Volume 3

Page 1419

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

למרות ששיתף פעולה עם החוגים הליטאיים לא ויתר על עבודתו הצבורית היהודית. פעל רבות בארגון המוסדות היהודיים האוטונומיים, נבחר לסגן נשיא הועד הלאומי היהודי בליטא, היה יו"ר ראשון וגם מנהלו של הבנק המרכזי היהודי במשך כמה שנים, וסייע ביסוד רשת של שמונים בנקים עממיים יהודים בערי השדה בליטה.

נלחם נמרצות ובתוקף במוסדות המחוקקים והאכסקוטיביים לשם הכללת הדת באוטונומיה היהודית. והיה לאחד מפעילי "אגודת ישראל".

כשבא שנוי בממשלת ליטה וקצצו באוטונומיה היהודית עבר לברלין וישב שם כמה שנים. ממיסדי אגודת אזרחי ליטה בגרמניה. והיה נשיאה במשך כמה שנים. בשנת 1933 קבל את כבוד ליטאי על שם גדימינו.

עלה לארץ ישראל בשנת 1935 והתישב בתל-אביב. ואחרי התפטרותו של הד''ר רוזנבוים מכהונת הקונסול הכללי הליטאי בא"י נתמנה במקומו. מלבד מלוי תפקידו הרשמי השתתף בחיים הצבוריים ונתחבב מאד על השדרות הרחבות של תושבי ת"א, ובמיוחד על יוצאי ליטה בארץ.

כשהתארגנה עולי ליטה וארצות הבלטיות, נבחר ליו"ר הארגון, היה פעיל מאד באגודת "משמרת שבת" ונבחר למועצה הדתית בתל-אביב.

נפטר בת"א, ח' שבט תש"ב (26.1.1942) והובא לקברות בירושלים.

צאצאיו: זיגה (חבר קבוץ אילת השחר), הלה אשת עדין שטרנגר.

מרדכי (מרק) גורודיסקי

נולד באודיסה ,רוסיה, בשנת תרנ"ב (19.8.1892), לאביו אריה (ליאון) , עו"ד ועסקן באודיסה ולאמו חנה בת שמואל שטיין מקיוב.

בן שלש עבר עם הוריו לאלכסנדריה של מצרים. למד בבית-ספר יהודי, בבי"ס תיכוני ובבי"ס גבוה למסחר והיה (ב-1910) חבר פעיל בועד אגודת "צעירי ציון" באלכסנדריה. למד משפטים באוניברסיטת פאריס וביולי 1914 הוסמך לעורך-דין. חזר לאלכסנדריה ונתמנה לפקיד גבוה בבית-המשפט המעורב (למשפטים שאחד הצדדים בהם הוא נתין זר ; במקרים כאלה לא היתה סמכות-שיפוט לבתי-הדין של מצרים).

עלה ארצה ביוני 1918 והחל לעבוד במקצוע בבתי-המשפט שהקים שלטון הכיבוש הצבאי הבריטי, ששלט אז רק בדרום הארץ.

נשא לאשה את ד"ר רחל בר. אהרן ריסקין (רופאה, חברתה של מרת צינה דיזנגוף) , ואחרי שנפטרה בתל-אביב, ג' אלול תר"פ, נשא את שרה בת יעקב קרפ מבאטום (קאוקאז).

היה יועץ משפטי לבנק אפ"ק בתל-אביב (1918/24), לברקליס בנק (1929), לבנקו די רומא (1933/39), לקונסוליות שונות, ללשכת המסחר ביפו ות"א מראשיתה ולעירית ת"א משנת 1920 (עד שנענה

לבקשת מאיר דיזנגוף וויתר על משרתו זו לטובת עוה"ד שמואל אבא פן) . היה סגן-יו"ר הסתדרות עורכי-הדין העברים בא"י (משנת 1931, בעת נשיאותו של עוה"ד ד"ר משה זמורה - כיום זקן השופטים במדינת ישראל), יו"ר סניף ת"א של הסתדרות עורכי-הדין (1922/32), יו"ר חוג חובבי התרבות האיטלקית והעברית (כשלש שנים), יו"ר האגודה למען "אהל" (בשנתה הראשונה), סגן יו"ר אגודת ידידי בלגיה בא"י נתכבד מאת מלך בלגיה באות-הכבוד של "אביר הכתר הבלגי"), סגן נשיא ואח"כ ,נשיא של ועד צרפתא"י (עד. 1947), והיה סגן יו"ר אגודת הציידים העברים.

השתתף ביסוד לשכת "חירם" של הבונים החפשים (ביום 24.1.29) ונבחר לנשיאה הראשון. היה ב-1933 וב-1944/45 הנשיא הגדול של הלשכה הלאומית הגדולה של הבונים החפשים בא"י. נתמנה לנשיא-כבוד של הלשכה המצרית הגדולה ולב"כ המזרח הגדול של צרפת כלפי הלשכה הגדולה הלאומית הישראלית.

חבר בועד העזרה ליד אגודת העוורים "ששת", ביחד עם השופט אליהו מני וצבי פכטהולט.

נתמנה 8 פעמים מטעם הנציב העליון לבורר יחיד בעניני פיצויים לעובדים.

פרסם מאמרים משפטיים בעתונות.

צאצאיו (מאשתו השניה); אריה, אלכסנדרה, אהובה (לוסי) אשת יצחק רובינשטיין.

מרדכי מיכאקאשווילי

לאביו אהרן (סוחר) ולאמו שמחה בת יעקב אנטושווילי.

נולד באחאלציק, מאז טיפליס (קאוקאז), ד' אדר תר"מ (1880).

קיבל חינוך מסורתי בחדר וכללי בגימנסיה בטיפליס.

עבד אצל אביו שהיה קבלן צבאי לצרכי מזון והלבשה בגבול רוסיה - תורכיה.

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1419). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1419