Volume 3

Page 1420

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בשנת תרס"ו (1906) נשא לאשה את שרה בת פנחס גורל.

באותה שנה עלה לארץ (לפי דרישת אביו, שהיה חובב ציון, ולא זכה בעצמו לעלות לארץ) אחרי שעזב רכוש גדול במבצר סארקאמיש, שבגבול תורכיה.

התישב בירושלים, פתח שם בית מסחר למנופקטורה ועסק בעיקר בבנקאות (חלפנות).

עזר להתפתחות המושבות ותל-אביב ע"י הלואות למתישבים בתנאים נוחים.

בתר"ץ (1930) עבר עם משפחתו לתל-אביב, הקים בנין גדול בגבול יפו - ת"א, ששימש למרכז הבולשת במחוז לוד, והמשיך במסחרו, כאחד האימפורטרים הגדולים לסחורות מנופקטורה.

צאצאיו : אהרן ישר, משה חיים, אלעזר, שושנה (רוזה), מלכה (מניה), רחל.

שמואל טוביה (שמואל-חיים טוביה-ניסנבוים)

נולד בבוברויסק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), כ"א סיון תרנ''ט (1899), לאביו משה אהרן ניסנבוים (ת"ח, מחשובי הסוחרים, ממשפחות הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי המזרחי בפולין) ולאמו לאה \_ת שאול קולודקין.

למד בחדרים ובגמנסיה רוסית ובשנת תרע"א שלחוהו הוריו ללמוד בגימנסיה הרצליה בתל-אביב (הראשון מבוברויסק) וגמר במחזור הרביעי. השתתף ביסוד אגודת "הרצל" של התלמידים.

בראשית תרע"ה גורש מצרימה כנתין האויב (רוסי). הוציא באלכסנדריה עתון עברי בשם "חדשות אחרונות", בלי רשיון ובלי בקורת הצנזורה - על אף המשטר הצבאי. (טופס יחידי של עתון זה שמור בספריה הלאומית בירושלים).

התנדב בין הראשונים לגדוד העברי של "נהגי הפרדות לציון" (שנוסד באלכסנדריה ביום י"ח אדר א'

תרע"ה, ביזמתם של: זאב ז'בוטינסקי, יוסף טרומפלדור, ז. ד. ליבונטין, זאב גלוסקין, אלכסנדר גורודיסקי, ד"ר נפתלי וייץ, האגרונום עקיבא אטינגר, מרדכי מרגלית והרי קפלן). נשלח לחזית גאליפולי ונפצע קשה ברגלו. על פרשת הולדת הגדוד העברי פרסם בקהיר ב-1940 את החוברת הצרפתית La Renaissananee de la Legion ]uifאחרי גמר מלחמת-העולם הראשונה התישב בקאהיר והיה חבר מערכת העתון "חדשות הארץ", שהוציאה מפקדת הצבא הבריטי בשביל הישוב העברי בארץ. בעריכת ברוך בינה.

בשנת תר"פ נשא לאשה את לאה בת נח דבושין מפריאסלאב, פלך פולטבה (מפקדת הצופות העבריות במצרים בשנות מלחמת-העולם הראשונה ופעילה בהפצת התרבות העברית בין יהודי מצרים).

השתתף בעתונים היהודיים בצרפתית שהופיעו במצרים וערך את המדור "מן האוצר הישן" בחתימת ר' שמואל , והיה סופרם הקבוע של עתוני ארץ-ישראל ושל הסוכנות הטלגרפית היהודית (יט"א) למצרים. ממיסדי הצופיות העברית בקאהיר, חבר פעיל בעדה האשכנזית ובהסתדרות הציונית. תרגם לצרפתית את ספרו של פרופ' י. קלויזנר "כשאומה נלחמת על חרותה". והוציא בצרפתית אנטולוגיה על מועדי ישראל (כרך על השבת ושני כרכים על הפסח, קהיר 1942-44). בהקדמתו של הרב חיים אפנדי נחום, ראש רבני מצרים. לספרים אלה היתה השפעה רבה שהכניסו לחלוחיתה של היהדות לעצמות היבשות של השכבות העליונות ביהודי מצרים.

החל בהוצאת אנטולוגיה בצרפתית תחת השם הכולל "מדות בישראל". הכרך הראשון "הדברה השביעית" נמסר לדפוס. במלחמת-העולם השנית שרת כצנזור ראשי בעניני

יהודים ויהדות ליד השלטון הצבאי האנגלו-מצרי בקהיר.

בתש"ה, חזר ארצה והקים בתל-אביב את הוצאת הספרים "משואות". ע"י הוצאה זו יסד ספריה תיאטרונית בשם "חזיון" להפצת הטכסטים המלאים של המחזות המוצגים בארץ ולמכירתם במחירים עממיים.

עד כה הופיעו בספריה זו, הטכסטים הבאים: "העולם בו אנו חיים" (מאת צ'אפק, עברית פסובסקי,

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1420). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1420