Volume 3

Page 1473

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

והנקיון הגופני והנפשי לא נתנהו להתגלות כחרד לממון וכנאבק עליו. גב בזמנים הקשים ביותר היה מוכן לעזור לזולת, להסתיר את דאגותיו לעצמו, להאיר פניו לאנשי-שיחו ולפעול בשטחים שבחר לו לטובת הצבור בהתמסרותו של אדם חסר דאגות.

היה פעיל ביותר בלשכת "שער ציון" של בני ברית ובלשכות הבונים החפשים "חירם" בת"א ו"הר ציון" בירושלים, והיה ממיסדי הלשכה הגדולה הלאומית של הבונים החפשים בארץ-ישראל. גם בפעולתו זו לא ניצל מאכזבות, ,אולם גם נחת שבע בה, וביחוד כשזכה לקדש בלילה אחד את שני בניו, צבי ואריה , לאחים בלשכת "חירם". כן התמסר לפעילות באגודת חובבי החזנות והשירה העברית בת"א והיה מהיוזמים הפעילים להביא לארץ את החזן ז. קווארטין והמנצח ליאו ליוב , שבמשך כמה עונות ארגנו עבודה מוסיקליתדתית בדרגה גבוהה ביותר. בתפילות החגיגיות שנערכו במסגרת פעולה זו מילא הוא תפקיד גבאי ביתהכנסת.

לא השתייך לשום מפלגה פוליטית, אך לאומיותו היונקת מן המקורות היתה עמוקה ושרשית וחיזק את ידי בניו בפעילותם באגודות-נוער לאומיות.

בשנותיו האחרונות חזר למשלח-יד אביו, למסחר באריגים, ואחרי פטירת אמו עבר לירושלים והמשיך שם במסחרו, ביחוד בין הערבים, והיה, אהוב ומכובד על בני כל העדות והגזעים בירושלים.

שעה קלה אחרי ניתוח שנעשה לו בבית-החולים "שערי צדק" בירושלים, נפטר שם ביום י"ד אב תש"ו ונקבר ליד אביו בהר הזיתים.

בניו: צבי, אריה, ישראל-אוריה, דב.

חוה יואלית (גרינשפון) - ורדי

נולדה באורהייב, פלך בסראביה, רוסיה, כ"ב תשרי תרנ"ה (22.10.1894), לאביה ר' יואל (נאמן אצל סוחרי יערות, בן הרב ר' מאיר גרינשפון , מחבר ספר שאלות ותשובות) ולאמה ברכה . למדה בגימנסיה רוסית, ובגיל צעיר הוכרחה להגר עם משפחתה לבירות שבלבנון, כי השלטון הצארי רדף את אחיה בגלל השתתפותם במהפכת 1905, והמשיבה את לימודיה בבירות בביתספר של המיסיון הגרמני. נתיתמה מאמה ועליה הוטל ניהול הבית והיתה כאם לאחיה. במקרה נודע לה כי ארץ-ישראל קרובה ובה קיימת גימנסיה עברית בתלאביב של יפו, ומאז דרשה ממשפחתה שכולם יעברו ארצה ושינתן לה ללמוד ב"הרצליה".

ב-1911 באה לארץ כל המשפחה (אביה התישב בצפת; אחיה אברהם יעלי-גרינשפון , מפעילי ה"הגנה", לפנים חבר עירית תל-אביב וכיום מנהל הקהק"ל בחיפה ; אחיה יצחק התישב בירושלים ושם נפטר לפני שנים רבות) והיא באה ללמוד ב"הרצליה" ונתקבלה למחלקה החמישית. בגימנסיה הצטיינה בדקלומים ובהצגות התלמידים, עוררה תשומת-לב במבטאה הברור והמחותך

כראוי והיתה חברה בועדת החזיונות של אגודת התלמידים "הדור הצעיר". אחד מחבריה בועדה זו ובהצגות ובנשפים היה דוד ורדי , חברה במחלקה, גם הוא יליד רוסיה הדרומית (ראה ערך מיוחד על שמו בכרך זה).

אחרי גמרה את הגימנסיה נסעה לביקור קרוביה ברוסיה בקיץ 1914 ושם השיגתה ראשית מלחמת-העולם הראשונה. מאין אפשרות לחזור ארצה נסעה למוסקבה ללמוד במכון להנדסה ולחקלאות של פטרובסקה-רזומובסקה, כדי להשתלם במדעי החקלאות ובתקוה להביא אח"כ תועלת בידיעותיה המקצועיות בארץ-ישראל, ואחרי נצחון המשטר הקומוניסטי ניהלה מדור כלכלי בעתון מקצועי.

כשנוסדה "הבימה" במוסקבה הזמינה נחום צמח ומנחם גנסין להצטרף, גם דוד ורדי עודדה לכך, אך היא היססה, עד שדרש הבמאי המדריך ואכטאנגוב להגדיל את הלהקה להצגת "הדיבוק" ואז הצטרפה ושיחקה

בו את תפקידי גיטל (חברתה של הכלה במערכות א' וב' ואת הנער החסיד במערכה ג'). הצטיינה ובלטה במראה המזרחי, במשחק הטבעי ובמבטא הנאה בתפקיד סטאטיסטית (אשה בין הנשים בשוק ב"בירת ארבע" ב"היהודי הנצחי". שיחקה את תפקיד האחות הצעירה יולקה במערכון "האחות הבכירה" לשלום עליכם (ב"נשףבראשית").

ב-1921 נישאה לדוד ורדי במוסקבה ומאז הם פועלים יחד במשחק, בהדרכה כימאית, בהקנית הלשון המשופרת ובקריינות (ביחוד הצטיינה בהקראת מהתנ"ך וגדולי המבקרים והסופרים בעברית ובאידית - ביניהם פרופ' שמעון דובנוב והסופר ראובן בריינין - ובעתונות העולמית הפליגו בשבחה, שהיא מחיה את דמויות התנ"ך ואמנותה נותן לתנ"ך פירוש מאיר עינים). השתתפה עם דוד ורדי בהופעות בארצות אירופה, ארץישראל, אמריקה ואפריקה, ביחוד באמריקה בניהול מדרשה לתיאטרון בעברית ובאידית, בבימוי "הדיבוק". שיחקה ב"תיאטרון הסופרים" האיידי בניו-יורק במחזות

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1473). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1473