצא מאד חן בעיני הרצל שהחליט להדפיס את הנאום הזה והפיצו ברבים במדה רחבה מאד.

הרצל העריך אותו מאד, ולעתים קרובות מסר לו את ההוצאה לפועל של דברים ופעולות חשובים. שלח אותו לרומה, כדי לנהל שם מו"מ מדיני עם החשמן מרי די-וואל, ופרסום הדין וחשבון על אדות השיחה המעניינת הזו אחר כך עורר ענין רב מחוגים מסוימים.

השתתף כמעט בכל הקונגרסים הציונים, והיה תמיד מן הפעילים בהסתדרות הציונית בווינה, וגם עסקן מדיני חשוב באוסטריה גופא.

אחרי הקונגרס הציוני השלישי עיבד תכנית לפתיחת סניפים של "אוצר התישבות היהודים" בהרבה ארצות ובעיקר בארצות הברית, המרובה באוכלוסיה ישראלית ורבת השפעה. הוא היה היחידי מכל הציונים, שצפה מראש את תפקידם החשוב והגדול של יהודי ארה"ב בגורלו של עם ישראל.

בניגוד לרוב חבריו השתדל להכיר את ארץ ישראל מקרוב, ואחר הקונגרס הציוני השני, יצא לבקור ראשון בא"י, ומאז ביקר את הארץ כמה פעמים עד שבשנת 1933 השתקע בארץ.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1413). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1413