Volume 3

Page 1483

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

יחיאל זאב זטולובסקי

נולד בגלמיאזוב, פלך פולטבה (אוקראינה), בשנת תרכ"ה (1865), לאביו עמנואל ולאמו מרים בת מיכל וועלוועל רפלוביץ.

קיבל חינוך מסורתי והשתלם בספרות עברית ובהשכלה כללית והצטרף לתנועת חובבי ציון.

נשא לאשה את מרים בת מאיר נטע כהן.

התגורר בכפר פרוחורובקה, פלך פולטבה, ועסק בניהול בתי מסחר לעצי בנין.

התענין ופעל בתנועת התחיה העברית. פרסם מאמרים ב"המליץ", "הצפירה" בחתימת שמו ובכינוי יז"ז. כתב גם ברוסית בירחון הקיובי "קיעווסקאיה סטארינה". השתתף בהוצאת חרסטומטיה בעברית וחבר ספר "תולדות היהודים בימי חמלניצקי". כשנוסדה ההסתדרות הציונית הצטרף אליה והיה מפעיליה, בעיקר למען הקרן הקיימת לישראל והשתתף כציר בועידות הציוניות במינסק ובייקארינוסלאב.

עלה ארצה עם משפחתו בתרפ"א, התישב בגבע ואחרי זה בחיפה. את רוב זמנו בילה בספריות השונות בעיר.

נפטר בחיפה, ד' כסלו תרפ"ט.

צאצאיו: יהושע (ממנהלי "סולל בונה", היה קפטין בצבא הבריטי במלחמת-העולם השנית וחזר לשרות בצבא ההגנה לישראל), דבורה (אשת שמואל דיין בנהלל), רחל ז"ל (רוזנפלד בנשואיה, עלתה לארץ עם הוריה ב-1920, נפטרה בקבוצת גבע ב-1930).

שמואל צבי הולצמן

נולד בירושלים, א' תשרי תרמ"ד (1883), לאביו מאיר שמעון (ממשפחת הרב אריה ליב דיין שעלתה ארצה מפינסק במסע 6 חדשים באנית-מפרש; מהראשונים שהביאו מכונות לירושלים לסחיטת מיץ ענבים ותעשית יין) ולאמו אסתר ביילה לבית מעשיל.

למד בתלמוד תורה ובישיבת "תורת חיים". בן 15 נשלח לאמריקה להשתלם בבית-מדרש לרבנים, אך היזמה לפעילות כלכלית משכה אותו אליה. נדד

בארצות דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה, מאלאיה וצפון אפריקה, רכש בעסקיו סכום כסף הגון והרבה נסיון וידיעות בחיים, ובן 20 חזר ארצה ונטע פרדס בראשון לציון.

ב-1905 נשא לאשה את אילת בת אברהם זאב גורדון מראשון לציון (ראה כרך ב', עמוד 875).

הנהיג במטעיו הרבה חידושים ושכלולים שראה במסעיו בעולם הגדול, ביניהם שיטת ההמטרה בהשקאת הפרדס שחסכה הרבה עבודה והוצאות. ב-1907 הביא מסינגאפור באניה מיוחדת מיוחדת כמאה מינים של צמחים ושתילים שונים של גידולי קרקע ונטיעות טרופיים וטרופיים-למחצה לשם איקלומם באדמת ארצנו, ביניהם את זן-ההדרים "פומילו" מסיאם וזנים שונים של בננות, ואם כי השלטון הטורקי בחוף יפו עיכב את הכנסת הצמחים (על סמך חוק להגנת הצומח מפני מחלות) ובמשך ההסגר והפיקוח עליהם, שארך כמה שבועות, נבלו שני שלישים של הצמחים המובאים, הצליח להביא תועלת למשק הארץ מהשליש שנשאה ב-1912 הביא בנות-יענה מדרום-אפריקה וגידל בכלובים אותן ואת צאצאיהן לשם יצוא הנוצות לאירופה לצרכי אפנה, ופעם אף הוכרח להאבק מאבק גופני קשה עם בת-יענה שיצאה מכלובה.

ב-1914 יצא לאוסטרליה בעניני חידושים נוספים ובגלל פרוץ מלחמת-העולם הראשונה לא יכול לחזור ארצה והוכרח להשאר שם.

השתתף עם אחיו בניצול שטח של הפקת זהב במערבאוסטרליה וקראו לו "הר-ציון". פיתח גם משק חקלאי למופת ותפס מקום בחיים הצבוריים היהודיים והכלליים כאחד ממיסדי האגודה הציונית הראשונה במערבאוסטרליה, יו"ר חברת תרבות, יו"ר ועדה לגידול עצים, יו"ר ועדה ממשלתית לפיננסים, חבר מועצת העיריה, חבר ועדת בית-החולים ונתמנה לשופט-שלום.

ב-1927 חזר ארצה כנתין בריטי-אוסטרלי והביא אתו הרבה מינים חדשים של עצים, עשבים וירקות. נטע פרדס ברחובות, המשיך בו בנסיונותיו והמציא

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1483). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1483