על התורה ח"א בראשית, שמות (שיקאגו, תרפ"ד), שו"ת בית רידב"ז (ירושלים, תרס"ח), שולחן ערוך לשבת על פאת השולחן הלכות שביעית עם פירושי בית ישראל ובית רידב"ז (ירושלים, תרע"ב).
השאיר בכת"י ספר להלכות כלאים עם פאת השולחן ושני פירושים בית ישראל ובית רידב"ז כדוגמת הספר הנ"ל - על הלכות שביעית, וספר נימוקי רידב"ז על התורה ח"ב ויקרא, במדבר ודברים.
נפטר בצפת, א' תשרי תרע"ד (2.10.1913).
צאצאיו : אברהם אליעזר, חיים, אהרן יצחק, שלמה בצלאל, לאה אשת הרב ישראל יהונתן ירוזלימסקי (אב"ד דאיהומן), וליה אשת הרב יוסף קונביץ .
יוסף אמזלק
נולד ביפו, בשנת תר"כ (1860), לאביו חיים, סגן-קונסול בריטי ביפו ועוזר למיסדי ראשון לציון ואחרים בגאולת הקרקע (ראה כרך ב', עמוד 816) ולאמו אסתר בת נסים לוי מחברון.
קיבל חינוך מסורתי וכללי והתמחה ליד אביו בניהול עסקי מסחר עם העולם הגדול. נשא לאשה את אורה בת יהודה אסיאו .
בראשית תרמ"ב יצא בשליחות אביו ללוות ול הדריך משלחת-חקירה בריטית שבאה לסייר את הנגב ומדבר סיני, ולאות תודה קיבל אח"כ סיכת-זהב מאת ממשלת בריטניה - דבר שהיה לו אז ערך ישובי כללי, שכן בהיות גדולה השפעת הקונסולים של המעצמות הגדולות על השלטון הטורקי בארץ, הרי כל קשר בין יהודי ובין מעצמות זרות היה בו כדי לרומם את מעמד היהודים בכלל ולרסן במדת-מה את שרירות פקידי השלטון כלפיהם. באותה שנה ביקרו בארץ הנסיך ג'ורג' יורש-העצר הבריטי - אח"כ המלך ג'ורג' החמישי ואחיו הנסיך אלברט, והוא קידם את פניהם בשם אביו והדריכם בסיורם ביפו ובסביבה, ואף במקוה, ישראל. לאחר עשר שנים, כשטבעה אניה אנגלית ליד יפו פעל בתוקף למען העזרה וההצלה, והודות לפעולתו נצלו הרבה מלחים ממות. גם אז קיבל מאת הממשלה הבריטית מנחה ומכתב תודה והוקרה.
בתרס"ב הביע את הרעיון בדבר יצירת קשרי מסחר מהודקים עם ארצות חוץ שלא בתיווך נכרים, ורעיון זה לבש אח"כ צורה מעשית גם בסחר פריההדר, שקודם לכן היה כולו בידי נכרים, והיהודים היו מוכרים את יבולם לסוחרים ערבים "על העץ" במחירים זולים ובתנאים ירודים.
היה מאמידי הסוחרים היהודים ביפו, סוכן ראשי לחברת הביטוח ללויד לונדון, אחרי מות אביו שהיה הסוכן לפניו, וקרוב למפעלי החסד שבעיר.
נפטר בתל-אביב, י"ז שבט תש"ד (11.2.44) והובא לקבורה בירושלים.
צאצאיו : מאיר (הנרי), ליאון, שמעון (סימון), אליהו, נעמי אשת אלברט אלישר .
מאיר ויניק
נולד באודיסה, רוסיה, ט"ו חשון תרמ"ו (1885)' לאביו פנחס (בעל בית-חרושת) ולאמו שרה . נתחנך חינוך מסורתי, גמר בית-ספר תיכון למסחר באודיסה, ואחרי עמדו בבחינות-ההתחרות המיוחדות (שהונהגו בבתי-הספר הגבוהים בממלכת רוסיה הצארית כדי לצמצם בכל הדרכים קבלת תלמידים יהודים, בהתאם ל"נומרוס קלאוזוס") נתקבל למחלקה לחימיה בפוליטכניון הוארשאי וב-1904 הוסמך בהצטיינות למהנדסטכנולוג. בשנות לימודיו בוארשה היה באגודת-הסטודנטים הציונית "קדימה" כחבר נשיאותה ביחד עם נחמן סירקין ויצחק גרינבוים , וכבר אז החל לחשוב על עליה לארץ-ישראל כדי לעבוד בה בחקלאות. בינתים עבד כשנה בתעשית נפט בבאקו, ובהיותו בבית הוריו באודיסה בעת הפרעות שפרצו שם בסתיו 1905 השתתף בהגנה העצמית היהודית ואח"כ בועד המרכזי לעזרת הנפגעים - וחויותיהם מהימים ההם נתנו לו דחיפה אחרונה להפרד מבית הוריו העשירים ולוותר על הקריירה הצפויה לו ברוסיה, ובמרס 1906 הפליג באניה לארץ-ישראל.