Volume 3

Page 1462

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

בימי המלחמה העולמית הראשונה היה חבר ועד החיטה של פ"ת ביחד עם ברוך גולומב ויעקב פנחסי כשגירש הצבא הבריטי את תושבי פ"ת בקיץ תרע"ח ליפו בגלל קרבת המקום אל החזית היה הוא אחד מהשלשה שהורשו להשאר במושבה עם משפחותיהם לשם טיפול במטעים.

בשנותיו האחרונות נאבק קשה על קיום פרדסו כשנשללה ממנו ההלואה הממשלתית שניתנה בשנות מלחמת-העולם השנית לעיבוד הפרדסים.

נפטר ערירי בפתח תקוה, י' אדר תש"ב.

הרב זאב וולף שחור

נולד ברוזינוי, פלך גרודנה, בשנת תרכ"ט (1869), לאביו אלכסנדר זיסקינד (תלמיד-חכם, סוחר בעיר ואח"כ במשך שנים רבות בירושלים ממונה בכולל וילנה ונציגו בועד הכללי "כנסת ישראל" - כעין איחוד כל הכוללים האשכנזיים והמוסד המרכזי של הישוב האשכנזי בירושלים) ולאמו רייזל בת ר' אפרים זלמן הנגיד .

אחרי התחילו ללמוד ב"חדר" בעיר עלה ארצה עם הוריו בשנת תרל"ו והתישבו בירושלים וכאן המשיך את לימודיו בחדרים ובישיבות.

נשא לאשה את איטה, הינה בת ר' משה ליב הכהן מקלונריה.

התחיל לעסוק במסחר כללי ועבר למסחר סיטוני ברפואות וסוכנן של פירמות מפורסמות בארצות חוץ, ובזה עזר להנהיג בירושלים את שיטות הריפוי המדעיות על-ידי רופאים מוסמכים ותרופות מבתי-מרקחת במקום השיטה הישנה של שימוש ב"רופאים" שלא למדו ולא הוסמכו ובתרופות שעברו בירושה אצל היהודים והערבים מסבתא לסבתא, שיטה שהגדילה את התמותה.

בתרס"ד השתתף עם קרובו יצחק איזרסקי ביפו, בעל עסק הרפואות איזרסקי את שפירא , ויסדו עסק

חדש בשם שחור ושות' ובאותו שנה הכניס אל העסק את בן אחותו ר' זלמן יעקב אפרים מייזל (ראה כרך א', עמוד 97). במשך הזמן התפתח העסק ביפו וקיבל סוכנויות להפצת זבלים חימיים (ראשון בענף זה לעזרת החקלאות בארץ) וכן היה הראשון ליצוא חמרי-גלם לתעשיות זבלים ושמנים ריחניים. אך הוא עצמו המשיך לנהל את עסקו בירושלים, ועם כל טרדותיו הרבות בעסקים ובצרכי צבור היה קובע עתים לתורה בביתו או בבית-המדרש שבשכונת ימין משה, בה דר קרוב לחמשים שנים, ואף בשנות המהומות, כשרוב בעלי הבתים המכובדים יצאו ממנו לשכונות החדישות שברחבי העיר הגדלה והולכת, נשאר הוא בשכונה זו המוקפת ישוב ערבי מסביב, לבל תגרור יציאתו שגם אחרים ילכו בעקבותיו ועמדתחלוץ יהודית תתרוקן. בגלל מדותיו התרומיות במסחר ובמגע אישי היה מכובד על כל התושבים בלי הבדל דת וגזע. במשך שנים רבות עסק בחיפוש מקורות נפש, על חשבונו, בסביבות חברון וים המלח, והדבר נשאר בסוד ולא יצא מתחום ידיעת מקורביו בלבד.

נטע פרדס בין הראשונים בפתח תקוה והיה למופת ליהודים דתיים אחרים בשמירת דיני שנת השמיטה בפרדסו מבלי להרתע מקיום המצוה בגלל הפסד ממון.

השתמש בקשריו הטובים עם הערבים לגאולת קרקעות בארץ ועזר בכך גם לאחרים בלי לקבל מהם שכר תיווך. בעזרתו נגאלו שטחים רבים בסביבת פתח תקוה ע"י וילהלמה כ-300 דונם אדמה יחד עם מר חיים כהן ביפו גאל שטח קרקע מהמנזר היוני, ע"י שוק סלחי ובת"א את השטח שע"י בית הספר תחכמוני ברחוב לילנבלום וירושלים. ביניהם קרקעות בקרבת שכונת תלפיות, שעל חלק מהן נבנה הקיבוץ רמת רחל , שטח בקרבת בתי הורודנא ליד מחנה יהודה ; גן אבוקריוס שע"י זכרון משה. השפיע על יהודים שומרי תורה לגאול קרקעות בארץ, ובהשפעתו רכש ידידו חיים כהן מחרקוב את האדמה בהמשך הבקעה התחתונה, שעליה ועל קרקע נוסף שגאלה הקה"ק בקרבתה נוסדה השכונה החרדית מקור חיים , שנקראה אחר כך על שם חיים כהן הנ"ל.

הקדיש הרבה מזמנו וממרצי בניהול מוסדות הישוב הישן ובטיפול בצרכי צבור בכלל. היה מגבאי גמילות חסד הכללי וישיבת "תורת חיים", אחד הגבאים האחראים בהנהלת תלמוד תורה וישיבת "עץ חיים" ובהשתדלותו, ביחד עם גבאים פעילים אחרים, נקנה לפני מלחמת-העולם הראשונה שטח גדול ליד שוק מחנה יהודה , שעליו נבנו לאחר זמן סניף התלמודתורה והישיבה "עץ חיים" (סניף שלאחר היציאה מהעיר העתיקה נעשה למרכז), בתי שכונת "עץ חיים" ושורות החנויות ששכירותן קודש למוסד.

בשנות המצוקה של מלחמת-העולם הראשונה היה, ביחד עם ז. הופין, דוד ילין, אלברט ענתבי ואחרים, מהנושאים בעול האחריות להצלת הישוב בירושלים ונתמנה לגזבר בחלוקת הסיוע שבא מאמריקה. ביחד

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1462). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1462