Volume 3

Page 1484

Previous Go to page Next

Translate this page using Google Translate

הרבה זנים חדשים על-ידי הרכבות והצלבות. פרסם עליהם במאמריו בעתונים הסברות מדעיות ופופולריות והציע זרעים ושתילים בלי תשלום לכל דורש, כדי להפיץ את חידושיו בארץ לתועלת הרבים. היה זמן-מה חבר המועצה המקומית ברחובות.

ב-1934 רכש שטח בן 12.000 דונם בהרי יהודה, בדרך ירושלים-חברון, במקום המושב הנטוש "מגדל עדר" מיסודם של עולי בגדאד ושטחים סמוכים לו, ויסד את חברת "אל ההר" במטרה לפתח במקום ההוא ישוב של משק מעורב, מטעי עצי-פרי נשירים ובטנים וגם ישוב של חוילות וקייטנות. השקיע הרבה כספים ומרץ בתעמולה, בהכשרת הקרקע ובארגון ההתישבות. ביחוד אמר לפתח את גידול הבטנים לענף כלכלי מכניס ומפרנס ונעזר בעבודתו המדעית והמעשית של האגרונום ברוך צ'יז'יק (ממשפחת צ'יז'יק רבת הזכויות בהחיאת הארץ ובהגנתה) ואת המשק ניהל פנחס שניאורסון מכפר-גלעדי (ממגיני תל-חי עם טרומפלדור). בלי רעש הצליח לסדר עם השכנים ועם השלטון את אספקת המים לתקופה הראשונה של העבודות והכין תכניות נועזות להרחבת הישוב באזור ההוא בשלבים הבאים, וכן הצליח למשוך הון יהודי מאמריקה ומהארץ להרחבת הפעולה. אולם אנשים שונים מחוגי המוסדות הלאומיים לא ראו בעין יפה את הפעולה החלוצית נעשית בהיקף רחב כל-כך בידי היזמה הפרטית ונעשתה תעמולה שכנגד להאיט את קצב הפעולה.

משפרצו המהומות בתרצ"ו הופסקה הפעולה בהרי יהודה, נסתמו מקורות הכספים של חברת "אל ההר" ומחוסר אפשרות לעמוד מיד בהתחייבויותיה, שניתנו לזמנים קצרים מתוך חשבון שהכל יתנהל כשורה בלי הפרעות מבית ומחוץ, נתפרקה החברה בלוית תביעות ומשפטים, והאדמה עברה לרשות הקהק"ל, ועליה נוסדו כפר עציון ויתר הישובים שבגוש ההוא, ומכל עמלו של היוזם והמיסד נשאר לזכרון רק השם שקרה על המקום: עציון .

ב-1938 יצא מהארץ ובמשך הזמן מצא את מקומו כסגן יו"ר בחברת מכרות-זהב בגויאנה הבריטית (בחוף הצפוני-מזרחי של יבשת דרום-אמריקה) ובועדים המקומיים לתרבות ולחקלאות שם ומשפחתו נשארה בארץ והוא מתעתד לחזור.

פרסם שם ארבעה כרכים של ספורים קצרים על רקע החיים בגויאנה הבריטית.

צאצאיו: ד"ר מאיר שמעון (רופא מנתח באנגליה, רבן הבוקס בשעתו באוניברסיטת לונדון, קיבל שני פרסים רפואיים, היה רופא בדרגת קולונל בצבא הבריטי במלחמת-העולם השנית), אהובה (סופרת בעברית ובאנגלית) אשת משה פרנקל, בן-עמי,

יעקב האפט

נולד בקונוטופ, רוסיה, בשנת תרמ"ג (1883), לאביו הרב ר' בנציון בן הרב מקונוטוב ר' אריה ליב ולאמו שפרינצה בת הרב חיים ניקרייטין. למד

בחדרים ובישיבת וולוז'ין והשתלם בלימוד עצמי בהשכלה עברית וכללית.

הצטרף לציונות בבחרותו. עלה ארצה ב-1903 ועבד כפועל בפתח-תקוה, ובשנת 1904 חזר לרוסיה.

ב-1906 נשא לאשה את הדסה בת משה אהרן אורטץ.

ב-1910 עלה ארצה שנית. בשנות 1911/12 היה מנהל עניני האדמיניסטרציה בחוה כנרת. בשנות 1913/18 מנהל בתי-המלאכה של ביה"ס "בצלאל" בירושלים. ב-1918/19 מנהל עסקי "הדסה" בירושלים.

ב-1920/28 מנהל מחלקת בקורת החשבונות בהנהלה הציונית וממלא תפקידים אחרים. ב-1925 הוסמך לרואה חשבון ומשנת 1928 ואילך הוא ראש הפירמה לבקורת חשבונות האפט את האפט.

היה ציר לקונגרס הציוני השביעי. חבר הועד הלאומי בשנות 1920/27, ומהן שנים אחדות חבר הנשיאות; חבר ועד קהלת ירושלים בשנות 1918/32, ומהן שנים אחדות חבר הנשיאות: ממיסדי שכונת בית הכרם וראש הועד הראשון שלה ב-1922. מיסד פרס ברנר בשנת 1945.

צאצאיו : דניאל, יונתן, נעים, מקסימה.

יוסף בנימיני (בן-מנוח)

נולד בדרבנט, קאוקאז (רוסיה), בשנת תרל"ט (פברואר 1879), לאביו הרב סימן-טוב מנוח (רב בקהלת דרבנט) ולאמו רבקה לבית חנוכיוף.

קיבל חינוך מסורתי והצטיין בשקידה בעבודה ובגבורה בין "היהודים ההרריים".

בתרס"ו עלה ארצה עם חלוצי העליה השניה, עבד ביקב בראשון לציון ואח"כ עסק במסחר זעיר בירושלים.

נשא לאשה את רבקה לבית אלחדף.

בתרע"ד הצטרף למפלגת "פועלי ציון". באותה שנה יצא לאמריקה, עבד בקליבלנד וגם שם היה פעיל במפלגה, התנדב בין הראשונים לגדוד העברי האמריקאי ובא ארצה. השתתף בכיבוש מעברות הירדן מצפון

APA citation

Tidhar, D. (1949). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 3, p. 1484). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1484