Volume 3

Page 1434

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

כלה" ובאגודת חובבי שפת עבר ביחד עם בוקי בן יגלי, בן-ציון כץ והרב מ. א. אייזנשטאדט.

במלחמת-העולם הראשונה היה פעיל בחברת "יקופו" (לעזרת היהודים הפליטים והמגורשים והנפגעים בעקב המלחמה בפלכי המערב) ונסע בשליחותה לחקור את מצב הישיבות בראדין, מיר, וולוז'ין, סלובודקה (וסניפי ישיבת המוסר מנובהרידוק שנוסדו בערי רוסיה הפנימית, שאליהן גלו תלמידיה ורבניה. בשובו ממסעו השתתף באספת עסקני היהדות החרדית בליטא שהתכנסה בוילנה בראשות הגאון ר' חיים עוזר גרוד דנסקי, ועל סמך הדו"ח שמסר דיקשטיין הקציב "יקופו" סכומים הגונים לעזרת הישיבות.

לרגל המלחמה כתב מחקר בשאלת העגונות וקיבל בעדו את פרס-צייטלין מאת חברת מפיצי השכלה, לפי המלצת חבר השופטים בהרכב בוקי בן יגלי וב"צ כץ.

ב-1918 הוזמן לעבודה מדעית בחברת "המשפט העברי" שנוסדה אז במוסקבה על-ידי הרב יעקב מזאה, ד"ר יהודה יונוביץ, אשר גולאק , ד"ר ש. איי

זנשטאדט ויוסף ושושנה פרסיץ, ואחרי כשנה הכריחו השינויים במצב הפוליטי להעביר את מרכז פעולת החברה לקיוב, ושם יסד דיקשטיין ביחד עם עוה"ד אברמוביץ מריגה ועוה"ד ברוך גנקין את סניף החברה. במוסקבה ואח"כ בקיוב השתתף בעבודות-ההכנה למפעל משפטי ענקי, "שערי המשפט העברי", ובהכנת כרטיסיה משפטית מהש''ס והפוסקים. מטרת הפעולה, לפי דעת יוזמיה ועושיה, היתה מדעית טהורה בתקוה שתביא תועלת מעשית לבנין מערכת המשפט העברי בארץ-ישראל לכשיהיה בה שלטון עברי.

בעקב התרחבות השינוי הפוליטי כלפי דרום עבר מקיוב לאודיסה ומשם לתיאודוסיה שבקרים. שם השתתף בפעולות ההסתדרות הציונית לקרים וביסוד רשת הקואופרטיבים הצרכניים "אחוה" ביחד עם הפרופ' מ. בנינסון , חבר המרכז הציוני לקרים.

ביום 11.11.1921 הגיע ארצה עם משפחתו. עמד בבחינת עורכי-דין זרים, הורשה והתחיל לעבוד במקצועו. המשיך בפעולה מדעית במשפט העברי. הצטרף

לחברת "המשפט העברי" שנוסדה בי"א תשרי תרפ"א בירושלים ביזמת הרב זרח אפשטיין , ד"ר יעקב טהון, ד"ר יהודה יונוביץ, גד פרומקין, ד"ר יצחק נופך, ש. א. פן והרב ב"צ קואינקה, - ובכ"ד חשון תרפ"ד יסד את הסניף התל-אביבי של החברה (חברי הועד הראשון היו: ד"ר יצחק נופך , ד"ר א. צפרוני , ד"ר מ. גליקסון , פרופ' א. כהנא , הרב מ יעקבסון , עורכיהדין מ. זיגר ומ. דונקלבלום , והוא נבחר למזכיר הסניף). השתתף בעריכת הקובץ המוסקבאי של "המשפט העברי" ובעריכת שני קבצים בארץ ושלשה קבצים נוספים ערך לבדו, בהם פורסמו מאמרים ומחקרים מקיפים על נושאים במשפט העברי ובתולדותיו. ב-1923 הרצה את המשפט הפלילי לפני מתלמדי ביה"ס הממשלתי למשפטים בירושלים. בשנות 1922/38 היה מזכיר משפט השלום העברי העליון ועשה הרבה לעיצוב דמותו וקביעת צורתו וסדרי פעולתו ותקנותיו, וכן לפרסום מאמרים על דרכי פעולתו ולקוטים מסודרים מפסקי דיניו. מלבד זה פרסם מאמרים רבים בשאלות התחיה המשפטית העברית, התחוקה הארצישראלית ויחסה לבתי-הדין היהודיים, משפטי מהומות אב תרפ"ט ועל כמה שאלות במקצוע המשפט, והיה פעיל בועד אגודת עורכי-הדין בת"א. משנת 1943 עורך הוא את "הפרקליט" (ירחון משפטי של עורכי-הדין היהודים בארץ), ומ-1946 ואילך את קובצי "המשפט" (פסקי-הדין העבריים של בתי-המשפט המחוזיים).

ב-1935 יסד יחד עם מ. דיזנגוף, ד"ר שמשון רוזנבוים , פרופ' בנימין זיו, פרופ' מתתיהו לזרסון וד"ר ש. אייזנשטאדט את בית-הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בת"א והנו חבר הנהלתו ומרצה בו על דיני עונשין, דיון פלילי, תורת הראיות ותורת המשפט. הוא סגן יו"ר בית משפט השלום העברי העליון, חבר בית-הדין לערעורים שליד הסתדרות עורכי-הדין היהודים בארץ-ישראל, היועץ המשפטי של אגודת הסופרים וחבר בית-דין של כבוד באגודה זו. בכינוס העולמי למדעי היהדות (ירושלים תש"ז) נבחר ליו"ר בחטיבה למשפט העברי.

כרסם את ספריו: "דיני עונשין" (2 חלקים), "פצויי פטורין", ומאות מאמרים ומחקרים בעתונים ובירחונים שונים, מקצועיים וכלליים, בעברית ובלועזית. רובם נתפרסמו ב"נובי ווסחור" (פטרבורג), "העולם" (לונדון) ו"הארץ" (ת"א).

בדצמבר 1947 נתמנה על ידי המוסדות הלאומיים העליונים לחבר המועצה המשפטית לקראת הקמת המדינה העברית, ובתוך מועצה זו היה יו"ר ועדתהמשנה למונחים משפטיים עבריים וחבר בועדותהמשנה לעניני המשפט הפלילי, דיני משפחה וירושה, ובתי-הדין הדתיים.

אשתו ד"ר רבקה קמינסקי מיקאטרינוסלאב היא רופאה בקופת-חולים בפתח-תקוה משנת 1922 ואילך.

בנו שלום, נולד בפטרבורג, ב-1900. גמר את ביה"ס התיכוני למסחר בת"א ואת הטכניון בגרינובל

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1434). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1434