Volume 3

Page 1459

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

דיים בארצות הברית וקנדה ופעל לטובת מוסדות התורה והחסד שבארץ.

נפטר בארצות הברית, ט"ו סיון תש''ד (6.5.44), וארונו הובא לקבורה בצפת ע"י בנו שלמה אריה. השאיר אחריו כתבי יד בהלכה ואגדה.

צאצאיו : בן-ציון, שלמה אריה, מלכיאל, פנחס, שושנה.

יהודה מגידוביץ

נולד באומאן, פלך קיוב (אוקראינה), ט"ו שבט תרמ"ו (1886), לאביו בנימין ולאמו רחל בת מרדכי סאדובוי .

קיבל חינוך מסורתי. למד בבתי-ספר ממלכתיים

לאמנות באודיסה ובקיוב, במחלקה לאדריכליות בפוליטכניון האודיסאי והוסמך לאדריכל.

ב-1911 נשא לאשה את עטיל בת משה פוגל . עסק בהוראת אמנות בבתי-ספר תיכוניים ובמקצועו בתור אדריכל. היה פעיל ב"חברת מפיצי השכלה" בישראל, חבר בועדים מפקחים של בתי-ספר עבריים, חבר פעיל בהגנה העצמית היהודית באודיסה ומפקד אזורי בה, חבר פעיל בציונות הכללית שם.

עלה לארץ באביה "רוסלאן". שפתחה את העלית השלישית מרוסיה והגיעה ביום ג' דחנוכה תר"פ. נתמנה למהנדס עירוני ראשון של תל-אביב והיה חבר ועדת בנין ערים הראשונה בת"א. מאפריל 1923 אדריכל בעל משרד פרטי. בנה את בית-הכנסת הגדול בתל-אביב, בית-הכנסת ויתר הבנינים של מושב זקנים ברחוב אלנבי, בית-הכנסת הגדול ברעננה, קולנוע אסתר בתל-אביב, ועוד כמה בנינים צבוריים והרבה בנינים פרטיים. היה חבר וזמן-מה אף יו"ר של ועד שכונת נוה שאנן בת"א, חבר הועד הפועל בחברת עיר גנים שיסדה את רמת-גן, חבר ועדת בנין ערים ברמת גן, מיסד ויו"ר מועצת ההורים בגימ

נסיה הרצליה במשך 10 שנים, חבר הועד המפקח על ה"הגנה" עד לאיחוד הזרמים בה, ממונה על שכר דירה מטעם עירית ת"א, חבר הועד הפועל של התאחדות בעלי בתים בת"א וחבר הנהלת המרכז הארצי שלה.

בניו: רפאל (מהנדס), אבשלום (מהנדס באמריקה,. השתתף כמתנדב בצבא ארה"ב בחזית יאפאן).

צבי הירשפלד

נולד בריגה, לטביה, בשנת תרמ"ב (1882), לאביו אליהו מאיר ולאמו חיה מלכה בת הרב אברהם אבא ורנר , רבה של אגודת "מחזיקי הדת" בלונדון.

בשנת 1886 נסע אביו לרגל מסחרו לאנגליה ומשם לביקור בארץ-ישראל לפני שובו הביתה. נתקשר בנפשו אל הארץ והישוב המתהוה בה. רכש 600 דונם קרקע בראשון לציון. משחזר לריגה החל מפציר באשתו שיעלו ארצה וכשסירבה במשך חדשים אחדים המציא תחבולה מקורית לשבור את סירובה. הוא הציע לאביו שמואל בן אברהם (שהיה בעל בית-חרושת לזכוכית בריגה), שיעלה ארצה ויתנחל על הקרקע שקנה בראשון לציון, בתנאי שיקח אתו את בתו (של בנו אליהו מאיר) איטה יהודית , בת 11. (נישאה לשמעון הכהן שווארץ) . הסבא שמואל עלה ארצה ב-1887 עם אשתו גרונה עם בני משפחתו ונכדתו.

ומרוב געגועים לבת הקטנה שבארץ-ישראל הסכימה חיה מלכה סוף-סוף לרצון בעלה וב-1889 עלתה ארצה עם בנה צבי בן השבע ובנותיה : בתיה (נישאה ליוסף חומה), רחל (נישאה למייזל) וחנה (נישאה למרדכי רוגובסקי) , ובעלה נשאר בריגה עד שחיסל את עסקיו וב-1890 עלה גם הוא. בתרנ"ב, נפטר אביו ביפו ונקבר בבית-העלמין הישן שבעג'מי, וכשפקד השלטון הצבאי הטורקי ב-1917 לפנות את ביתהעלמין הזה העביר נכדו אליהו מאיר , בן בנו צבי, את עצמותיו לקבורה בראשון לציון.

משנתיתם צבי מאביו, והוא אז בן 9, שלחתהו אמו אל אביה ללונדון. שם למד 4 שנים לימודי יהדות והשכלה כללית באנגלית. כשחזר הביתה מצא את המשק עמוס עול חובות לנושים-נוגשים ומשועבד לשרירות פקידי הבארון השולטים על היקב. התמסר במרץ רב לבסס את המשק. עשה נסיונות שונים בענפים מכניסים יותר ויחד עם יצחק הלל נסע ברכיבה על חמור, בבטחון הרעוע בימים ההם, לא-סאלט שבעבר הירדן והביא שתילים של ענבי מאכל, בבדי להפטר מהתלות בהנהלת היקב, וגם עצי משמש נטע.

ב-1901 נשא לאשה את ברכה קרישבסקי, אחות המורה מרדכי אזרחי-קרישבסקי , וביתם בראשון לציון היה מרכז תרבותי לנוער, למשכילי המושבה ולעולים חדשים, ושניהם הגישו סעד ועידוד לכושלים ולקשייום וביחוד הרבו להיטיב לעולי תימן, שהיו המוזנחים ביותר ללא סעד צבורי. גם לערביי הסביכה הקרובה והרחוקה היה ביתו פתוח, ושמו של "אבו-עלי" (כך

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1459). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1459