Volume 3

Page 1445

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

פולין שתגן על היהודים. אך "חסד לאומים" זה הכזיב והפרעות והנגישות לא נתקלו בתגובה דיפלומטית.

המשיך לעבוד בהצנע-לכת לטובת הציונות בהשפעה מדינית ודיפלומטית. היה מכובד מאד בעיני יהודי וינה והשלטונות האוסטרים וממשלת אוסטריה אף כיבדתו בתואר "יועץ רפואי".

עם השתלטות הנאצים על אוסטריה עלה ארצה ב-1938, ממשיך בעבודה צבורית ומשתתף בהרבה ועדות ואגודות ציוניות, תרבותיות וכלכליות. מתוך חליפת מכתביו בימי חייו ופעולתו בציונות נאספו אצלו הרבה מכתבים מאת הרצל, נורדאו ועוד בצמיגים ציוניים, מדינאים ואנשי-שם בעולם. הוא עוסק בחיבור זכרונותיו והכרך הראשון הוכו לדפוס ויופיע בשם "בהתעורר עם".

צאצאיו: ד"ר אברהם (אלברט) רופא בירושלים, גדעון (גוסטב) נהג בתל-אביב, יוזפינה אשת ד"ר אוסקאר קרייזלר בשיקאגו.

יהושע חנא רבניצקי

נולד באודיסה, רוסיה, י"ד אלול תרי"ט (1859), לאביו חיים , ממשפחה עניה. למד בחדרים, ובו בזמן התחיל ללמוד את השפה הרוסית מתוך המודעות המודבקות על לוחות הפרסום בעיר. אח"כ למד בישיבת-אודיסה המודרנית (שד"ר י. קלויזנר היה אחד ממוריה), בה למדו חוץ מתלמוד גפ רוסית והשכלה כללית. בן 14 המשיך ללמוד בבית-המדרש ברחוב פושקין באודיסה והתחיל ללמוד מעצמו את השפה הגרמנית מתוך קריאה בכתבי שילר.

בשנת תרל"ז נשא לאשה את טויבה בת יעקב שלמה שיחס מהעיירה מאיאקי הסמוכה לאודיסה, ושם המשיך להשתלם בשפות רוסית, צרפתית, אנגלית, וגרמנית ובספרותן.

בתרל"ט החל לכתוב ב"הקול" של רודקינזון וב"המליץ" מאמרים פובליציסטיים בסגנון עברי מנופה, בעיקר למען חיבת ציון ותחיה לאומית, ורשימות בקורת ספרותית, בעיקר נגד ספרות-השוק הירודה ונגד הבטלנות שבספרות - בחתימה שמו או בכינויים ; רב קצין, בק"י, י. ירחי, א. ירחי, ר. בת-קול, ראובן כ"ץ, י. ירחינאי, מידד, צפנת פענח, ברק בן צפור, שופר ועוד. על נושאים אלה כתב גם באידית ב"דער יודישער פאלקסבלאט". במשך זמן-מה כתב פיליטונים של בקורת ספרותית ב"המליץ" בשותפות עם שלום עליכם בשם "קבורת סופרים" ובחתימה משותפת "אלדד ומידד" (אלדד - היה שלום עליכם, והוא - מידד).

הצטרף בין הראשונים לתנועה התחיה הרוחנית מיסודו של אחד העם , השתתף ביסוד "בני משה" והיה יו"ר לשכתם באודיסה.

בתרמ"ז החל לעסוק בהוראה עברית, חיבר והוציא ספר "מורה שפת עבר" להוראת הלשון בעברית

ובתרגום רוסי, ואף בתקופות מאוחרות יותר חיבר והוציא ספרי לימוד וקריאה לילדים ולנוער, משלו ומשל מחברים אחרים, וכתב בבעיות חינוך (הספר "מכתבים לבת ישראל" ועוד).

בתרנ"ב יסד את המאסף הספרותי "פרדס", שבישר את עלית הספרות העברית מביצת הבטלנות הקרתנית לרמה מקובלת בעולם. בו השתתפו טובי הסופרים, וביניהם "אחד העם", ובו פורסם שירו הראשון של ביאליק, "אל הצפור", ומאז נוצרה ביניהם ידידות. לכל ימיהם ושותפות בפעולות לטובת הספרות העברית,

להזמנת אחד העם השתתף בקביעות בירחון "השלוח", כל ימי עריכתו בידי אחד העם, ברשימות ביבליוגרפיות קצרות בשם "ידיעות ספרותיות" וב

מאמרים שונים, וזמן רב היה עורך בו את חלק הספרות היפה בעילום שם.

להצעת אחד העם קיבל עליו ב-1899 את עריכת השבועון האידי "דער יוד", שעמד על רמה גבוהה וגם טובי הסופרים העבריים השתתפו בו, ואפילו אחד העם העביר על מדותיו למען כבוד האכסניה ופרסם בו את מאמרו היחיד שכתב באידית בכל ימי חייו בשם "ווער איז דער יוד" ?

ב-1901 יסד יחד עם ביאליק וש. בן-ציון את הוצאת הספרים "מוריה", שבמשך 18 שנות קיומה הכניסה לספרותנו ממבחר היצירות. כינס וערך והוציא יחד עם ביאליק את "ספר האגדה" (במהדורה הראשונה בא שמו של רבניצקי בראש; אח"כ דרש, מתוך ענוותנות, להעביר את שמל למקום השני, בטענה שלפי סדר א"ב קודם ביאליק לרבניצקי), וכן חיברו והוציאו בשביל הילדים ליקוטים מקוצרים וערוכים של "סיפורי המקרא" (בזה השתתף גם ש. בן-ציון), "דברי נביאים", "דברי כתובים" ו"דברי אגדה".

בשנות מלחמת-העולם הראשונה ומלחמת-האזרחים שבאה אחריה ברוסיה שקדו שני הידידים-השותפים על כינוס שירת ספרד, עריכתה, פירושה והכנתה לדפוס, ופרי עבודתם זו היו שבעה ספרים משירי ר' שלמה בן גבירול ושני ספרים משירי ר' משה אבן עזרא, שהופיעו לאחר זמן בהוצאת "דביר". באותה

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1445). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1445